עמוד 1
רגיל

תקיפות מיניות בערב השנה החדשה בגרמניה

תקיפות מיניות בערב השנה החדשה בגרמניה, 2015

היום, לפני שנתיים, במהלך חגיגות ערב השנה החדשה בקלן, בהמבורג ובערים נוספות בגרמניה, כ-1,200 נשים הותקפו מינית ע”י קבוצות גדולות שהתקהלו סביבן ברחוב. לפי ההערכות, כ-2,000 גברים היו מעורבים בתקיפות, רובם מבקשי מקלט מצפון אפריקה. גל התקיפות, כישלון המשטרה בטיפול במצב והימנעות התקשורת מדיווח על כך, הציתו דיונים סוערים על משבר הפליטים באירופה, הניעו שינויים במדיניות ההגירה וחשפו כשל מהותי בחוק הגרמני – שלפיו, על מנת שתקיפה מינית תיחשב לפשע עליה להוות “סכנה לחייה או לשלמותה של הקורבן” ועל האישה להתנגד פיזית – ולכן תקיפות אלה כלל אינן מהוות עבירה.

ויקיפדיה

כתבה: “למה התקיפות של נשים בגרמניה בערב השנה החדשה אפילו לא היו פשע

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נשים בקלן מוחות נגד סקסיזם וגזענות לאחר התקיפות המיניות בערב השנה החדשה. צילום: וולפגנג רטאי, רויטרס

בתמונה הקטנה: הפגנות בהמבורג, גרמניה, במחאה על אלימות כנגד נשים שם וברחבי המדינה. צילום: בודו מרקס, סוכנות הצילום הצרפתית

רגיל

פטי סמית

פטרישיה לי “פטי” סמית, נולדה ב-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה פטי סמית, זמרת, מוזיקאית, משוררת, עיתונאית וסופרת אמריקאית. היא כונתה “המשוררת הרשמית של הפאנק” עם צאת אלבום הבכורה פורץ הדרך שלה מ-1975, “Horses”, אשר השפיע על אמנים רבים ונחשב לאחד מאלבומי הבכורה החשובים של הרוק. בשנות ה-80, בעקבות טיפול שעברה, הפכה לתומכת פעילה בטיפול פסיכיאטרי במחלות נפש, ומימנה את הקמתם של קווי טלפון לתמיכה נפשית באנשים על סף התאבדות. בנוסף תמכה במפלגה הירוקה ושרה בקמפיינים שלה, וכן נאמה ושרה במחאה נגד מלחמת עיראק. ב-2007 נכנסה להיכל התהילה של הרוקנרול.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלישבע קפלן

אלישבע קפלן, 1959-1900

היום, לפני 117 שנים, נולדה אלישבע קפלן, אשת ציבור ישראלית. ב-1920 עלתה עם קבוצת חלוצים מפולין לארץ ישראל, ועבדה כפועלת חקלאית ברחובות, בפתח תקווה ובדגניה. במקביל התמסרה לפעילות ציבורית: היא הייתה ממייסדות מועצת הפועלות וארגון “אמהות עובדות”, וחברה בוועד הפועל הציוני, בהסתדרות העובדים ובאספת הנבחרים הרביעית מטעם מפא”י. היא נשלחה פעמים רבות לחו”ל לצורכי מגבית בשל כישוריה כנואמת מלהיבה ורהוטה, טיפחה מפעלים חינוכיים-סוציאליים רבים, ביניהם מועדוניות לילדים עזובים, סיוע לנשות חיילים וקרן לחיילים משוחררים, ופעלה רבות לקליטת עלייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בעלה לוי אשכול ובתם דבורה בדגניה ב’, 1934. מתוך אתר הארכיון של מכון לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי.

בתמונה הקטנה: אלישבע קפלן, 1919. מתוך אתר ארכיון המדינה, “חליפת המכתבים בין לוי שקולניק ואלישבע קפלן”.

רגיל

נישל ניקולס

נישל ניקולס, נולדה ב-1932

היום, לפני 85 שנים, נולדה נישל ניקולס, שחקנית, זמרת ואמנית קול אמריקאית. היא התפרסמה במיוחד כקצינת הקשר ניוטה אוהורה ב”מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית” ובשישה מסרטי הקולנוע המבוססים על הסדרה. דמותה פורצת הדרך הפכה לאייקון של התנועה לזכויות האזרח, כאחת הנשים השחורות הראשונות שהופיעו בטלוויזיה האמריקאית לא בתפקיד משרתת; גם הנשיקה בינה ובין ויליאם שאטנר, קפטן קירק, התפרסמה כנשיקה הבין-גזעית הראשונה ששודרה בטלוויזיה האמריקאית. לאחר מכן, ניקולס התנדבה בפרויקט מיוחד של נאס”א לגיוס בני מיעוטים ונשים לסוכנות החלל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: צילום מסך מתוך הפרק הראשון ב”מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית”, עם לנרד נימוי בתפקיד ספוק. שודר לראשונה ב-8 בספטמבר, 1966.

בתמונה הקטנה: נישל ניקולס עם קלינגונים בפרימיירה הרשמית של הסדרה של רשת CBS “מסע בין כוכבים: דיסקברי”, הוליווד, 19 בספטמבר 2017. צילום: סו שניידר, סוכנות MGP

רגיל

מרלן דיטריך

מריה מגדלנה (מרלן) דיטריך, 1992-1901

היום, לפני 116 שנים, נולדה מרלן דיטריך, שחקנית, זמרת ואייקון אופנה גרמנייה-אמריקאית, אשר הצטיירה כ”פאם פאטאל” וכמודל לביסקסואליות. בשנות ה-20 החלה לשחק בתיאטרון ובסרטים אילמים בגרמניה, ולאחר הופעותיה בסרטים כמו “המלאך הכחול” ו”שנגחאי אקספרס” הפכה לאחת השחקניות הידועות והמרוויחות ביותר דאז. במהלך מלחה”ע השנייה, כבר כאזרחית ארה”ב, הביעה התנגדות עזה לנאצים, פתחה את ביתה בפני גולים מאירופה והתנדבה לבדר חיילים בחזיתות השונות. ב-1999 דירג אותה מכון הסרטים האמריקאי במקום התשיעי ברשימת השחקניות הטובות בכל הזמנים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “השחקנית מרלן דיטריך מבקרת את חיילות חיל הנשים של צבא ארה”ב אי-שם בצרפת, 18 בנובמבר 1944. על ביקוריה אצל הכוחות הלוחמים אמרה: ‘יש משהו בחיילים האמריקאים שאי-אפשר להסביר. הם מכירים תודה על כל דבר, אפילו על שחקנית קולנוע שבאה לראות אותם.'” (מתוך אוסף הצילומים של חיל התקשורת והמידע של ארה”ב במלחה”ע השנייה)

בתמונה הקטנה: מתוך הסרט “מרוקו” (1930)

רגיל

תמר מטל-שומכר

תמר מטל-שומכר, נולדה ב-1933

היום, לפני 84 שנים, נולדה תמר מטל-שומכר, אתלטית וכדורסלנית ישראלית. היא הייתה קפטנית נבחרת ישראל הראשונה בכדורסל לנשים באליפות אירופה בבודפשט ב-1950, בהיותה בת 16 בלבד, ובאותה שנה זכתה גם במדליית כסף בקפיצה לגובה בתחרויות האתלטיקה של המכביה השלישית. מטל-שומכר הייתה אלופת ישראל ושיאנית ישראל בקפיצה לרוחק ובקפיצה לגובה, וייצגה את ישראל באולימפיאדת הלסינקי 1952 באתלטיקה. היא שיחקה כדורסל בקבוצת הנשים של מכבי תל אביב וזכתה עמה 7 פעמים בגביע המדינה ו-11 פעמים באליפות, ולאחר מכן עבדה גם כמאמנת כדורסל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: בוב מקמהון ותמר שומכר ממכבי ת”א מניפים את גביע הנצחון, מתוך אתר “היכל התהילה כדורסל נשים ישראל

רגיל

מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי

מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי, 1981-1894

היום, לפני 123 שנים, נולדה מזל מוֹצֶרִי, עיתונאית ופעילה ציונית. היא נולדה וגדלה בחברון ובירושלים, ועם פרוץ מלחה”ע הראשונה גורשה למצרים יחד עם אלפי יהודים בעלי נתינויות זרות, והפכה לאחת הדמויות החשובות בתנועה הציונית במצרים. בקהיר הקימה את מועדון הספורט היהודי הראשון של “מכבי”, תזמורת יהודית ותנועת צופות עבריות, וכן ערכה את העיתון “ישראל”, שהיווה שופר לציונות לצד תמיכה בעצמאות מצרים. בשנות ה-40 פעלה במסגרת ארגון עליית הנוער כשליחה בעיראק, בצרפת ובמרוקו, ולאחר קום המדינה ניהלה בית תרבות בירושלים וסייעה בקליטתם של המוני עולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם קבוצה מ”צופיות ציון”

בתמונה הגדולה: מתוך אתר האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו

רגיל

סטפני סנט קלייר

סטפני סנט קלייר, 1969-1886

היום, לפני 131 שנים, נולדה סטפני סנט קלייר, ראשת ארגון פשע ואקטיביסטית אפרו-אמריקאית. לאחר שבן זוגה ניסה לסרסר בה, קו-קלוקס-קלאן אנסו אותה במהלך לינץ’ ובן זוג אחר ניסה להרוג אותה, ובהיעדר אפשרות לפתוח חשבון בנק ועסק חוקי בשל המגבלות על שחורים, היא הקימה רשת סמים והימורים, שהייתה לאחד מארגוני הפשע המובילים בניו יורק. בסוף שנות ה-30 פרשה ופתחה דף חדש בחייה כאקטיביסטית – היא מימנה מודעות כדי ליידע את השחורים לגבי זכויותיהם החוקיות, כתבה מאמרים על אפליה גזעית, תמכה בזכות ההצבעה, מחתה על אלימות משטרתית והעידה נגד שוטרים מושחתים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה די קסטרו

מריה פרנסיסקה אנה די קסטרו, 1736-1686

היום, לפני 281 שנים, הוצאה להורג אנה די קסטרו, פרואנית ילידת ספרד שכונתה “לה בלה טולדנה” (היפהפייה מטולדו), באשמת כפירה בנצרות וקיום אורח חיים יהודי, וכן בהתנהגות מופקרת. אף על פי שנשים היו פטורות לרוב מעינויים קשים, במשך עשר שנים ישבה בכלא בלימה, עונתה ותושאלה על ידי האינקוויזיציה כדי לסחוט ממנה הודאה, עד שלבסוף הועלתה על המוקד למרות פסיקה שהגיעה מספרד לחוס על חייה. המקרה עורר שאלות קשות בנוגע לאי-סדרים ולשחיתות בשורות האינקוויזיציה, כמי שרק רצתה להפגין את כוחה וגם להחרים את רכושה הרב של קסטרו, והמועצה העליונה אסרה לדון בו.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונות: אילוסטרציות של האינקוויזיציה בפרו ובספרד (לצערנו לא מצאנו פורטרט מאומת של אנה די קסטרו)

רגיל

דורותי סטו

דורותי סטו, 2010-1920

היום, לפני 97 שנים, נולדה דורותי סטו, פעילה חברתית וסביבתית קנדית ילידת ארה”ב, ממייסדות “גרינפיס”. ב-1971 הקימה יחד עם בעלה אירווינג קבוצה שהתנגדה לניסויים הגרעיניים שערכה ארה”ב באי אמצ’יטקה באלסקה. הם הפליגו לאי על גבי סירת דיג בשם גרינפיס ונעצרו על ידי משמר החופים, ובזכות הפרסום עלתה המודעות והאהדה הציבורית לסוגיה, והניסויים בוטלו. סטו הייתה שותפה במשך עשרות שנים להפיכת גרינפיס לארגון הבינלאומי הגדול ביותר הפועל למען הגנה על איכות הסביבה ועתיד בר-קיימא, המיוצג בעשרות מדינות ובמוסדות כגון האיחוד האירופי והאו”ם.

ויקיפדיה

פייסבוק

דף הפייסבוק של גרינפיס ישראל

בתמונה הגדולה: מייסדי גרינפיס, דורותי ואירווינג סטו, עם השושבין ג’ורג’ שירינג, במועדון סלבריטי בפרובידנס, רוד איילנד, ספטמבר 1953

רגיל

ג’יין פונדה

ג’יין סימור פונדה, נולדה ב-1937

היום, לפני 80 שנים, נולדה ג’יין פונדה, שחקנית קולנוע, סופרת, דוגמנית, “גורו כושר”, פעילה פוליטית ופמיניסטית אמריקאית. מאז שנות ה-60 הופיעה בעשרות הפקות תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה והפכה לכוכבת-על עטורת פרסים. היא החלה להשתתף בשיעורי מחול אירובי ובאימוני כושר לאחר שנפצעה במהלך ריקוד בסרט, וב-1982 פרצה בקריירה נוספת עם קלטות כושר שנמכרו במיליוני עותקים. במקביל הייתה פעילה בתנועה לזכויות האזרח, במחאה נגד מלחמת וייטנאם ונגד מלחמת עיראק, התבטאה רבות נגד אלימות כלפי נשים והקימה מרכז לבריאות המתבגרת ומרכז להגברת הקול הנשי בתקשורת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך סרטון קצר שבו פונדה מספרת על הרגעים הגדולים בחייה, 2017

בתמונה הקטנה: נואמת בהפגנה נגד מלחמת וייטנאם, 1975

רגיל

קתרינה פון בורה

קתרינה פון בורה, 1552-1499

היום, לפני 465 שנים, נפטרה קתרינה פון בורה, נזירה גרמנייה ודמות מפתח ברפורמציה הפרוטסטנטית. בצעירותה קשרה קשר עם נזירות אחרות להימלט מהחיים במנזר, שאליו נשלחה בגיל 5, ופנתה לעזרה אל מרטין לותר, מייסד והוגה הנצרות הפרוטסטנטית, והוא אכן עזר להן לברוח ולמצוא בתים, בעלים או עבודה. קתרינה עצמה נישאה ללותר, לקחה על עצמה את ניהול נכסי המנזר והצליחה לכלכל את משפחתם ואת תלמידיהם הרבים, וכן הפעילה בית חולים במתחם. היא נחשבת למי שסייעה להגדיר את אורח החיים המשפחתי ואת דמותה של האישה כריבונית במשק הבית הפרוטסטנטי.

ויקיפדיה

פייסבוק

יום זה מוקדש לה בלוח השנה של הכנסייה הלותרנית בארה”ב

בתמונה הגדולה: דיוקן מאת לוקאס קרנאץ’, 1529

בתמונה הקטנה: טקס החתונה של מרטין לותר וקתרינה פון בורה, משמאל הכומר בוגנהאגן, מימין העדים ד”ר ג’ונאס אייבל והצייר לוקאס קרנאץ’ (שם הצייר/ת לא ידוע)

רגיל

מִילֶבַה מַארִיץ’

מִילֶבַה מַארִיץ’, 1948-1875

היום, לפני 142 שנים, נולדה מִילֶבַה מַארִיץ’, מתמטיקאית סרבית, שהתפרסמה בעיקר כאשתו הראשונה של אלברט איינשטיין. ב-1891 השיגה אישור מיוחד להירשם לביה”ס המלכותי בזאגרב (שקיבל בנים בלבד), וקיבלה את הציונים הגבוהים ביותר שביה”ס העניק למי מתלמידיו. היא למדה בפוליטכניון של ציריך, מוסד הלימודים היחיד באירופה שקיבל אז נשים ללימודי מתמטיקה ופיזיקה, והייתה מהנשים הראשונות שקיבלו תואר אקדמי בתחומים אלה והאישה היחידה בכיתתו של איינשטיין. יש המייחסים לה חלק בניסוח עבודותיו של איינשטיין. כשזכה בפרס נובל לפיזיקה, העביר את סכום הפרס לקרן על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מאריץ’ ואיינשטיין, 1912

בתמונה הקטנה: מאריץ’ הסטודנטית בפוליטכניון של ציריך, 1896

רגיל

גילה גולדשטיין

גילה גולדשטיין, 2017-1947

“הייתי מה שרציתי, עכשיו תורכם להיות” – מתוך הכיתוב על מצבתה

היום, לפני 70 שנים, נולדה גילה גולדשטיין, שחקנית, רקדנית, אמנית וזמרת ישראלית, מהפעילות הראשונות ואייקון של הקהילה הטרנסג’נדרית ושל אגודת הלהט”ב בישראל. כנערה נפלטה מביתה בשל שונותה המגדרית ונאלצה לעבוד בזנות וכחשפנית. ב-1965, בגיל 18, עברה ניתוח לשינוי מין – הניתוח המתועד הראשון של ישראלי/ת. במהלך השנים ליוותה נשים טרנסיות שפנו אליה והשמיעה את קולן. ב-2011 הושק “פרויקט גילה להעצמה טרנסית”, הקרוי על שמה ומספק לטרנסים וטרנסיות ייעוץ משפטי במקרים של הדרה ואפליה, סיוע בפתרונות דיור למי שנפלטו מביתם, ליווי אישי למיצוי זכויות ועוד.

ויקיפדיה

פייסבוק

עוד על הסרט הדוקומנטרי על חייה “זה גילה, זה אני

עוד על “פרויקט גילה להעצמה טרנסית” באתר הפרויקט

רגיל

מריה סטיוארט

מריה ו’ סטיוארט, 1879-1803

“אה! מדוע ההבחנה האכזרית והנוקשה הזו? רק משום שאלוהים יצר גוונים שונים של עור? אם כך, אבוי לאנושות הרכה והמתפשרת! ‘אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון!’ ובכל זאת, ככלות הכול, אני סבורה שלוּ החופשיים מקרב בני אמריקה השחורים יפנו את תשומת לבם בנחישות אל עבר ערך מוסרי ושיפור אינטלקטואלי, אזי זאת תהיה התוצאה: דעות קדומות ייעלמו בהדרגה, והלבנים ייאלצו לומר: התירו השלשלאות!”
“שהרי אין שלשלאות משפילות וכובלות יותר משלשלאות הבורות – אלו שמגבילות את הרוח, ומונעות ממנה שדה נרחב של ידע שימושי ומדעי. הו, לו רק הייתי זוכה להשכלה מוקדמת, אזי מחשבתי הייתה עתה מתרחבת ומעמיקה כל כך! אך אויה, אין לי אלא יכולת מוסרית.”
(מתוך נאומה “איכה תשבו כאן למות?” בפני החברה של ניו אינגלנד נגד העבדות, אולם פרנקלין בבוסטון, 21 בספטמבר 1832. בתמונה הגדולה: תמליל הנאום, כפי שפורסם בגיליון נובמבר 1832 של שבועון התנועה נגד עבדות)

היום, לפני 138 שנים, נפטרה מריה סטיוארט, מורה, עיתונאית, מרצה ואקטיביסטית אפרו-אמריקאית. היא התייתמה מהוריה בגיל 5, נשלחה לעבוד כמשרתת ולא זכתה לחינוך פורמלי. ב-1831 החלה לפרסם מאמרים בשבועון של התנועה נגד עבדות וכן הוציאה לאור אסופה של מדיטציות דתיות שפיתחה. היא הייתה האישה האמריקאית הראשונה, ככל הידוע, שנאמה בפני קהל מעורב של נשים וגברים לבנים ושחורים, והאפרו-אמריקאית הראשונה שנאמה בציבור כנגד סקסיזם וגזענות. בנאומיה ובפועלה החינוכי בקרב ילדי עבדים דחפה את קהילתה לדרוש חירות, לרכוש השכלה ולפתח מוסדות קהילתיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

יום זה מוקדש לה בלוח השנה של הכנסייה האפיסקופלית

רגיל

נאדיה מוראד

נאדיה מוראד באסי טה, נולדה ב-1993

היום, לפני שנתיים, נערך לראשונה דיון על סחר בנשים בפני מועצת הביטחון של האו”ם, ובפניו העידה נאדיה מוראד, פעילה יזידית שנחטפה ושועבדה ע”י דאע”ש במהלך כיבוש סינג’אר שבעיראק באוגוסט 2014. לאחר שלושה חודשים בשבי הצליחה מוראד לברוח ויצאה למסע בעולם על מנת להשמיע את זעקתן של הנשים היזידיות החטופות ולדרוש מן הקהילה הבינלאומית להתערב להצלתן, להילחם במשעבדיהן ולהעמיד את דאע”ש לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג. ב-2016 הייתה מוראד מועמדת לפרס נובל לשלום, מונתה לשגרירת רצון טוב של האו”ם וזכתה בפרס סחרוב לחופש המחשבה.

ויקיפדיה

האתר “אני עם נאדיה”

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מוראד במהלך הדיון באו”ם

רגיל

רוזה וולט-שטראוס

רוזה וולט-שטראוס, 1938-1856

היום, לפני 152 שנים, נולדה רוזה וולט-שטראוס, רופאה ופעילה פמיניסטית. ב-1878 הייתה לרופאה הראשונה באוסטריה מולדתה, ובין רופאות העיניים הראשונות באירופה בכלל. היא נישאה לאיש עסקים אמריקאי, ובארה”ב עבדה כמנתחת עיניים ונחשפה לסופרג’יסטיות. עם עלייתה ב-1919 לארץ ישראל, היא פרסמה בעיתונות תביעה להכרה בזכות האישה לשוויון כזכות אוניברסלית שאין לערער עליה, ובמהרה נבחרה ליו”רית התאחדות הנשים העבריות לשיווי זכויות. בזכות המאבק שניהלו בשנות ה-20 מול מנהיגי היישוב הישן, שאלת זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לא הועמדה בספק עם הקמת המדינה.

ויקיפדיה

עוד על “המלחמה בהדרת נשים, גרסת המנדט: מפלגת נשים לוחמנית הוקמה בארץ ישראל כבר ב-1919, כשבמדינות אחרות רק חלמו על כך. המאבק שניהלו קצר הצלחות, בהן העלאת גיל הנישואין וזכות בחירה לנשים” (מתוך כתבה ב”הארץ”, 2013)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם בתה, נלי שטראוס-מושנזון, עיתונאית ופעילה פמיניסטית אף היא (בתמונה היא בת שנה, 1893, באדיבות הארכיון הציוני המרכזי)

בתמונה הקטנה: כמה מן המנהיגות והמייסדות של התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל; וולט-שטראוס יושבת במרכז (1932, באדיבות ארכיון יד בן צבי)

רגיל

תוריא אל-שאווי

תוריא אל-שאווי, 1956-1936

היום, לפני 81 שנים, נולדה תוריא אל-שאווי, הטייסת המרוקאית הראשונה. מגיל צעיר נמשכה לעולם התעופה, וב-1950 נרשמה לקורס טיס בשדה התעופה של הצבא הצרפתי, שבמהלכו הפגינה יכולות טכניות מרשימות. ב-1951, חודשיים לפני שמלאו לה 16, קיבלה רישיון טיס, וזכתה לסיקור תקשורתי בכל רחבי העולם כסמל לעתידה המבטיח של מרוקו. ב-1 במרץ 1956, יום לפני הכרזת העצמאות של מרוקו, התקרב אליה גבר, ירה לעברה שני כדורים ונמלט. היא מתה במקום, ורצח זה מעולם לא פוענח. משערים כי הרוצח הוא איש אסלאם קיצוני שהתנגד ל”בגידתה” בערכי הדת, או צרפתי שהתנגד לעצמאות מרוקו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ספר הבישול הסופרג’יסטי

ספר הבישול הסופרג’יסטי, יצא לאור לראשונה ב-1886

היום, לפני 131 שנים, יצא לאור ספר הבישול הסופרג’יסטי הראשון. בין המתכונים למגוון של מאכלים ביתיים מרגיעים וגם מנות מפוארות, באדיבותן של פעילות בולטות, נשזרו ציטוטים מפורסמים וקריצות סאטיריות בעד זכות ההצבעה לנשים. מאחורי הקלעים של הצעדות, ההפגנות והנאומים שבחזית, ספרי הבישול של הסופרג’יסטיות שימשו לגיוס כספים ולהפצת המסר לכל בית, וכן ליצירת רשתות בין נשים. בנוסף, הן רצו להוציא את העוקץ מהלעג שהופנה כלפיהן ולהפריך את התפיסה הרווחת שתמיכה בשוויון זכויות לנשים עומדת בסתירה ליכולתן לדאוג לבתיהן ולהיות רעיות ואמהות.

“פשטידה לבעל הסקפטי
1 ליטר טוב לב אנושי
8 סיבות:
מלחמה
עבדות לבנה
העבדת ילדים
8,000,000 נשים עובדות
דרכי תחבורה רעועות
מים מורעלים
אוכל מזוהם
יש לערבב עם טקט וכפפות קטיפה, בלי סרקזם, במיוחד את הקרום העליון. חובה לעבוד עם הקרום העליון בזהירות רבה, פן יהפוך למריר מדי.”
(אחד המתכונים הסאטיריים מתוך “ספר הבישול הסופרג’יסטי” שיצא לאור בפיטסבורג ב-1915)

עוד על ספרי הבישול הסופרג’יסטיים

פייסבוק

בתמונה הגדולה: כריכת הספר מ-1886

בתמונה הקטנה: אליס בנקר סטוקהם, מיילדת וגינקולוגית משיקגו, שכאשת רפואה בלטה בהתנגדותה לאלכוהול וללבישת מחוכים, ובאופן מפתיע לזמנה עודדה אוננות. היא תרמה לספר מתכון לעוגת קורליין.

רגיל

נשים נבחרות בערב הסעודית

נשים נבחרות בערב הסעודית, 2015

היום, לפני שנתיים, נערכו בערב הסעודית בחירות לרשויות מקומיות, אשר לראשונה הותר לנשים לבחור ולהיבחר בהן, לאחר קמפיין נרחב של הנשים הסעודיות למען זכות זו. עם זאת, המשרד לעניינים מוניציפליים מנע מנשים לארגן הכשרות ולהפיץ מידע על זכות ההצבעה, ובסופו של דבר הצליחו להירשם להצבעה רק כ-130,000 נשים סעודיות, לעומת 1.35 מיליון גברים. 2,100 משרות מוניציפליות עמדו לבחירה, ו-978 נשים (לעומת 5,938 גברים) נרשמו כמועמדות, אך רבות מהן נפסלו ללא כל הסבר, ואלה שאושרו יכלו לדבר ישירות רק לנשים מצביעות. על אף כל המכשולים, 20 נשים הצליחו להיבחר.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: נשים מחלקות עלונים להעלאת מודעות לקראת הבחירות המוניציפליות