עמוד 1
רגיל

פאטו בנסודה

פאטו בּוֹם בנסודה, נולדה ב-1961

היום, לפני 57 שנים, נולדה פאטו בנסודה, משפטנית למען זכויות אדם מגמביה. לאחר לימודי משפטים בניגריה והתמחות במשפט בינלאומי ימי בבית הספר של האו”ם, הצטרפה כעורכת דין לשורות התביעה הכללית של גמביה, וב-1998 מונתה לכהן כשרת המשפטים וכתובעת הכללית. כעבור שנתיים, כנראה בשל תשומת הלב הרבה שהקדישה לזכויות אדם בארצה, הדיח אותה נשיא גמביה מתפקידיה אלה, וב-2004 הצטרפה לבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה. ב-2012 נבחרה פה אחד לכהן כתובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ונכללה ברשימת “מאה האנשים המשפיעים בעולם” של מגזין טיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בנסודה בפורום אוסלו 2014

רגיל

ביאטריס בריגדן

ביאטריס אליס בריגדן, 1977-1888

“לפי הסטנדרטים שרווחו בימיה, להיות שאפתנית, להיוותר רווקה מבחירה, לפרנס את עצמה בנחישות ולבטא ללא הרף את האמת שלה – כל אלה היו סיבות מספיקות לתייגה כרדיקלית.”
(מתוך ספרה של אליסון קמפבל מ-1991, “ביאטריס בריגדן: השנים המעצבות של פמיניסטית סוציאליסטית, 1932-1888”, עמ’ 151)

היום, לפני 130 שנים, נולדה ביאטריס בריגדן, מהפכנית חברתית ופמיניסטית קנדית. במסגרת תנועת הגוספל החברתי, שעיגנה רציונל דתי ומוסרי לקידום שוויון חברתי וכלכלי, היא הרצתה בפני נשים על נושאים “שערורייתיים” כמו מחלות מין, תכנון ילודה ושוויון מגדרי אינטלקטואלי. פורום הדוברים של הפועלים שייסדה ערך כנסים רבים על סוגיות חברתיות וכלכליות של נשים, ילידים, מהגרים ובני מעמד הפועלים. בריגדן ייסדה גם את התאחדות הנשים החברתית-כלכלית, שהקימה קבוצות לימוד בכל ערי קנדה לחיזוק ביטחונן העצמי ומעורבותן הפוליטית של נשים, והפכה לימים לחלק מהמפלגה הדמוקרטית החדשה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פולה בן-גוריון

פולה בן-גוריון, 1968-1892

היום, לפני 50 שנים, נפטרה פולה בן-גוריון, אשת ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. היא עבדה כאחות ראשית בחדר ניתוח בארה”ב בטרם לקחה על עצמה שליחות: להרחיק מעל בעלה דוד כל טִרחה ודאגה על מנת שיוכל לעסוק בצורכי הציבור ללא הפרעה. פולה דאגה לכל שטחי החיים של המשפחה, הבית והילדים, והשפיעה רבות גם על צעדים פוליטיים, על קווי מדיניות ועל יחסיו של ראש הממשלה עם מדינאים, דיפלומטים ופוליטיקאים. היא הייתה גם אישיות ציבורית בזכות עצמה ונודעה כ”אמא של כולם”, המתעניינת בפרטי פרטים, מייעצת ודואגת, מטפלת בחולים ובנפגעים ומשיגה אוכל וציוד לנזקקים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דוד ופולה בן-גוריון במסיבת עיתונאים בשיקגו כחלק מביקור לעידוד עלייה לישראל AP

בתמונה הקטנה: דוד ופולה בן-גוריון, צילום: דוד רובינגר

רגיל

אדית’ מארי פלאניגן

אדית’ מארי פלאניגן, נולדה ב-1929

היום, לפני 89 שנים, נולדה אדית’ מארי פלאניגן, כימאית וממציאה אמריקאית, שעשרות הפטנטים שלה הפכו את ייצור הדלק לבטוח, מהיר ונקי יותר. באמצעות עבודה עם מסננות מולקולריות להפרדת רכיבים מתוך תרכובות, המשמשות כזרזים לתגובות כימיות, פלאניגן המציאה ופיתחה יותר מ-200 חומרים סינתטיים, ובראשם הזאוליט Y, נפה עשויה סיליקון שמהווה זרז יעיל בזיקוק של נפט גולמי לדלק. היא זכתה במדליית פרקין היוקרתית לחדשנות בתחום הכימיה השימושית, בפרס מפעל חיים מטעם MIT ובמדליה הנשיאותית לטכנולוגיה ולחדשנות, ונכנסה להיכל התהילה של הממציאים הבין-לאומיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסמה ג’הנגיר

אסמה ג’ילאני ג’הנגיר, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אסמה ג’הנגיר, עורכת דין ופעילת זכויות אדם פקיסטנית. ב-1980 ייסדה יחד עם אחותה, הנא ג’ילאני, את משרד עורכי הדין הראשון בפקיסטן שבראשו עומדות נשים. ב-1983 הייתה ממקימות פורום הנשים למאבק בחוקים הפקיסטניים המפלים נשים, ביניהם החוק הקובע שעדותה של אישה שווה חצי מעדות גבר, החוק שלפיו על קורבנות אונס להוכיח את חפותן והחוק המתיר לנשים להינשא רק למי שהגבר המשמורן שלהן מאשר. ב-1987 הייתה למייסדת ויו”רית של הנציבות הפקיסטנית לזכויות אדם, הפועלת בין היתר נגד העסקת ילדים ועונש מוות ולמען חופש דת ודמוקרטיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ז’קלין די פרה

ז’קלין מארי די פרה, 1987-1945

היום, לפני 73 שנים, נולדה ז’קלין די פרה, צ’לנית אנגלייה, מגדולי הצ’לנים בכל הזמנים. היא הייתה בת ארבע כששמעה צ’לו בפעם הראשונה, בשידור רדיו, ומאז נעשה צליל הצ’לו חלק בלתי נפרד מחייה. כבר בגיל עשר זכתה בפרס בינלאומי, ובגיל 12 הופיעה בקונצרטים של ה-BBC בלונדון. לכל אורך הקריירה הקצרה שלה הופיעה עם מיטב התזמורות והסולנים, זכתה בפרסים רבים, ונודעה במיוחד בשיתוף הפעולה הפורה שלה עם בן זוגה, הפסנתרן דניאל ברנבוים. לאחר שהחלה לאבד תחושה באצבעות, ב-1973, בגיל 28, אובחנה כחולה בטרשת נפוצה, ועם הזמן לא יכלה לנגן עוד, הפכה למשותקת ולבסוף מתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ז’קלין די פרה, בכיסא גלגלים, מקבלת אות כבוד כחברת המסדר הבריטי מהנסיך פיליפ בארמון בקינגהאם, 1978

רגיל

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה

זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, 1936-1883

היום, לפני 82 שנים, נפטרה זהרא ח’אנום תאג’ א-סלטנה, נסיכה פרסית, בתו של מלך פרס במחצית השנייה של המאה ה-19. תאג’ א-סלטנה הייתה חלוצה בקידום זכויות נשים באיראן וחברה מייסדת של ארגון הנשים המחתרתי, “האגודה לחירות הנשים”, שפעל למען שוויון מגדרי בראשית המאה ה-20. היא הייתה האישה הראשונה בחצר המלוכה שהסירה את החיג’אב ולבשה בגדים מערביים. היא הייתה גם סופרת, ציירת ואינטלקטואלית, ונהגה לארח בביתה אירועי ספרות מדי שבוע. תוכניות ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטאות רבות, מטהראן ועד הרווארד, מלמדות על חייה, כתיבתה ופועלה הפמיניסטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’ניס ריימונד

ג’ניס ריימונד, נולדה ב-1943

“אם נשים אכן בוחרות בזנות, מדוע אלו בעיקר נשים משולי החברה שבוחרות בכך? אם ברצוננו לדון בסוגיית הבחירה, בואו נסתכל על מי שבאמת יש לו בחירה בהקשר של זנות. השאלה בוודאי אינה מדוע נשים בוחרות לכאורה להיות בזנות, אלא מדוע גברים בוחרים לקנות את גופן של מיליוני נשים ברחבי העולם ולקרוא לזה סקס.”

היום, לפני 75 שנים, נולדה ג’ניס ריימונד, פמיניסטית רדיקלית לסבית אמריקאית, פרופ’ למגדר ולאתיקה רפואית, הידועה במחקרה מעורר המחלוקת על טרנסקסואליות, במאמריה ובהרצאותיה נגד זנות וסחר בנשים ובפועלה נגד אלימות, ניצול מיני והתעללות רפואית בנשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך ספרה של ג’ניס ריימונד, “לא בחירה, לא עבודה: חשיפת המיתוסים לגבי זנות וסחר גלובלי במין” (2013)

רגיל

מריה גימבוטאס

מריה גימבוטאס, 1994-1921

היום, לפני 97 שנים, נולדה מריה גימבוטאס, חוקרת פולקלור, ארכיאולוגית ובלשנית פמיניסטית ליטאית-אמריקאית. במחקריה חשפה את הפרהיסטוריה המטריארכלית: דפוסי בנייה, מנהגי קבורה, עדויות למבנים חברתיים וחפצי אמנות המצביעים על שושלת אִמהית בתרבויות נאוליתיות של אירופה העתיקה. בספריה על תרבויות קדומות, מראשית המהפכה החקלאית, שקידשו אלות ואת “אמא אדמה”, היא מתארת כפרים שמצאה, שהגיעו עד לגודל של 17,000 נפש, שהנשים היו במרכזם, שהתאפיינו בשלווה ובשלום ודגלו בשוויון חברתי וכלכלי; למשל, בבתים נמצאו צלמיות נשיות רבות, וגודל כל הבתים היה שווה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’וליה טוטל

כותרת: ג’וליה דה-פורסט טוטל, 1898-1849

היום, לפני 169 שנים, נולדה ג’וליה טוטל, אשת עסקים אמריקאית בעלת אדמות בפלורידה, שעליהן הוקמה העיר מיאמי – האישה היחידה שייסדה עיר אמריקאית גדולה. ב-1886 נפטר בעלה; היא נותרה במצוקה כלכלית, והפכה את ביתה לבית הארחה לגברות צעירות. ב-1890 ירשה את בית הוריה ורכשה אדמות מצפון לנהר מיאמי. מיד לאחר מכן החליטה להוביל את הקמתה של עיר חדשה על גדת הנהר, שכנעה חברת רכבות להאריך את המסילה עד לאדמותיה, הקימה מלון וגייסה אנשים לבנות ולפתח את העיר. זמן קצר אחר כך לקתה טוטל בדלקת קרום המוח ונפטרה, ושמה כמעט ונשכח מדברי ימי העיר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: פסל של ג’וליה טוטל בפארק בייפרונט, מיאמי

רגיל

אמילי לאו

אמילי לאו ואי-הינג, נולדה ב-1952

היום, לפני 66 שנים, נולדה אמילי לאו, עיתונאית ופוליטיקאית מהונג קונג, לוחמת למען זכויות אדם וחירות. באמצע שנות ה-70 החלה לעבוד כעיתונאית חוקרת בארצה, וב-1984, בעת שייצגה את BBC בהונג קונג, נערך המו”מ בין סין ובריטניה לגבי גורלה של הונג קונג והיא הפכה לאחת ממובילי המחאה נגד הכפפתה לסין הקומוניסטית. בבחירות הראשונות בהונג קונג, ב-1991, נבחרה למועצה המחוקקת ונחשבה למחוקקת הרדיקלית ביותר למען דמוקרטיזציה, מאבק שבמסגרתו נעצרה, נתבעה, ספגה איומים, נרדפה ע”י תומכי סין – וזכתה לתמיכה עממית רחבה. ב-2012 נבחרה ליו”רית המפלגה הדמוקרטית.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הגדולה צולמה ע”י פליקס וונג, “סאות’ צ’יינה מורנינג פוסט”

בתמונה הקטנה: דייוויד אקרס-ג’ונס, מושל הונג קונג מטעם בריטניה דאז, נואם בפני ועידת המשגיחים השנתית העשירית של הונג קונג (1985), בעוד אמילי לאו ואי-הינג יושבת (במרכז) בשורת העיתונאים ומביטה קדימה

רגיל

מארי-אן פולז לבואזיה

מארי-אן פירט פולז לבואזיה, 1836-1758

היום, לפני 260 שנים, נולדה מארי-אן פולז לבואזיה, כימאית ואצילה צרפתייה. היא הייתה שותפה מלאה לעבודתו המדעית של בעלה אנטואן לבואזיה, תרגמה עבודות מדעיות חשובות מאנגלית ומלטינית לצרפתית, ושרטטה דיאגרמות של הניסויים שערכו, שאפשרו לאחרים להבין את שיטות המחקר ואת תוצאותיו. מחקריהם תרמו רבות לעיצוב הכימיה החדשה, עם גילוי גז החמצן ותפקידו בתהליך הבערה. למאדאם לבואזיה היה גם תפקיד חשוב בסטנדרטיזציה של השיטה המדעית ובביסוס תפיסה כוללת של הכימיה כתחום, כולל עקרון שימור המסה ורשימת יסודות, מונחים, ציוד מעבדה ופרוצדורות ניסוייות.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בני הזוג לבואזיה בציור של ז’אק-לואי דויד

בתמונה הקטנה: בני הזוג לבואזיה בציור שמן של ארנסט בוארד

רגיל

סופי טויבר-ארפ

סופי הנרייט גרטרוד טויבר-ארפ, 1943-1889

היום, לפני 129 שנים, נולדה סופי טויבר-ארפ, אמנית רב-תחומית שווייצרית, הנחשבת לאחת האמניות החשובות במאה ה-20 בתחום האמנות הקונקרטית. היא הייתה ממייסדות תנועת הדאדא, שקראה תיגר על האמונות והמוסכמות של החברה האירופית שלאחר מלחה”ע ה-1 באמצעות שפה מופשטת במגוון של ז’אנרים אמנותיים. טויבר-ארפ הופיעה בקברט האוונגרדי ע”ש וולטר בריקוד ובשירה, יצרה תיאטרון בובות, הקימה תפאורות, ארגה שטיחי קיר גאומטריים, פיסלה ולימדה עיצוב תלבושות ועיצוב פנים באוניברסיטת ציריך לאמנות. היא האישה היחידה המופיעה כיום על שטר כסף שווייצרי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך מיצג באסקונה, שווייץ, 1925

בתמונה הקטנה: פורטרט עצמי עם “ראש דאדא”, 1920

רגיל

קלייר וויינגר האריס

קלייר וויינגר האריס, 1968-1891

היום, לפני 127 שנים, נולדה קלייר וויינגר האריס, סופרת מדע בדיוני אמריקאית. ב-1926 פרסמה את סיפורה הראשון במגזין המד”ב הראשון “סיפורים מדהימים” של הוגו גרנסבק, והייתה לאישה הראשונה שפרסמה סיפורי מד”ב תחת שמה. במהרה התחבבה על קוראים רבים והפכה לאחת הסופרים הפופולריים ביותר בתחום דאז. סיפוריה עסקו לרוב בדמויות “על גבול האנושיות”, כמו סייבורגים, והציגו דמויות נשיות חזקות. היא הייתה גם מהראשונות לנסות לסווג את ספרות המד”ב, כשב-1931 פרסמה רשימה של 16 תחומי מד”ב, כולל מסע בחלל, הרפתקאות בעולמות אחרים ויצירת חיים סינתטיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: שער של “סיפורים מדהימים”, גיליון שבו פורסם אחד מסיפוריה, 1928

בתמונה הקטנה: פורטרט של קלייר וויינגר האריס, כפי שצויר לגיליון ההשקה של הרבעון “פלא של מדע” ב-1929

רגיל

חולדה קמפניינו

חולדה קמפניינו, 1992-1914

“במבט לאחור אני רואה שנאה, מוות, בגידה, אימה, הרס משפחות. לכן אני מעדיפה לחשוב על כל אותם אנשים שעזרו לחיי ולנפשי, שבסכנת חייהם הצילו […] בתוך החשיכה האיומה של ברבאריות, של חוסר של כל רגש אנושי, של עיוות צדק, תמיד אני רואה את ניצוץ האור שהדליקו אנשים כאלה. […] אני נזכרת באותן תופעות של אחווה, של ‘ואהבת לרעך כמוך’…”

היום, לפני 104 שנים, נולדה חולדה קמפניינו, אשת חינוך ישראלית, ניצולת שואה אשר העידה בשם יהדות איטליה במשפט אייכמן בירושלים, מתוך אמונה בחשיבות התפקיד החינוכי של העדות האישית להמחשת הטרגדיה הבלתי-נתפסת.

ויקיפדיה

גרסה דיגיטלית של ספרה האוטוביוגרפי, “לדור אשר לא ידע: קורותיה של אם צעירה בשנה גורלית בגולת איטליה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: חולדה קמפניינו וילדיה בקבוצת יבנה, 1952

רגיל

לאורה רידינג

לאורה רידינג ג’קסון, 1991-1901

“אנשים שמסיבה כלשהי אינם מסוגלים לחשוב על עצמם, ולפיכך להיות הם-עצמם, מנסים לפצות על אי-החשיבה שלהם באמצעות עשייה. וכזה הוא העולם; רק חלק קטן מהעשייה נעשה לשם רווחה או הנאה. השאר הוא למראית עין, רק על מנת להוכיח לעצמם ולאחרים שהם אנשים. אך לא תתפלאי לגלות שאין צורך בשכל כדי לעשות דברים. ציפורים, דבורים, נמלים, עצים, אדמה, שמים – הכול עושים דברים נפלאים ביותר, ללא מוח כמו שלנו. לכן אף פעם אל תתרשמי מדי ממה שאנשים עושים, יקירתי. עשייה היא אך טבעית.”

היום, לפני 117 שנים, נולדה לאורה רידינג, אשת רוח, משוררת וסופרת אמריקאית.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך סדרת מכתבים שכתבה רידינג לקתרין, בתם בת ה-8 של חברה המשורר רוברט גרייבס והאמנית ננסי ניקולסון, על ההשפעה ההרסנית של מדידת הצלחה באמצעות שבחים ויוקרה ועל החשיבות של חשיבה על עצמך והיותך את-עצמך.

בתמונה הקטנה: דיוקן של רידינג. דיה, מיורקה (ספרד), 1933

רגיל

ארלי הוכשילד

ארלי ראסל הוכשילד, נולדה ב-1940

“בעוד שיעור הנשים והאמהות אשר יוצאות לעבוד בשכר עולה בהתמדה, גברים לא השתלבו מהר ולעומק בעבודות הבית. כך נוצר מתח בין השינוי המהיר המתחולל אצל נשים בתהליך השתלבותן בעבודה בשכר, לבין היעדר תהליך מקביל של שינויים בהבנה התרבותית של משפחה ובנוהגיהם של הגברים. בכל מקרה, האישה היא זו שמשלמת את המחיר: עקרת הבית משלמת מחיר בכך שהיא נשארת מחוץ לזרם המרכזי של החיים החברתיים; אשת הקריירה משלמת מחיר בכך שהיא מכניסה לחייה את מנגנון השעון הקרייריסטי שלא מותיר לה זמן או אנרגיות לגדל משפחה.”

היום, לפני 78 שנים, נולדה ארלי הוכשילד, סוציולוגית פמיניסטית אמריקאית, מהסוציולוגיות מעוררות ההשראה והמשפיעות ביותר בעשורים האחרונים. היא תרמה רבות להבנת סוגיות כגון החלוקה המגדרית של עבודות הבית והטיפול בילדים, היחס בין משפחה ועבודה, מסחור החיים האינטימיים, מיקור חוץ גלובלי של עבודת הטיפול והדינמיקה בין קפיטליזם, מעמד חברתי וגזענות. בזכות יכולתה לתאר בפשטות ובלשון סיפורית רעיונות מורכבים, מושגים שטבעה – כמו “המשמרת השנייה” ו”עבודה רגשית” – יצאו מהאקדמיה אל השיח הציבורי והשפיעו על התודעה החברתית והמגדרית של הקהל הרחב.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מהנאז אפכמי

מהנאז אפכמי, נולדה ב-1941

“עלינו לתהות: מדוע מניעתן של זכויות האזרח הבסיסיות ביותר מנשים מבוססת תמיד על עיקרון מהותי כלשהו של התרבות? האם התרבות הזו קיימת באמת, או שמא מדובר באיזו סטייה המשמשת לשימור של פריווילגיות כלכליות, חברתיות או פשוט פסיכולוגיות?”

היום, לפני 77 שנים, נולדה מהנאז אפכמי, פעילת זכויות נשים איראנית. ב-1969 ייסדה את התאחדות הנשים האקדמאיות באיראן, ובשנים 1978-1976 כיהנה בקבינט האיראני כשרה לענייני נשים. לאחר המהפכה האסלאמית הוגלתה מארצה, ומאז היא מרצה וכותבת רבות על התנועה הפמיניסטית, שוויון מגדרי, זכויות אדם, מנהיגות, מעמדן של נשים בחברות אסלאמיות וחלקן של נשים בבניית חברה אזרחית. היא המייסדת והנשיאה של שותפוּת ללימודי נשים, ארגון בינלאומי לעידוד השכלה והעצמה של נשים, ומנהלת השדולה ללימודי איראן, הפועלת להגברת המודעות הבינלאומית למתרחש באיראן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אפכמי (משמאל), עם יסמין מורשד (פעילת זכויות נשים מבנגלדש) ופאטמה מרניסי (פעילת זכויות נשים ממרוקו), 1996

רגיל

ארנסטינה רוז

ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז, 1892-1810

“ואם תאמר לי שהתנ”ך מתנגד לזכויותינו? אז אשיב שהדרישות שלנו אינן נסמכות על ספר שלא ידוע מתי נכתב, או על ידי מי. אם תאמר לי מה פאולוס השליח או פטרוס הקדוש אומרים על הנושא? אז אשיב, שוב, שהדרישות שלנו אינן נסמכות על דעותיו של אף אדם, אפילו לא פאולוס או פטרוס […] ספרים ודעות, יהא מקורם אשר יהא, אם הם עומדים בסתירה לזכויות אדם, אינם אלא אות מתה.”
(ארנסטינה רוז משיבה למטיף דתי בכנס הלאומי השביעי לזכויות האישה, ניו יורק, 26-25 בנובמבר 1856; מתוך “ההיסטוריה של זכות ההצבעה לנשים”, כרך 1, עמ’ 663-661)

היום, לפני 208 שנים, נולדה ארנסטינה רוז, פמיניסטית אתאיסטית ילידת פולין, שלחמה נגד העבדות ונגד דת מאורגנת ולמען זכויות אדם, מחשבה חופשית ושוויון זכויות. מגיל צעיר מחתה נמרצות ובפומבי נגד אי-השוויון במעמדה של האישה ביהדות ובכלל, ובמהלך חייה נודעה כנואמת מחוננת ו”מלכת הבמות”. בלונדון הצטרפה לתנועת הסוציאליזם האוטופי של רוברט אוון, שקראה לשוויון עולמי ללא אפליה על רקע מגדר, מעמד, צבע עור, אתניות, לאום או דת. בארה”ב הייתה רוז לכוח אינטלקטואלי מוביל במה שהיה לימים התנועה הפמיניסטית, וקידמה במיוחד שוויון לנשים בענייני ירושה ובעלות על רכוש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נובוקו יושיָה

נובוקו יושיָה, 1973-1896

היום, לפני 122 שנים, נולדה נובוקו יושיָה, מהסופרות היפניות הפורות והמצליחות ביותר בעידן המודרני, הנחשבת לחלוצת הספרות הלסבית ביפן. היא כתבה בעיקר רומנים רומנטיים לבנות הנעורים, וכתיבתה התאפיינה בתיאורים רגשיים עזים המשלבים ריאליזם ודמיון והתמקדה בחברויות ומערכות יחסים רומנטיות בין נשים. יושיה התריסה נגד נורמות המגדר בלבוש גברי ותספורת קצרה, ברכישת מכונית משלה, בעיצוב ביתה בעצמה, ובעיקר באי-הסתרה של 50 שנות הזוגיות שלה עם אישה בשם מונמה צ’יו. היא הורישה את ביתה למען קידום של תרבות והשכלה בקרב נשים, והוא מהווה היום מוזיאון.

ויקיפדיה

פייסבוק