עמוד 1
רגיל

מרסדס סנדובאל די המפל

מרסדס סנדובאל די המפל, 2005-1919

“אנו מצהירים בזאת כי לנשים יש אותן זכויות וחובות שיש לגברים.”
(הסעיף הראשון מתוך הצעת החוק לרפורמה להכרה בשוויון בין גברים ונשים)

היום, לפני 99 שנים, נולדה מרסדס סנדובאל די המפל, עורכת דין פמיניסטית מפרגוואי, אשר ניסחה את הצעת החוק לרפורמה בקודקס האזרחי בפרגוואי להכרה בשוויון בין גברים ונשים. הרפורמה הזו אושרה סופית רק ב-1992. סנדובאל התמחתה בדיני עבודה ובדיני משפחה, במיוחד בכל הנוגע לזכויות נשים וקטינים, הייתה ממובילות המאבק הסופרג’יסטי בארצה והקימה, בין היתר, את הליגה הפרגוואית לזכויות נשים, את ההתאחדות הפרגוואית לבוגרות אוניברסיטה ואת ארגון נשות העסקים של פרגוואי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

היידי-מרי שטפנשיין-פייפר

היידי-מרי מרתה שטפנישיין-פייפר, נולדה ב-1963

“עבורי, חקר החלל הוא פשוט התקדמות טבעית של המקום שאליו הולכת האנושות, ככל שאנחנו מתקדמים יותר ויש לנו יותר טכנולוגיה להתקדם. לפני אלפי שנים אנשים הלכו מעבר לגבעה הבאה, מעבר להר, מעבר לנהר. אחר כך זה הוביל לחציית האוקיינוסים, ואז אמרנו “אוקיי, בואו נלך אל השמים” […] הסתכלנו על השמים ועל הכוכבים והגלקסיות וחשבנו מה יש שם בחוץ… אנחנו סקרנים. אנחנו, כבני אדם, תמיד רוצים לדעת מה יש שם בחוץ – מה עוד אנחנו יכולים ללמוד, ואיך אנחנו יכולים לעשות את זה. ואולי נוכל ללמוד משהו שנוכל להביא בחזרה לכאן ולפתור כמה מהבעיות שיש לנו על כדור הארץ.”

היום, לפני 55 שנים, נולדה היידי-מרי שטפנשיין-פייפר, קצינת צי ואסטרונאוטית אמריקאית ממוצא אוקראיני. ב-1985 השלימה תואר שני בהנדסת מכונות ב-MIT, וכן הוכשרה כקצינת צלילה וקצינת חילוץ והצלה בחיל הים. היא הובילה משימות חילוץ ימיות מורכבות, כמו דליפת מכלית נפט ליד הוואי או טביעת צוללת ליד פרו. היא טסה פעמיים לחלל כמומחית משימה של נאס”א, והייתה לאחת הנשים הבודדות ששהו מחוץ לתחנת החלל כשתיקנה והתקינה מערכות חיצוניות, כמו כבלי חשמל, תאים סולריים, רדיאטורים ואנטנות רדיו. ב-2009 פרשה מנאס”א וחזרה לחיל הים כמנהלת הטכנולוגיות הראשית של הצי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הלן זינגר קפלן

הלן זינגר קפלן, 1995-1929

היום, לפני 89 שנים, נולדה הלן זינגר קפלן, פסיכולוגית, פסיכיאטרית וסקסולוגית אמריקאית ילידת אוסטריה. בשנות ה-60 ייסדה את המרפאה הראשונה בארה”ב לטיפול מיני במסגרת בי”ס לרפואה, ויזמה תוכניות חלוציות להכשרה של אנשי מקצועות הבריאות למתן טיפול מיני. מודל הטיפול שלה היה התנהגותי-קוגניטיבי בעיקרו אך שילב גם פסיכותרפיה וטיפול הורמונלי ותרופתי; גישתה הבחינה בין הפרעות בעוררות מינית והפרעות בתשוקה, הביאה בחשבון גורמים פיזיולוגיים, נוירולוגיים, פסיכודינמיים וחברתיים, ועודדה תפיסה של מין כדבר-מה מהנה וטבעי, בניגוד לתפיסתו כמלוכלך, מזיק או מאיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כריכת ספרה האחרון, “סלידה מינית, פוביות מיניות והפרעת פאניקה” (1987)

רגיל

לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה

לוּ (לואיז) אנדריאס-סָלוֹמֶה, 1937-1861

“אם נושיט ידנו אל תוך שיח ורדים נוכל לתפוס כמה פרחים; אבל לא משנה כמה נתפוס, יהיה זה חלק קטן בלבד מהשלם. ובכל זאת, המעט הזה מספיק כדי לחוות את אופיים של הפרחים. רק אם נסרב להכניס ידנו אל תוך השיח, משום שאין ביכולתנו לתפוס את כל הפרחים בו זמנית, או נפזר את הפרחים שתפסנו כאילו היו השיח כולו – רק אז יוכל השיח לפרוח בנפרד מאיתנו, מבלי שנכירוֹ, ואנו ניוותר לבדנו.”
(מתוך האוטוביוגרפיה שלה, “במבט לאחור”, שנכתבה בשנותיה האחרונות ופורסמה לראשונה ב-1951)

היום, לפני 81 שנים, הלכה לעולמה לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה, אינטלקטואלית, סופרת, פסיכואנליטיקאית ופמיניסטית גרמנייה ממוצא יהודי-רוסי. ככותבת פורה היא חיברה רומנים, מחזות, ביוגרפיות ומסות, והייתה מהפסיכואנליטיקאיות הראשונות ומהראשונות לכתוב מנקודת מבט פסיכואנליטית על מיניות נשית. אינטלקטואלים בולטים, ביניהם פרידריך ניטשה, זיגמונד פרויד וריינר מריה רילקה, תיארו את היותה מבריקה ומחוננת באופן יוצא דופן ואת השפעתה הרבה על הגותם ויצירתם. מייד לאחר מותה, הגסטאפו החרים ושרף את ספרייתה, משום ש”עסקה במדע יהודי וכללה ספרים רבים מאת יהודים”.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה (משמאל לימין): לו סלומה, פאול ריי ופרידריך ניטשה (1882)

רגיל

זאבֵּל יֶסאיאן

זאבֵּל יֶסאיאן, 1943-1878(?)

היום, לפני 140 שנים, נולדה זאבֵּל יֶסאיאן, סופרת, מתרגמת ומרצה ארמנית ילידת איסטנבול. בעקבות מאמרים וסיפורים שכתבה על פשעי העות’מאנים כנגד הארמנים, הייתה לאישה היחידה שנמנתה עם האינטלקטואלים הארמנים ברשימה השחורה של שלטון הטורקים הצעירים, אך הצליחה לחמוק ממעצר ולהימלט. בבולגריה ובהרי קווקז תיעדה עדויות של פליטים על רצח העם הארמני, וב-1918 החלה לעסוק בארגון שיקומם ויישובם מחדש. ב-1933 החליטה להתיישב בארמניה הסובייטית עם ילדיה. בעת הטיהורים הגדולים ב-1937 הואשמה פתאום בלאומנות ונעצרה, ומאז לא נודעו עקבותיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: יסאיאן (יושבת, במרכז) עם קבוצה של אינטלקטואלים ארמנים

רגיל

זֶלמָה מאיר

זֶלמָה מאיר, 1984-1884

היום, לפני 134 שנים, נולדה זֶלמָה מאיר, ממובילות הסיעוד כמקצוע בישראל. ב-1916 הוזמנה מגרמניה לירושלים על ידי ד”ר משה וולך, הרופא הראשי של בית החולים “שערי צדק”, ושימשה כיד ימינו וכאחות הראשית בבית החולים במשך יותר מחמישים שנה. האחות זלמה השרתה במחלקות רוח מסבירת פנים של יחס אישי לחולים, מתוך סבלנות, אמפתיה, חום ומסירות, לצד הצבת סטנדרטים גבוהים של סדר והיגיינה ודרישות קפדניות ומחמירות מאחיות בית החולים. היא הכשירה את כל צוות האחיות והמיילדות ופיקחה על עבודתן, וב-1934 ייסדה את בית הספר לאחיות של “שערי צדק” שקנה לו שם עולמי.

ויקיפדיה 

פייסבוק

בתמונה הגדולה: זלמה מאיר בשנות ה-70, צילום: עליזה אורבך, מתוך תערוכה שהוצגה בבית האמנים בירושלים

בתמונה הקטנה: אחות מוסמכת מקבלת את סיכת האחות בבית הספר לאחיות של “שערי צדק”, צופה (משמאל) האחות זלמה מאיר

רגיל

אלואיז לארץ’-מילר

אלואיז לארץ’-מילר, 1920-1886

היום, לפני 98 שנים, נפטרה אלואיז לארץ’-מילר, עובדת סוציאלית וסופרג’יסטית אמריקאית. במהלך מלחה”ע ה-1 עבדה עם הצלב האדום ולאחר מכן פעלה להכשרת מורות למתן עזרה ראשונה. לארץ’-מילר פקדה את נשות אוקלהומה לעצומה למען זכות הבחירה, וב-1919 הסכים מושל אוקלהומה לאשרר את זכותן לבחור ולהיבחר בתנאי שיפעלו בעצמן להשגת רוב בוועדת האשרור. בעודה חולה בשפעת, בניגוד לעצת הרופאים, ניהלה דיבייט מתוקשר עם התובע הכללי וניצחה בו כשהצליחה להשיג את הרוב הנדרש. היא מתה למחרת ממחלתה; התיקון לחוקה אושרר באוקלהומה בהמשך אותו החודש.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: לוחית זיכרון בפארק באוקלהומה “לזכרה של אלואיז לארץ’-מילר, אשר מסרה את חייה עבור מתן זכות הבחירה לנשים, 2.2.1920

רגיל

חיה זיידנברג

חיה זיידנברג, 1948-1926

“בית הדין של לוחמי חירות ישראל דן ביום כ”א בשבט למיתה בירייה את הבוגדת חיה זיידנברג, בת 22, מחולון. היא נאשמת בבגידה במולדת ובעם העברי ובשיתוף פעולה עם הכנופיות הערביות. אשמתה הוכחה. פסק הדין הוצא אל הפועל בו ביום.

זיידנברג הכירה את דאוד יסמיני, צעיר ערבי נוצרי מיפו, בעת עבודתה בדואר בתל אביב, ונוצר ביניהם קשר רומנטי. לטענת ארגון הלח”י, שלא הוכחה מעולם, הוקלטה שיחה ביניהם שבה כביכול הביעה נכונות להעביר עבורו מטען נפץ. היום, לפני 70 שנים, חוליה של הארגון חטפה אותה מדירתה לפרדס בשרון, לבית דין שדה, והוציאה אותה להורג במקום.

ויקיפדיה 

פייסבוק

הציטוט הוא מתוך ההודעה שהוציא ארגון הלח”י ביום הוצאתה להורג, 1 בפברואר 1948 (בתמונה הגדולה)