עמוד 1
רגיל

מארי-ג’וזף אנג’ליק

מארי-ג’וזף דיטה אנג’ליק, הוצאה להורג ב-1734

היום, לפני 284 שנים, עלתה באש העיר הישנה של מונטריאול בחבל קוויבק שבקנדה. מארי-ג’וזף אנג’ליק, שפחה שחורה צעירה – שרק יומיים קודם לכן הוחזרה לבעליה לאחר ניסיון בריחה – הורשעה בהצתת בית בעליה שהובילה לשריפה הגדולה, והיא עונתה, הוצאה להורג בתלייה וגופתה נשרפה. שאלת אשמתה עדיין שנויה במחלוקת בקרב היסטוריונים, כאשר מצד אחד נטען שהשריפה נגרמה בשוגג ושהיא הורשעה רק בשל היותה “שפחה מועדת”, ומצד שני נטען שעשתה זאת כמרד נגד עבדות. בכל מקרה, אנג’ליק מהווה עד היום סמל לאישה מעוררת השראה שנאבקה באומץ למען עצמאותה ולמען חייה.

ויקיפדיה

פרוטוקול המשפט המפורט, ומסמכים חשובים נוספים המספקים הקשר, זמינים בתרגום לאנגלית

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “המציתה: מארי-ג’וזף אנג’ליק”, יצירה של קית’ לאנג, מדיה מעורבת, 2012

בתמונה הקטנה: מסמכים מההליך המשפטי נגד אנג’ליק

רגיל

נורייה אולבייה מוולאן צ’יוולק

נורייה אולבייה מוולאן צ’יוולק, 1964-1893

“בעידן זה של התעוררות, בחברה חדשה המבוססת על נאורות וקִדמה, החלטתי להוציא לאור כתב עת שיעודד נשים לנקוט את הצעדים ההכרחיים להתקדמות”

היום, לפני 54 שנים, נפטרה נורייה אולבייה מוולאן צ’יוולק, פעילת זכויות נשים ועיתונאית טורקייה. ב-1913 ייסדה את “עולם הנשים”, כתב העת הפמיניסטי הראשון בטורקיה, שהעסיק רק נשים ככותבות וכעובדות דפוס והיה הראשון לפרסם תמונה של אישה מוסלמית. באותה שנה ייסדה גם את החברה העות’מאנית להגנה על זכויות נשים, שפעלה לקידום אפשרויות ההשכלה והתעסוקה של נשים, לשינוי קוד הלבוש המגביל אותן ולהשוואת מעמדן במשפחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ויויאן וסטווד

דיים ויויאן איזבל וסטווד, נולדה ב-1941

היום, לפני 77 שנים, נולדה ויויאן וסטווד, מעצבת אופנה ואשת עסקים בריטית, שהכניסה את סגנונות האופנה של הפאנק והגל החדש למיינסטרים. מהבוטיק הראשון שלה בלונדון, לצד בן זוגה מלקולם מקלארן, אמרגן להקת ה”סקס פיסטולס”, הובילה את סצינת הפאנק של שנות ה-70 מבחינה אופנתית ומוזיקלית גם יחד. אופנת הפאנק שעיצבה כללה מוטיבים של בדס”מ, כמו שרשראות קשירה וקולרים, לצד איפור ושיער שערורייתיים. רשת החנויות שלה הלכה והתרחבה ברחבי העולם, ומגוון מוצרים שעיצבה הפכו לאייקונים של מאבקים חשובים, כמו פירוק מנשק גרעיני, שינוי האקלים וזכויות אזרח.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ויויאן ווסטווד מפצירה לצרוך פחות במהלך תצוגת אופנה טעונה פוליטית בשבוע האופנה של הגברים בלונדון, 2017 (מקור)

רגיל

אגתה אווילינגיימאנה

אגתה אווילינגיימאנה, 1994-1953

היום, לפני 24 שנים, נרצחה אגתה אווילינגיימאנה, ראשת ממשלת רואנדה, ע”י המשמר הנשיאותי – אות הפתיחה לרצח העם ברואנדה. היא הייתה מורה לכימיה (על אף התנגדות לכך שבנות ילמדו מדעים), והגיעה לתודעת הציבור כשהקימה קואופרטיב של הסגל האקדמי. ב-1992 מונתה לשרת החינוך מטעם המפלגה הדמוקרטית, וביטלה את מערכת המכסות והמלגות האקדמיות על בסיס אתניות, החלטה שקוממה עליה את הקיצוניים בני ההוטו. ב-1993, בניסיון להגיע להסכם שלום בין טוטסי להוטו, הסכימו הנשיא וכל המפלגות על מינויה לראשת הממשלה – האישה הראשונה, והיחידה עד כה, בתפקיד זה.

ויקיפדיה

עוד על רצח העם ברואנדה

פייסבוק

רגיל

הילדה היין

הילדה קת’י היין, נולדה ב-1951

היום, לפני 67 שנים, נולדה הילדה היין, אשת חינוך ופוליטיקאית מאיי מרשל. היא השלימה לימודי דוקטורט בחינוך בארה”ב – האדם הראשון באיי מרשל בעל דוקטורט – ועם חזרתה לאיי מרשל עבדה שנים אחדות כמורה ויועצת בבתי ספר. היא ייסדה את “נשים יחד באיי מרשל”, קבוצה מובילה במדינה למען זכויות נשים, והיא שותפה לארגוני סיוע אזוריים באזור האוקיינוס השקט בנושאי חינוך, אקלים, עידוד מנהיגות וזכויות אדם. מאז ינואר 2016 מכהנת היין כנשיאת איי מרשל – האישה הראשונה בתפקיד זה, ולמעשה האישה הראשונה, והיחידה עד כה, בראש מדינת איים אוקיאנית כלשהי.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה: באדיבות IISD, הארגון הבינלאומי לפיתוח בר-קיימא

בתמונה הקטנה: עם בילי קאורטי (משמאל), שר הפנים של הרפובליקה של פלאו, ופיטר קריסטיאן (מימין), נשיא מדינות הפדרציה של מיקרונזיה, בפורום מדינות האוקיינוס השקט, 2016

רגיל

תהילה עופר

תהילה עופר, נולדה ב-1930

“למה הרדיו מטרטר לי משהו נוסח: ‘גבירתי הנהגת! עכשיו, בחורף, אינך יכולה לחזות שינויים במזג האוויר’? כאילו הגברים כולם חזאים. מוסמכים למטאורולוגיה. על כן, רק לנו, הנהגות, מופנית הפנייה הנרגשת […] אני מסתכלת סביב. מה מוכן לחורף ברכבם של הנהגים הגברים ולא מוכן ברכבי? האם המגבים, הבלמים, הצמיגים, זכר ונקבה נבראו, עם תכונות סמויות, בהן מוֹתר אבזר-זכר על אבזר-נקבה? […] אם אגרום לתאונה, תדעו מה הרגיז אותי, עד כדי איבוד שלוותי כנהגת זהירה (שדווקא מכינה את רכבה לחורף).”
(מתוך טור של עופר ב”מעריב”, 18 בדצמבר 1985, המבקר תשדיר שירות)

היום, לפני 88 שנים, נולדה תהילה עופר, עיתונאית ועורכת ישראלית. במלחמת העצמאות התנדבה לפלמ”ח משום ש”מנעוריי, כשראיתי את הטנקיסטיות של הצבא האדום שנכנס לרומניה, רציתי להיות לוחמת”. מראשית שנות ה-60 עסקה בעיתונות בתחומי חברה, צרכנות, חינוך, בריאות, פוליטיקה ומעמד האישה, תוך ביקורת על התייחסות לנשים במרחב הציבורי והצגת מודלים של נשים שפרצו את תקרת הזכוכית. גם לאחר פרישתה לגמלאות בשנות ה-90 המשיכה לסקר את חיי הגמלאים, לערוך את כתב העת “דור הפלמ”ח” ולכתוב ספרי עיון ותיעוד, למשל על צנחני היישוב ובראשם חנה סנש וחביבה רייק.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בן זוגה זאב. צילום: דודו בכר ל”הארץ”, מתוך ריאיון שנערך איתה ב-2015 במסגרת אירוע עם ותיקי הפלמ”ח לרגל 75 שנים להיווסדו

בתמונה הקטנה: בצעירותה בפלמ”ח

רגיל

מארי קולטר

מארי אליזבת ג’יין קולטר, 1958-1869

היום, לפני 149 שנים, נולדה מארי קולטר, אדריכלית ומעצבת אמריקאית חשובה, מהנשים הבודדות שקיבלו הסמכה פורמלית ורישיון לעסוק בתחום זה באותה תקופה. היא לימדה אמנות, רישום ואדריכלות, ובמשך שנים רבות עבדה כאדריכלית ומעצבת מובילה של אתרי נופש, מבנים מסחריים ומרחבים ציבוריים, שזכו להכרה רשמית כציוני דרך היסטוריים בארה”ב, בראשם אתרים בפארק הלאומי של הגרנד קניון. סגנון העיצוב שיצרה משתמש במוטיבים לטיניים וילידיים אמריקאיים ובחומרים מקומיים, נפוץ עד היום בכל רחבי דרום-מערב ארה”ב ומהווה השראה לז’אנר שלם של עיצוב פארקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קולטר (מימין) מציגה תוכניות בניין לאשתו של שר הפנים במסגרת פרויקט בנייה של מבנים בפארק הלאומי של הגרנד קניון (ככל הנראה משנת 1935)

בתמונה הקטנה: קולטר, בשנת 1919 לערך

מתוך אתר שירות הפארקים הלאומיים של ארה”ב

רגיל

סוזנה טרימרקו דה ורון

שרה סוזנה דל ולה טרימרקו דה ורון, נולדה ב-1954

בתה, מריה (מריטה) דה ורון, נחטפה ב-2002

היום, לפני 16 שנים, נחטפה מריטה ורון, צעירה ארגנטינאית בת 23 ואם לפעוטה בת שנתיים, בדרכה מביתה לביקור אצל רופא, כנראה ע”י סוחרי נשים למטרות מין. אמה, סוזנה טרימרקו, במאמציה לאתר את בתה, חקרה, חשפה והעלתה אל סדר היום הציבורי את רשת הסחר בנשים בארגנטינה ובדרום אמריקה בכלל, ואת הממסד המאפשר את קיומה – ולא נרתעה גם לנוכח הצתת ביתה, ניסיונות דריסה ואינספור איומי מוות מצד ארגוני פשע ושוטרים ושופטים מושחתים. הארגון לתמיכה בקורבנות סחר שהקימה חילץ עד כה מאות נשים וכן קידם חקיקה נגד פרסום שירותי מין. מריטה עצמה מעולם לא נמצאה.

עוד על סוזנה טרימרקו

עוד על מריטה ורון ועל הפיכתה לסמל לסחר בנשים בארגנטינה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ציור קיר המציג דיוקן של טרימרקו בבואנוס איירס

בתמונה הקטנה: אוחזת תמונה של בתה

רגיל

אינוניה ווינה

אינוניה מוטוקווה ווינה, נולדה ב-1941

היום, לפני 77 שנים, נולדה אינוניה ווינה, פעילה חברתית ופמיניסטית ופוליטיקאית מזמביה. מראשית שנות ה-70 התנדבה בארגוני זכויות אדם בזמביה, ביניהם לשכת הפליטים, המועצה לשירותים חברתיים והתאחדות הנשים הנוצריות, שפעילותה הובילה לייסוד היחידה לתמיכה בקורבנות במשטרת זמביה. ב-2001 נבחרה לפרלמנט, ונבחרה לעמוד בראש הוועדה לזכויות אדם ובראש הוועידה המפלגתית לנשים. ב-2011 מונתה לשרת הדתות, ב-2014 לשרת השוויון המגדרי, ומאז 2015 היא מכהנת כסגנית נשיא זמביה – האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה והאישה הבכירה ביותר בממשל זמביה אי-פעם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ווינה מספרת על תוכנית ממשלתית, בשילוב המגזר הפרטי והמגזר השלישי, לשיפור תנאיהן של נשים העוסקות במסחר בזמביה. מתוך הרצאתה מ-2015 על “נשים כמניעות צמיחה

רגיל

שושנה שקופ-פרנקל

שושנה שקופ-פרנקל, 2002-1912

היום, לפני 106 שנים, נולדה שושנה שקופ-פרנקל, רופאה ישראלית פורצת דרך. ב-1935 עלתה לארץ והחלה לעבוד בהתנדבות בבי”ח, ועל אף שבקשתה להתמחות בכירורגיה נדחתה כמה פעמים, התעקשה לסיים את ההתמחות והייתה למנתחת הראשונה בארץ. ב-1960 החלה התמחות נוספת בכירורגיה פלסטית, ובמהרה מונתה למנהלת היחידה לכירורגיה פלסטית בבי”ח השרון, האישה הראשונה בתפקיד כזה בישראל. ביחידה זו טופלו בהצלחה רבים מנפגעי מלחמת ששת הימים. ד”ר שקופ-פרנקל הייתה גם פעילה בולטת למען זכויות הרופאות, יו”רית ארגון הרופאות בישראל ובכירה בארגון הרופאות הבינלאומי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: רופאות במרכז רפואי קפלן (מתוך אתר שירותי בריאות כללית)