עמוד 1
רגיל

אווה אילוז

אווה אילוז, נולדה ב-1961

“היחסים הכלכליים הפכו להיות רגשיים ביותר, בעוד יחסים קרובים ואינטימיים הפכו להיות מוגדרים במידה גדלה והולכת על ידי מודלים כלכליים של מיקוח, חילופין והגינות. זו דוגמה למה שאני קוראת לו ‘קפיטליזם רגשי’, שבו מצד אחד [תרבות הצריכה ו]אנשי עסקים נכנסים לתחום הרגשות, ומצד שני אנחנו מנהלים את הרגשות שלנו במושגים של הפסד ורווח.”

היום, לפני 57 שנים, נולדה אווה אילוז, סוציולוגית ישראלית ופמיניסטית מזרחית, הנחשבת לאחת ההוגות המשפיעות כיום בעולם. מחקריה עוסקים בדרכים שבהן תקשורת פופולרית, מערכות ידע ושפה, כלכלה ורגשות מבנים ומזינים זה את זה.

ויקיפדיה

הציטוט מתוך ריאיון ב”הארץ”: “הסוציולוגית אווה אילוז מנסה להבין כיצד שינה הקפיטליזם את הרומנטיקה

פייסבוק

תמונות מתוך אתר התרבות הצרפתי “טלרמה”

רגיל

רזאן זיתונה

רזאן זיתונה, נולדה ב-1977

היום, לפני 41 שנים, נולדה רזאן זיתונה, עורכת דין ועיתונאית סורית, ממייסדות האגודה למען זכויות אדם בסוריה. מ-2001 הגנה על חירותם של אסירים פוליטיים ואסירי חופש הביטוי בסוריה, ודיווחה תדיר על פשעי השלטון הסורי נגד אזרחיו. ב-2011 הקימה את מרכז התיעוד להפרת זכויות אדם בסוריה, שנועד להוות מוקד ידע לתקשורת העולמית, ובנתה והובילה ועדה של מאות פעילים צעירים משכילים שדנה במהפכה הסורית ובצדק העתידי הנדרש בסוריה. ב-2013, לאחר אינספור איומים על חייה, נחטפה ע”י קבוצה חמושה אנונימית, כנראה מארגון המורדים של צבא האסלאם, ומאז נעלמו עקבותיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: רזאן זיתונה בשידור הווידאו האחרון שלה לפני שנחטפה, דצמבר 2013

רגיל

אליס ווטרס

אליס לואיז ווטרס, נולדה ב-1944

“אליס ווטרס – המתוארת לעתים כבעלת חזון, כחלוצה, כ’אם הבישול האמריקאי’ וכ’דמות החשובה ביותר בהיסטוריה הקולינרית של צפון אמריקה’ – היא ללא ספק אחת מהדמויות המשפיעות ביותר על הבישול באמריקה ב-50 השנים האחרונות.”
(מתוך נימוקי השופטים בהתאחדות סן פלגרינו ל-50 המסעדות הטובות בעולם, כשהעניקו לה ב-2007 פרס על מפעל חיים)

היום, לפני 74 שנים, נולדה אליס ווטרס, שפית וחלוצת מסעדנות העילית בארה”ב. בהשראת תרבות היין והאוכל בביסטרו הצרפתיים, שלדבריה “יכולה להזין את הלב והנשמה”, פתחה ב-1971 את מסעדת “שה פניס” בקליפורניה, שמתבססת על אוכל פשוט וטעים העשוי ממרכיבים אורגניים וטריים מרשת של חקלאים מקומיים. ווטרס מדורגת לעתים קרובות כאחת מהשפים הטובים בעולם ומסעדתה כאחת המסעדות הטובות בעולם. בנוסף היא מקדמת רפורמה תזונתית בארה”ב ובעולם, שתאפשר גישה למזון מקומי בריא, ומובילה את הארגון “מזון אטי”, שפועל לשימור מסורות חקלאיות ולהגנה על המגוון הביולוגי.

ויקיפדיה

עוד על הארגון “מזון אטי”

פייסבוק

רגיל

קורטה סקוט קינג

קורטה סקוט קינג, 2006-1927

“אין אי-צדק, גדול ככל שיהיה, שיכול להצדיק אפילו מעשה אחד של אלימות כלפי אדם אחר.”

היום, לפני 91 שנים, נולדה קורטה סקוט קינג, ממובילות התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית לצד בעלה מרטין לותר קינג. החל מחרם האוטובוסים של מונטגומרי ב-1956, וביתר שאת לאחר רצח בעלה ב-1968, היא הנהיגה את התנועה, קידמה חקיקה כנגד הפרדה גזעית וייסדה את מרכז קינג לשינוי חברתי לא-אלים, המנוהל כיום על ידי בתם ברניס קינג. היא פעלה רבות גם למען סוגיות חשובות נוספות, כמו שוויון זכויות לנשים, שלום עולמי, צדק כלכלי, זכויות להט”ב, התנגדות לאפרטהייד ואורח חיים טבעוני.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פאני בלנקרס-קואן

פרנסינה (פאני) אלשה בלנקרס-קואן, 2004-1918

היום, לפני 100 שנים, נולדה פאני בלנקרס-קואן, אתלטית הולנדית שכונתה “עקרת הבית המעופפת”, אלופה אולימפית ושיאנית עולם בריצת 100 מ’, 200 מ’, 80 מ’ משוכות ו-100X4 מ’ שליחות, בקפיצה לגובה, בקפיצה לרוחק ובקרב חמש. בניגוד למקובל אז, לא הפסיקה להתחרות גם לאחר נישואיה ולידת ילדיה; ב-1946, רק שישה שבועות לאחר לידת בתה, למשל, זכתה בשתי מדליות זהב באליפות אירופה באתלטיקה. ב-1948 הייתה לאתלטית הראשונה, והיחידה עד כה, שזכתה בארבע מדליות זהב באותה האולימפיאדה. ב-1999 בחרה בה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית ל”אתלטית של המאה העשרים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך דף “היכל התהילה” של פאני בלנקרס-קואן באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF)

בתמונה הקטנה: על הפודיום באולימפיאדת לונדון 1948, לאחר הזכייה במדליית הזהב בריצת 200 מ’ (משמאל אודרי ויליאמסון הבריטית, זוכת מדליית הכסף, ומימין אודרי פטרסון האמריקאית, זוכת מדליית הארד)

רגיל

סופיה איונסקו

סופיה איונסקו-אוגרזינו, 2008-1920

היום, לפני 98 שנים, נולדה סופיה איונסקו, רופאה מנתחת רומנייה, הנחשבת לנוירוכירורגית הראשונה בעולם. לאחר מותו של אחד מחבריה מזיהום לאחר ניתוח מוח, על אף התנגדות אביה שרצה שתהיה עקרת בית, נרשמה ב-1939 לבי”ס לרפואה בבוקרשט. היא התמחתה תחילה ברפואת עיניים, עבדה במרפאה שטיפלה במגיפת הטיפוס והתנדבה לטפל באסירים סובייטיים, שעליהם ביצעה את הניתוחים הראשונים שלה. ב-1945, בתום מלחה”ע ה-2, הוסמכה רשמית כרופאה וכמנתחת, ובמשך קרוב ל-50 שנים עבדה כמנתחת מוח, אישה יחידה בצוות הנוירולוגים הראשון ברומניה, שכונה “צוות הזהב”.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רוז’קה קורצ’אק

רייזל (רוז’קה) קורצ’אק-מַרלָא, 1988-1921

היום, לפני 97 שנים, נולדה רוז’קה קורצ’אק, ממנהיגי הארגון היהודי הלוחם בגטו וילנה וממייסדי ארגון פרטיזנים מאוחד, שתחתיו התאחדו כל חברי תנועות הנוער למסגרת אחת על מנת ללחום בנאצים. עם הגיעה ארצה, מיד בתום המלחמה, הצטרפה לקיבוץ אילון, ולאחר מכן לעין החורש, והחלה לערוך הרצאות ושיחות עם אנשי היישוב, כדי ליידע אותם על השמדת יהדות מזרח אירופה ועל הפרטיזנים מיערות רודניקי ונארוץ בפולין. ספרה “להבות באפר” היה מספרי העדות הראשונים על השואה. בנוסף, במסגרת מכון מורשת, עסקה בחינוך ובתיעוד השואה והייתה מהיוזמות של משלחות הנוער לפולין.

ויקיפדיה

עוד על רוז’קה קורצ’אק בבלוג של ד”ר שרון גבע, “אל מדף ספרי ההיסטוריה”: “את תלכי בשדה” – במלאת 25 שנה לפטירתה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: רוז’קה קורצ’אק נואמת בעצרת זיכרון בקיבוץ יד מרדכי במלאת עשור למרד גטו ורשה, 1953. עוד בתמונה: אברהם שלונסקי (יושב שני מימין), מאיר יערי (יושב לימינה של קורצ’אק), יעקב חזן (יושב לשמאלה).

בתמונה הקטנה: קורצ’אק (באמצע) ופרטיזניות נוספות (מתוך אתר מורשת)

רגיל

מרגרט פל

מרגרט פל פוקס, 1702-1614

היום, לפני 316 שנים, הלכה לעולמה מרגרט פל, אשת רוח אנגלייה. היא הייתה ממייסדי “אגודת הידידים”, הידועה יותר כקהילת הקווייקרים, ונמנתה עם המטיפים המוקדמים, הרהוטים והבולטים ביותר של הקהילה הנוצרית רודפת השלום. בשל אמונתם כי הקדושה שורה בכל מעשי האדם והאישה וכי קשר ישיר עם האל הוא נחלת הכול, הקווייקרים סלדו ממנהגי כבוד כלפי בני אצולה ושועים ומתיווך של אנשי דת, ובאופן חריג למאה ה-17 קיימו שוויון רוחני והנהגתי מלא בין כל חברי הקהילה, כולל בין נשים וגברים, כפי שהסבירה באחד הכתבים המפורסמים והחשובים של הקהילה “כמורת נשים מוצדקת”.

ויקיפדיה – מרגרט פל

ויקיפדיה – קווייקרים

פייסבוק

בתמונה הגדולה: סצינה מפורסמת שהתרחשה ב-1663 באולם הולקר בלונדון – ג’ורג’ פוקס, בן זוגה של מרגרט פל (הישובה מאחוריו), אף הוא ממייסדי הקווייקרים, מסרב להישבע נאמנות לכתר, החלטה שבגינה נכלא. היצירה הוצגה באקדמיה המלכותית ב-1864 וזיכתה את האמן היקס במדליית זהב לציור היסטורי.

בתמונה הקטנה: דיוקן של מרגרט פל, סביבות 1860

רגיל

איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה

איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה, 1504-1451

היום, לפני 567 שנים, נולדה איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. תחת שלטונה, לצד בעלה פרננדו השני מלך אראגון, הושלם תהליך כיבושו מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים (ה”רקונקיסטה”) עם הכנעת ממלכת גרנדה המוסלמית, הורחבו סמכויות המלוכה על חשבון אצולה מקומית, הופעל כוח שיטור ממלכתי שהביא לירידה בפשיעה, הועשר אוצר הממלכה, הודקו הקשרים עם שאר ממלכות אירופה, וחוזקה הכנסייה ע”י הקמת האינקוויזיציה. שתי החלטות שקיבלה שינו את ההיסטוריה: גירוש היהודים אשר לא המירו דתם, ומימון מסעות קולומבוס לשם ביסוס האימפריה הספרדית ולשם הפצת הקתוליות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “שיבתו של כריסטופר קולומבוס” (בציור, פונה עם שובו למלך פרננדו ולמלכה איזבלה), מאת אז’ן דלקרואה, צבעי שמן, 1839

בתמונה הקטנה: דיוקן (אמן לא ידוע), מתוארך ל-1485

רגיל

ראבייה סאליחו סעיד

ראבייה סאליחו סעיד, נולדה ב-1963

היום, לפני 55 שנים, נולדה ראבייה סאליחו סעיד, פיזיקאית ניגרית. באזור שבו אין לבנות אפשרויות השכלה, רבות נישאות בנעוריהן ומצופה מהן להישאר בבית, סעיד השלימה תואר ראשון ושני במדעים, תואר שני נוסף בלימודי סביבה ודוקטורט בפיזיקה. היא עוסקת בעיקר בפיזיקה של האטמוספרה, וחוקרת השפעות כלל-עולמיות של בירוא יערות ואבק מדברי על האקלים, פתרונות לאתגרים סביבתיים באפריקה ושימוש במשאבי טבע מתחדשים. היא הקימה את התאחדות הפיזיקאיות של ניגריה, ובמסגרת חיל השלום וקרן ויזיולה לחינוך מקדמת וחונכת נשים צעירות באפריקה לעסוק בתחומי מדע וטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד

גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, נולדה ב-1939

היום, לפני 79 שנים, נולדה גְרו הרלֵם ברוּנדטלנד, רופאה ופוליטיקאית נורווגית, האישה הראשונה שנבחרה לראשות ממשלת נורווגיה. בכהונתה השנייה מינתה לראשונה בעולם ממשלה מאוזנת מגדרית, ובמהלך כהונתה השלישית היה לה תפקיד חשוב בתיווך הסכמי אוסלו. לאחר מכן עמדה בראש ועדת האו”ם למען הסביבה, שטבעה את המונח “פיתוח בר-קיימא” והניעה את “אג’נדה 21”, מתווה גלובלי לקידום הנושא. כמנהלת ארגון הבריאות העולמי, בין היתר, התמודדה בהצלחה עם התפרצות הסארס והובילה קמפיין עולמי נגד עישון. ב-2011 הייתה יעד עיקרי במתקפת הטרור בנורווגיה, אך ניצלה ללא פגע.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ראשת הממשלה ברוּנדטלנד, 1981

בתמונה הקטנה: נשיאת ארגון הבריאות העולמי, 2000

רגיל

רונית אלקבץ

רונית אלקבץ, 2016-1964

“אני אוהבת קולנוע רדיקלי שמבקש לבנות עולם חדש, שמקשה על עצמו. אני נמשכת לעולמות שחוקרים את הנפש, ששמים את האדם במרכז היצירה. אין לי רצון לביים או לשחק במשהו שאין לו יכולת לשנות. אני לא כאן לשחק לשם הנאה מהמשחק. עד כמה שזה יישמע בומבסטי, אני רוצה לחולל מהלך”

היום, לפני שנתיים, הלכה לעולמה רונית אלקבץ, מחשובות השחקניות והיוצרות בקולנוע הישראלי ואייקון של נשיות חזקה בכלל ונשיות מזרחית בפרט. אלקבץ כיהנה גם כנשיאת “אחותי”, תנועה פמיניסטית מזרחית לקידום צדק כלכלי, חברתי ותרבותי ולסולידריות עם נשים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך בשיח הציבורי בישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: על השטיח האדום בפסטיבל קאן 2014 (צילום: פרנסואה גויו, AEP)

בתמונה הקטנה: עם אחיה, שלומי אלקבץ, בטקס פרסי אופיר 2014 (צילום: ורה עציון ל-NRG)

רגיל

ניקול גראסה

ניקול גראסה, 2009-1927

היום, לפני 91 שנים, נולדה ניקול גראסה, וירולוגית ומיקרוביולוגית שוויצרית-צרפתייה. לאחר לימודי רפואה עבדה במכון פסטר בפריז, מכון מחקר רפואי שיותר ממאה שנה עומד בחזית המאבק נגד מחלות מידבקות. בסוף שנות ה-60 שימשה גראסה כיועצת של ארגון הצלב האדום וסיפקה חיסונים וטיפול רפואי באזורי מלחמה באפריקה. ב-1971 החלה לשמש כיועצת בכירה של ארגון הבריאות העולמי, בקמפיין שניהל למיגור האבעבועות השחורות, מחלה שגרמה למותם של חצי מיליארד אנשים במאה ה-20. הקמפיין הסתיים בהצלחה ב-1977, אז דווח בסומליה המקרה האחרון של אבעבועות שחורות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: בנפאל, במהלך הקמפיין של ארגון הבריאות העולמי למיגור האבעבועות השחורות

רגיל

צ’אבלה ורגאס

איזבל (צ’אבלה) ורגאס ליזאנו, 2012-1919

היום, לפני 99 שנים, נולדה צ’אבלה ורגאס, זמרת מקסיקנית ילידת קוסטה ריקה. לאחר ילדות קשה ושנים ארוכות שבהן שרה בברים וברחוב, היא התגלתה והתפרסמה בעולם בקולה המחוספס, העמוק והפגיע, כמבצעת יוצאת דופן של שירי ראנצ’רה. היא נודעה גם באי-כניעתה לתכתיבי החברה – לבוש גברי, עישון בשרשרת ושתייה “כמו גבר” – וברומנים עם דמויות תרבות בולטות, ביניהן פרידה קאלו. ב-1981 הצהירה בפומבי על היותה לסבית והפכה לאייקון להט”בי לטיני. לאחר שנעלמה מעין הציבור בגלל התמכרותה לאלכוהול, התגלתה מחדש ב-1990 בסרטיו של אלמודובר ונהנתה מקאמבק מפואר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בפברואר 2017 יצא הסרט “צ’אבלה”, הכולל ראיונות איתה, עם מאהבותיה ועם מוקיריה ושלל חומרי ארכיון, ומרכיב דיוקן של לוחמת חברתית, לסבית מוצהרת ואמנית כריזמטית, דמות מרתקת וגדולה מהחיים (מתוך אתר הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה בתל אביב, שמציג אותו בישראל)

התמונה הגדולה מתוך music box pictures

בתמונה הקטנה: עם פרידה קאלו

רגיל

אליזבט ויז’ה לֶה בּרֶן

אליזבט לואיז ויז’ה לֶה בּרֶן, 1842-1755

היום, לפני 263 שנים, נולדה אליזבט ויז’ה לֶה בּרֶן, ציירת צרפתייה. היא זכתה לחסותם של רבים מאנשי האצולה של תקופתה, ובראשם מארי אנטואנט מלכת צרפת ויקטרינה הגדולה קיסרית רוסיה, והצליחה להפוך לגדולת ציירי הדיוקנאות בתקופתה ולאחת מגדולי הציירים הצרפתים בכלל. היא הייתה אשת העולם הגדול אשר טיילה לבדה בכל רחבי אירופה, בתקופה שבה זה לא היה מקובל לנשים. היא יצרה מאות ציורים המשלבים את סגנון הרוקוקו עם הנאו-קלאסי, ויצירותיה מוצגות עד היום במוזיאונים החשובים בעולם. זיכרונותיה, שפרסמה ב-1837, מהווים תיעוד בעל חשיבות רבה של חיי האמנים דאז.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עצמי (צבעי שמן), 1800

בתמונה הקטנה: דיוקן עצמי עם בתה (צבעי שמן), 1789

רגיל

נאוול אל מוטוואקל

נאוול אל מוטוואקל, נולדה ב-1962

היום, לפני 56 שנים, נולדה נאוול אל מוטוואקל, ספורטאית מרוקאית. באולימפיאדת לוס אנג’לס 1984 נערך לראשונה מקצה נשים במרוץ 400 מ’ משוכות, וכשזכתה בו הייתה לאישה המוסלמית הראשונה ולמרוקאית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית. בכך הפך הספורט לתחום עיסוק אפשרי לנשים מוסלמיות בכל רחבי העולם, והיא הפכה לאייקון עבור דור שלם של נשים מוסלמיות. ב-1993 ייסדה מרוץ שנתי בקזבלנקה, שהפך למרוץ הנשים הגדול ביותר בעולם המוסלמי. מאז 1998 היא חברה בוועד האולימפי הבינלאומי, ואף כיהנה כסגנית נשיא הוועד. ב-2007 מונתה לשרת הספורט של מרוקו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן סאליבן

יוהנה (“אן”) מנספילד סאליבן מייסי, 1936-1866

היום, לפני 152 שנים, נולדה אן סאליבן, מורה ומטפלת אמריקאית. בגיל 5 לקתה בגרענת, מחלת עיניים זיהומית שהותירה אותה עיוורת כמעט לחלוטין עוד בטרם למדה קרוא וכתוב, אך בסיוע בית המחסה שבו שהתה התקבלה ללימודים בבית הספר פרקינס לעיוורים. בגיל 20, עם סיום לימודיה, הייתה למורה ולבת לוויה של הלן קלר בת ה-6. במהרה הצליחה ללמד את הלן, באמצעות שיטה שפיתחה של הקשה אל כף היד, מאות מילים, חשבון בסיסי, קריאת כתב ברייל – ובעיקר, כיצד לתקשר ולהשתלב בחברה. סאליבן הייתה לאישה הראשונה שזכתה בכבוד להיקבר בקתדרלה הלאומית של ארה”ב בוושינגטון.

ויקיפדיה

על “עושת הנפלאות“, סרט המתעד את שיטת הלימוד והתקשורת שפיתחה סאליבן עבור קלר

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אן סאליבן (עומדת) והלן קלר (יושבת), סביבות 1909

בתמונה הקטנה: סאליבן וקלר בקייפ קוד, 1888

רגיל

אנה מונטנגרו

אנה לימה (קארמו) מונטנגרו, 2006-1915

היום, לפני 103 שנים, נולדה אנה מונטנגרו, סופרת, משוררת, עיתונאית, עורכת דין ואקטיביסטית ברזילאית. רבים ממאבקיה המשפטיים ומכתביה עסקו בזכויות סוציו-אקונומיות ובריאותיות של נשים, בגזענות חוקית ותרבותית כנגד שחורים ובזכויותיהם החוקתיות של פועלים בעיר ובכפר. ב-1964 הוגלתה מברזיל בשל פעילותה הקומוניסטית, הצטרפה לפדרציית הנשים הדמוקרטית הבינלאומית ופעלה רבות למען זכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט במסגרת אונסק”ו. כעבור 15 שנים הותר לה לחזור לארצה, והיא זכתה להכרה ולהוקרה על פועלה מטעם לשכת עורכי הדין בברזיל ומטעם המדינה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מצואי יאיורי

מצואי יאיורי, 2002-1934

היום, לפני 84 שנים, נולדה מצואי יאיורי, עיתונאית ופעילת זכויות נשים יפנית, שנודעה במיוחד בפועלה להעלאת המודעות ולמאבק בתיירות המין באסיה. במשך שלושה עשורים סיקרה את הנושא בעיתונות המקומית והעולמית, כתבה ספרים על אי-שוויון מגדרי ועל פשעי מין ביפן, וייסדה כמה ארגוני נשים, בראשם התאחדות נשות אסיה לקידום סולידריות פמיניסטית כלל-אסייתית. ב-1998 הקימה וניהלה את בית הדין הפלילי בטוקיו לפשעי מלחמה כנגד נשים ביפן, שבו הורשעו ממשלת יפן והקיסר הירוהיטו בחטיפה, אונס ורצח שיטתיים של שפחות מין עבור הצבא היפני במהלך מלחה”ע ה-2.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך כרזה של ההתאחדות הבינלאומית לזכויות נשים בפיתוח בר-קיימא (AWID)

בתמונה הקטנה: מתוך תערוכה על חייה במוזיאון הנשים האקטיבי על מלחמה ושלום (WAM), שהוקם ב-2005 על פי צוואתה מכספי הירושה שלה

רגיל

ג’יין בולין

ג’יין מטילדה בולין, 2007-1908

היום, לפני 110 שנים, נולדה ג’יין בולין, משפטנית אמריקאית. היא הייתה הסטודנטית השחורה היחידה ואחת משלוש נשים בלבד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל. ב-1932 הייתה לאישה השחורה הראשונה החברה בלשכת עורכי הדין של ניו יורק, וב-1939 הייתה לאישה השחורה הראשונה שמונתה לשופטת בארה”ב. ב-40 שנותיה בבית המשפט לענייני משפחה בניו יורק היא פעלה רבות למען זכויות של ילדים, לעידוד אינטגרציה גזעית במסגרות חינוך ציבוריות ולמינוי קציני מבחן ללא תלות בגזע או בדת. בנוסף שימשה כיועצת המשפטית של ארגונים רבים לקידום שחורים, ובמיוחד נשים שחורות.

ויקיפדיה

פייסבוק