עמוד 1
רגיל

מארי שוֹ שורב

מארי שוֹ שורב, 1990-1907

היום, לפני 111 שנים, נולדה מארי שוֹ שורב, ביולוגית ואימונולוגית אמריקאית, מגלת הוויטמין B12. היא חקרה את האנמיה הממארת, מחלה שהייתה קטלנית בטרם התגלה כי אפשר לטפל בה בתמצית גולמית מהכבד; אולם רק לאחר שד”ר שורב הצליחה לבודד את התרכובת הכימית שהייתה החומר הפעיל בתמצית זו, לימים ויטמין B12, הפסיקה האנמיה להיות המחלה הקשה שהייתה במשך מאות שנים. באופן יוצא דופן, המשקף את ההערכה הרבה כלפיה, אוניברסיטת מרילנד שבה עבדה כחוקרת ומרצה אישרה לה חופשה ארוכה מדי קיץ, ושורב חובבת הטיולים זכתה לבקר במהלך חייה ב-94 מדינות בעולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שורב במעבדה באוניברסיטת מרילנד, 1948

רגיל

לינדה לאבלייס

לינדה סוזן בורמן (לינדה לאבלייס), 2002-1949

היום, לפני 69 שנים, נולדה לינדה בורמן, שנודעה בשם הבמה לינדה לאבלייס, שחקנית פורנו אמריקאית. היא התפרסמה לאחר הסרט “גרון עמוק” (1972), הנחשב לסרט הפורנוגרפי הרווחי ביותר בעולם בכל הזמנים. בורמן קיבלה על השתתפותה בסרט רק 1,250 דולר, שאותם לקח בעלה, שהיה גם הסרסור שלה. בספרה האוטוביוגרפי מ-1980 העידה כי במהלך הקריירה שלה נאנסה, נוצלה ושועבדה, וכי בעלה כפה עליה לבצע את האקטים במכות ובאיומי אקדח. בורמן הפכה לאחת המבקרות החריפות של תעשיית הפורנוגרפיה, והרצתה נגדה בפני קבוצות פמיניסטיות, סטודנטים וגורמי ממשל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: עם צ’אק טריינור, בעלה הראשון והסרסור שלה

רגיל

רצח נשות ה-PKK

רצח נשות ה-PKK (מפלגת הפועלים של כורדיסטן), 2013

היום, לפני 5 שנים, נרצחו בפריז שלוש אקטיביסטיות כורדיות, מייסדות ומנהיגות של המחתרת הכורדית בטורקיה. סקינה קנסיז הייתה ממייסדיה של “מפלגת הפועלים של כורדיסטן” בשנות ה-80, והמשיכה להנהיג את התנועה הכורדית מבית הכלא לאחר שנאסרה ועונתה ע”י המשטרה הטורקית, ומפריז לאחר שהוגלתה; פידן דוגן פעלה באיחוד האירופי למען זכויות הכורדים; וליילה סיילמז פעלה למען זכויות נשים בקרב המיעוט הכורדי. על פי מקורות זרים, סוכנות הביון הממשלתית של טורקיה עומדת מאחורי פעולת החיסול, אולי במטרה לבלום את שיחות השלום שנערכו אז בין המורדים הכורדים והממשל הטורקי.

ויקיפדיה

עוד על סקינה קנסיז, 2013-1958

עוד על פידן דוגן, 2013-1982

עוד על ליילה סיילמז, 2013-1989

פייסבוק

רגיל

גלאדיס קלמה-זיקוסוקה

גלאדיס קלמה-זיקוסוקה, נולדה ב-1970

היום, לפני 48 שנים, נולדה גלאדיס קלמה-זיקוסוקה, וטרינרית אוגנדית. כבר בגיל 25 מונתה לראשת השירות הווטרינרי של חיות הבר באוגנדה, האישה הראשונה בתפקיד זה, והובילה מיזם של שיקום החיות בפארקים הלאומיים של אוגנדה, שחלקן נמצאות בסכנת הכחדה לאחר שנות ציד רבות. ב-2002 ייסדה את הארגון “שימור באמצעות בריאות הציבור”, שפועל לשיפור איכות הסביבה והחיים המשותפים של בני אדם, חיות משק, גורילות וחיות בר אחרות באפריקה. היא כיכבה בסרטים דוקומנטריים של הבי-בי-סי, נשיונל ג’אוגרפיק, אנימל פלנט ועוד, וזכתה בפרסים רבים על פועלה לשימור חיי הבר באפריקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רוצ’ירה גופטה

רוצ’ירה גופטה, נולדה ב-1964

היום, לפני 54 שנים, נולדה רוצ’ירה גופטה, אקטיביסטית למיגור הסחר בנשים, מחנכת ועיתונאית הודית. מעל ל-25 שנים היא כותבת בעיתונים המובילים בעולם על זכויות נשים, על עימותים בצפון-מזרח אסיה ועל אפליית מיעוטים וקאסטות, ובמיוחד על סחר בנשים. הארגון הבינלאומי שהקימה, Apne Aap, מסייע לאלפי נשים ונערות להיחלץ ממעגל הזנות ולהשיג השכלה, פרנסה, הגנה משפטית ודיור, וכן פועל להעלאת המודעות לכך שהביקוש לזנות בקרב גברים הוא שמנציח ומרחיב את הסחר בנשים. בשנים האחרונות פועלת גופטה עם האו”ם לקידום תמיכה בקורבנות סחר ולחקיקה נגד סחר בבני אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רוז’ה רובוטה

רוז’ה רובוטה, 1945-1921

היום, לפני 73 שנים, שלושה שבועות לפני שחרור אושוויץ, הוצאה להורג רוז’ה רובוטה בשל חלקה במרד הזונדרקומנדו במחנה ההשמדה. את ההתקוממות הובילה המחתרת של תנועת “השומר הצעיר” בפולין, שאליה השתייכה רובוטה כנערה. היא הייתה אחראית לאסוף את אבק השריפה מאסירות שעבדו בבית החרושת וסיכנו את חייהן בהברחתו, להסתירו ולהעבירו לחברים אחרים במחתרת לשם ייצור חומרי נפץ. באוקטובר 1944 הצליחו האסירים להרוג ארבעה אנשי אס-אס ולפוצץ את גג קרמטוריום 3, עד שהנאצים הצליחו לדכא את המרד. רובוטה נתפסה, נחקרה ועונתה, אך לא הסגירה איש, ולבסוף הוצאה להורג בפומבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסתר שפירא גינזבורג

אסתר שפירא גינזבורג, 1966-1881

היום, לפני 137 שנים, נולדה אסתר שפירא גינזבורג, חלוצה ופורצת דרך בהוראה לגיל הרך בארץ ישראל. ב-1898 ייסדה את גן הילדים הראשון בארץ במושבה ראשון לציון, המוסד החינוכי הראשון לגיל הרך שהקנה לילדים וילדות שליטה בעברית והסמיך גננות שחנכו גני ילדים עבריים נוספים. לפי שיטתה החינוכית, במרכז תוכנית הלימודים בגן עמדה פעילות עצמאית של הילדים והילדות המבוססת על ניסיונם תוך הבעה עצמית ספונטנית, משחק ויוזמות חופשיות. כמה מורים וסופרים עברים, רובם מקרב חברי ביל”ו, סייעו בהקמת הגן וכן כתבו ותרגמו עבור הילדים לעברית פרוזה, שירים ומשחקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אסתר שפירא גינזבורג (משמאל) עם ילדי גן הילדים העברי הראשון
צילומים מתוך אתר המשפחות של המושבה ראשון לציון

רגיל

רחל אלתרמן

רחל אלתרמן (לייכטר), נולדה ב-1946

היום, לפני 72 שנים, נולדה רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית ישראלית, הנחשבת לחלוצת התכנון הסביבתי בישראל. מחקריה קושרים בין תכנון ופרקטיקה של מדיניות ציבורית לפיתוח המרחב תוך שמירה על שטחים פתוחים, בין היתר בתחומי מקרקעין, יזמות ושימור אתרים היסטוריים, והשפיעו רבות על ההלכות המשפטיות בתחומים אלה בארץ ובעולם. היא שימשה כיועצת לכנסת, לממשלות בכמה מדינות, לאו”ם, לבנק העולמי ול-OECD, ורבים מתלמידיה כפרופ’ בטכניון התברגו אף הם במשרות תכנון בכירות. אלתרמן היא גם ממייסדי מפלגת רצ, פעילה ב”שלום עכשיו” וחברת המועצה הציבורית של יוזמת ז’נבה.

ויקיפדיה

פייסבוק

הצילומים מתוך כתבות ב”כלכליסט”. התמונה הגדולה צולמה ע”י עמית שאל; התמונה הקטנה ע”י נמרוד גליקמן

רגיל

לוקרישה מוט

לוקרישה מוט, 1880-1793

היום, לפני 225 שנים, נולדה לוקרישה מוט, פעילה חברתית אמריקאית. מודעותה לזכויות נשים התגבשה כשהחלה בנערותה לעבוד כמורה וגילתה שהקולגות הגברים קיבלו שכר גבוה משמעותית מהנשים. כבר בגיל 27 הוסמכה מוט כמטיפה נוצרית קוויקרית; בעת שבה נשים לרוב לא הורשו לדבר בציבור היא הרצתה בפני קהלים שונים על דת ורפורמות חברתיות, ויכולותיה הרטוריות הפכו אותה לדוברת מרכזית למען זכויות נשים, ביטול העבדות וזכות הצבעה לכל האזרחים. היא הייתה גם ממנסחות הצהרת ההמלצות של ועידת סנקה פולס ב-1848, המסמך והאירוע המכונן של התנועה הסופרג’יסטית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הוועד המנהל של אגודת פנסילבניה נגד עבדות, 1851. עומדים, משמאל לימין: מארי גרו, א”מ דייוויס, האוורת’ וות’רלד, אבי קימבר וג’ מילר מק’קים; יושבים, משמאל לימין: מרגרט ג’יימס בורליי, בנג’מין ס’ בייקון, רוברט פורוויס ולוקרישה מוט (הצילום מתוך אוסף סופיה סמית’, סמית’ קולג’)

רגיל

זיינב אל-ע’זאלי

זיינב אל-ע’זאלי, 2005-1919

היום, לפני 99 שנים, נולדה זיינב אל-ע’זאלי, מנהיגה מצרייה, הנחשבת לחלוצה של הפמיניזם האסלאמי. היא לחמה למען זכויות האישה במסגרת “האיחוד הנשי”, הארגון הפמיניסטי המצרי הראשון, אך משום שהאמינה שהחירות של הנשים צריכה להיות במסגרת האסלאם הקימה ב-1940 את הארגון הנשי האסלאמי. היא ייסדה כתב עת לנשים הערביות, הצטרפה ל”אחים המוסלמים”, החלה ללמד תיאולוגיה, הלכה ומשפט והקימה מכללה להכשרת מטיפות. לאחר המהפכה במצרים בשנות ה-50, הייתה האישה היחידה שנשפטה לצד שורה של מנהיגים דתיים ונגזר עליה עונש מוות, שהומתק למאסר עם עבודות פרך.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה צולמה ע”י חמידה קוטב, 1965

רגיל

צגה מלקו

צגה פנטהון מלקו, נולדה ב-1968

“עד היום בכל מקום שאני הולכת מלווה אותי שאלה אחת: ‘גברת, אני צריכה פעמיים בשבוע ניקיון, את פנויה לניקיון?’ היום אני אומרת: כן, אני פנויה לניקיון, אבל לא של בתים, של שחיתות. אני מוכנה לניקיון של אטימות, ניקיון של ראיית האחר כנחות בשל שמו, מבטאו, צבע עורו.”

היום, לפני 50 שנים, נולדה צגה מלקו, עיתונאית ופעילה חברתית ישראלית. היא עבדה ב”קול ישראל” כמנהלת מחלקת השידורים באמהרית וכמנהלת רשת א’ (האישה הראשונה ויוצאת אתיופיה הראשונה בתפקיד זה), וכיום עובדת ברדיו רק”ע כעיתונאית בשפה האמהרית. מלקו היא ממובילות המחאה ב-1996 על השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה, ופעילה במסגרות שונות למען חינוך וקידום של יוצאי אתיופיה בישראל. ב-2015 הוצבה במקום השלישי ברשימת מפלגת “כולנו”, אך מועמדותה נפסלה משום שלא הייתה תקופת צינון מספקת מאז פרישתה מרשות השידור.

ויקיפדיה

על ספרה האוטוביוגרפי “לא בבית ספרנו“, העוסק בעלייתה לישראל ובהתמודדותה עם הגזענות בחברה הישראלית (הוצאת סטימצקי, 2014)

פייסבוק

התמונה הגדולה מתוך כתבה בערוץ 7, צילום: מרים צחי

התמונה הקטנה מתוך כתבה בוואלה! ברנז’ה, צילום: יוסי ציפקיס