עמוד 1
רגיל

ג’וסלין קלמנסיה

ג’וסלין אנדראה קלמנסיה, 2011-1952

“אנחנו, בני האנטילים, צריכים לתרגם כל הזמן. לקרוא ולכתוב בשפה זרה… [לעשות] סינתזה תרבותית, לחשוב בשפה אחרת ולהרגיש בשפה שלנו”

היום, לפני 65 שנים, נולדה ג’וסלין קלמנסיה, סופרת, לשונאית ופמיניסטית ילידת קוראסאו. היא פעלה לקידום התרבות והשפה הקריאולית פפיאמנטו, שפתם של צאצאי העבדים האפריקאים באיים הקאריביים ארובה, בונייר וקוראסאו, עד שב-2007 סוף-סוף הכיר השלטון ההולנדי בשפה כשפה רשמית. קלמנסיה פעלה רבות גם למען השמעת קולן של נשים קאריביות ולמען עצמאות האי קוראסאו, אשר ב-2010 זכה למעמד אוטונומי ונפרד מהאנטילים ההולנדיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסתר ארדיטי

אסתר ארדיטי, 2003-1937

גיבורת חילוץ צוות המוסקיטו ב-29 בנובמבר 1954

היום, לפני 63 שנים, במהלך אימון לילי בבסיס חיל האוויר הישראלי בחצור, מפקד טייסת המוסקיטו איבד שליטה במטוסו והתרסק, והמטוס החל לבעור. אסתר ארדיטי בת ה-17, שעלתה לישראל לבדה והוסמכה כחובשת רק שבוע קודם לכן, רצה לתוך המטוס הבוער, איתרה את הנווט הפצוע, חילצה אותו בכוחות עצמה למקום מבטחים, חזרה אל המטוס הבוער וחילצה גם את הטייס. כמה שניות לאחר מכן המטוס התפוצץ. על מעשה הגבורה שלה זכתה בעיטור המופת. לאחר שחרורה עבדה ארדיטי כאחות, כנהגת אמבולנס וכמדריכת תיירים, והתנדבה לטפל בלוחמים בשדה הקרב במלחמות ששת הימים ויום כיפור.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ארדיטי במהלך מלחמת ששת הימים, צילום באדיבות המשפחה

בתמונה הגדולה: בקבלת פנים אצל הנשיא יצחק בן צבי בשנות החמישים

מתוך כתבה ב”ישראל היום”

רגיל

קרול גיליגן

קרול גיליגן, נולדה ב-1936

היום, לפני 81 שנים, נולדה קרול גיליגן, פילוסופית של המוסר ופסיכולוגית אמריקאית, מייסדת זרם הפמיניזם התרבותי. בספרה המהפכני “בקול שונה” (1982), היא מבקרת תיאוריות נפוצות על התפתחות המוסר, שהתבססו על נבדקים-זכרים בלבד והניחו כי ישנה היררכיה בין תפיסות מוסר שונות, ומכאן הסיקו כי נשים מוסריות פחות. גיליגן, לעומתם, מסבירה את הבדלי המגדר שנמצאו לא בפער ערכי אלא במנגנוני חִברות שונים, המכוונים גברים למוסר על בסיס צדק מופשט, זכויות פרט והיסקים לוגיים, בעוד המוסר של נשים נוטה להתבסס על ראיית הֶקשר מורכב, דאגה לצורכי הזולת ואחריות בין-אישית.

ויקיפדיה

על ספרה “בקול שונה: התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה

פייסבוק

רגיל

אוגניה וינוגרדוב

אוגניה וינוגרדוב, 1992-1910

היום, לפני 107 שנים, נולדה אוגניה וינוגרדוב, השופטת הראשונה בישראל. היא למדה משפטים בליטא ובפולין, עלתה לארץ ישראל ב-1935 וב-1939 נרשמה כעורכת דין ארץ ישראלית. בינואר 1949 החלה לכהן כשופטת בבית משפט השלום בחיפה. ב-1952 עלתה וינוגרדוב לכותרות כשהתנגדה לדרישת שר המשפטים, חיים כהן, לעצור אנשים שזוכו בחקירה מוקדמת בטענה שאין לה סמכות חוקית לעשות זאת. ב-1979 מונתה לנשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, ובכך הייתה גם לשופטת המחוזית הראשונה ולנשיאה התורנית הראשונה בישראל.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הודעה על מינויה לשופטת שלום, עיתון “הצופה”, 5 בדצמבר 1948

רגיל

אליזבת בלקבורן

אליזבת הלן בלקבורן, נולדה ב-1948

היום, לפני 69 שנים, נולדה אליזבת בלקבורן, ביולוגית מולקולרית אמריקאית-אוסטרלית, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2009 על חלקה בגילוי הטלומר, אזור הקצה של הכרומוזום המגן על החומר התורשתי בתא בעת שכפולו, והטלומראז הבונה את הטלומר ובכך מאריך את חיי התא. כיום בלקבורן חוקרת בעיקר כיצד משפיעים מצבי דחק על הזדקנות התאים, והיא עמיתה בחברה למדעים של ארה”ב, בריטניה ואוסטרליה. ב-2004 פוטרה מהמועצה הנשיאותית לביואתיקה, בהוראת הבית הלבן, בשל תמיכתה במחקר בתאים עובריים אנושיים בניגוד לעמדת ממשל בוש; מדענים רבים מחו על הרחקתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום המאבק באלימות נגד נשים: ג’נדרסייד

*** אזהרת טריגר: רצח תינוקות ***

“כָּל הַבַּת הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכוּהָ, וְכָל הַבֵּן תְּחַיּוּן”

היום, לפני 18 שנים, הכריז האו”ם על 25 בנובמבר כיום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, לזכרן של האחיות מיראבל, שלוש פעילות פוליטיות ברפובליקה הדומיניקנית, שנרצחו בתאריך זה בשנת 1960. במסגרת יום המאבק, ממשלות העולם וארגונים שונים נקראים לארגן פעילויות להעלאת המודעות הציבורית לסוגיית האלימות נגד הנשים בחברה, לרבות אלימות מינית, אלימות במשפחה וסחר בנשים.

קשה לחשוב על ביטוי ישיר, בוטה, מחריד ושיטתי של אלימות נגד נשים יותר מהשמדה שיטתית רחבה שלהן בסמוך ללידתן עד כדי יצירת פערים מהותיים בשיעורי הילודה והתמותה של נשים וגברים.
האו”ם מעריך כי המספר הכולל של נשים “חסרות” נכון לשנת 2014 הוא 117 מיליון בעולם כולו, והערכות אחרות מדברות על 160 מיליון ויותר.
התופעה נחקרה ותוארה לראשונה בשנות ה-80 ע”י הכלכלן ההודי אמרטיה סן, זוכה פרס נובל לכלכלה על מחקריו בתחום העוני, הרעב והרווחה. את המונח “ג’נדרסייד” לתיאור התופעה טבעה ב-1985 הפמיניסטית האמריקאית מארי אן וורן, כדי להסב את תשומת הלב לכך שלהטיה מגדרית יש תוצאות קטלניות, בדומה לתוצאות הקטלניות של אפליה מטעמי גזע, דת או מעמד.

כפי שכל מי שנתקל/ה באיחול “שתזכו לבנים זכרים” יודעת, העדפת בנים היא פרקטיקה עתיקה ומסורתית הפושה בכל החברות הפטריארכליות. אפשר למצוא עדויות להפלות סלקטיביות ולרצח תינוקות בנות, וכן לסנקציות שליליות כלפי אמהות שילדו בנות, לאורך כל ההיסטוריה המתועדת כמעט בכל יבשת, מחברות ציד ולקט ועד חברות מודרניות, בקרב עשירים ועניים; משכילים וחסרי השכלה; הינדים, קונפוציאנים, עמים ילידיים, מוסלמים או נוצרים.
מסיבות תרבותיות, חברתיות וכלכליות, בן נתפס כמאדיר את כבוד הבית, ובת נתפסת כמזל רע וכנטל. בחברות חקלאיות יש נטייה להעדיף בן שיוכל לתרום לעבודה הפיזית הקשה, ובעתות מלחמה למאמץ המלחמתי. בהתאם למסורת ולחוקים של מדינות רבות, הבן צפוי להמשיך לשאת את שם המשפחה, לפרנס אותה ולרשת את נכסיה, בעוד הבת תעבור למשפחת הבעל עם נישואיה בתוספת נדוניה ולא תוכל לתמוך בהורים לכשיזדקנו.
תופעת הג’נדרסייד – בפועל, מדובר ב”פמיסייד” – הביאה בעשורים האחרונים להפרת האיזון הדמוגרפי בדרום אסיה ובמזרחה, בעיקר בהודו ובסין, ונוכחת באופן בולט גם במדינות כמו דרום קוריאה, טייוואן, אלבניה וגיאורגיה, ואף בקרב אוכלוסיות מסוימות במערב. לאורך כל ההיסטוריה המתועדת בחרו עשרות מיליוני הורים להרוג, להזניח תזונתית ורפואית או לנטוש לחסדי הגורל עשרות מיליוני תינוקות בנות, ולנסות להוליד בנים במקומן. המודרניזציה, כך מסתבר, דווקא מחמירה את המצב. בדורות האחרונים, עם התקדמות הטכנולוגיה, שיפור הטיפול הרפואי והנגשת האולטרסאונד כמעט לכל אזור בעולם, לעתים קרובות מדי הבנות פשוט לא מגיעות לאוויר העולם ומופלות כבר ברחם.
בחברות מרובות ילדים, כמעט תמיד יהיה לכל משפחה בן; העדפת הבנים לא חייבת להתקיים על חשבון חייהן של הבנות. אבל דווקא בחברות מודרניות, עשירות עירוניות ומשכילות יותר, נמצאה נטייה להקריב את הבנות שלא נולדו לטובת בנים, וזאת משתי סיבות: הראשונה, צמצום המשפחה ורצון ההורים להוליד רק ילד אחד או שניים (או, כמו בסין, מדיניות הגבלת הילודה); והשנייה, היכולת הטכנולוגית לדעת את מין העובר ההופכת את אקט ההעדפה לבנים ליותר פשוט ופחות מעורר נקיפות מצפון. כך, מאז שנות השמונים יש עלייה תלולה בפער בין שיעורי לידת בנים ובנות במקומות שונים בעולם.

תוצאותיו של הג’נדרסייד מהדהדות על פני כל כדור הארץ בדורנו: ריכוזים גבוהים של גברים שהם “רווקים בעל כורחם”, מתוסכלים נואשים וחסרי משפחה (בסין, למשל, אחד משישה צעירים כיום לא ימצא בת זוג בארצו), מעודדים פרקטיקות של חטיפת נשים, סחר בנשים, נישואים בכפייה ותקיפות מיניות, וגם יותר מלחמות ומאבקים אלימים באופן כללי.
במלכוד שבין התכנון הדמוגרפי לבין המסורת המושרשת המעדיפה בנים, ממשלות באזורים שבהם ישנו פער ניכר בין מספר הנשים והגברים מנסות להתמודד עם הבעיה בדרכים שונות, מאיסור על הפלות סלקטיביות שלא מסיבות רפואיות ועד הסדרת אימוצים ותגמול על לידת בנות. אולם מחקרים מראים כי הגורם המשפיע ביותר על צמצום הפמיסייד הוא העלאת ערכן של ילדות בכל העולם כך שלא תיתפסנה עוד כנחותות. לשם כך יש לעודד השכלת נשים, לבטל חוקים ומנהגים שמונעים מבנות לרשת את הוריהן ו/או מכפיפים אותן לגברים, ובעיקר לקדם את שילובן של נשים בחיים הציבוריים והכלכליים.

——————————————————

עוד על פמיסייד:
רצח תינוקות בנות
הפלה סלקטיבית מגדרית
הנשים החסרות

“על נשים מהודו ומסין נאסר להביא בנות לעולם. אם הן עושות כן – הן נרצחות, או רוצחות את תינוקתן, או מפילות, או בורחות – תלוי כמה לחץ מפעילה עליהן החברה…”
מתוך כתבתה של אריאנה מלמד על סרט התעודה “זאת בת: המילים הקטלניות ביותר בעולם” (2012)

עוד על “50 מיליון נעדרות“, ארגון התנדבותי הודי שהקימה ריטה בנרג’י במטרה להעלות מודעות בינלאומית לנשים ש”הועלמו” בהודו באלימות מוטת מגדר

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מפגינות בהודו למען שינוי התפיסה שבנות הן פחותות ערך בהשוואה לבנים

בתמונה הקטנה: מודעה של ממשלת סין לעידוד ילודת בנות

——————————————————

עוד פוסטים היא-סטוריים על אלימות נגד נשים:
על רצח האחיות מיראבל
על רצח נשים במשפחה בישראל
על טיפול בנשים נפגעות אלימות במשפחה
על מילת נשים
על עבדות מין

רגיל

סוראיה טארזי

סוראיה טארזי, 1968-1899

היום, לפני 118 שנים, נולדה סוראיה טארזי, מלכת אפגניסטן בראשית המאה ה-20. המלכה סוראיה ייסדה את ביה”ס הראשון לנערות בקאבול ואת המגזין הראשון לנשים, והייתה המלכה-רעיה המוסלמית הראשונה שליוותה את בעלה באירועים פומביים מכל הסוגים ואף בישיבות ממשלה. היא הסירה מעליה את הרעלה באקט פומבי מתריס, שהיווה דוגמה לנשים של מנהיגים אפגנים נוספים, ועודדה נשים לרכוש השכלה. בהשפעתה, המלך אמאנולה חאן שבר מסורת של מאות שנות פוליגמיה והציב דוגמה אישית של מונוגמיה, וכן היה המנהיג האפגני הראשון שדיבר נגד ההכרח להתכסות ברעלה ותמך בהשכלה לבנות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עדי אלטשולר

עדי אלטשולר, נולדה ב-1986

היום, לפני 31 שנים, נולדה עדי אלטשולר, אשת חינוך ויזמת חברתית ישראלית. מייסדת תנועת “כנפיים של קרמבו”, תנועת הנוער היחידה לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, זוכת אות הנשיא למתנדב. היא ייסדה גם את מיזם “זיכרון בסלון”, מפגשים אינטימיים להנגשת זיכרון השואה; בערב יום השואה האחרון השתתפו במיזם יותר מ-750,000 איש, כולל בבית הנשיא. כיום עומדת אלטשולר בראש רשת של בתי ספר משולבים לתלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים, וכן מנהלת את יוזמת החינוך של “גוגל ישראל”. ב-2014 נמנתה עם ששת מנהיגי הדור הבא של מגזין “טיים” ונאמה באו”ם כנציגת היזמות החברתית.

ויקיפדיה

עוד על “כנפיים של קרמבו” באתר

עוד על “זיכרון בסלון” באתר

פייסבוק

רגיל

אביגייל אדמס

אביגייל סמית’ אדמס, 1818-1744

“זכרו את הגברות… אלמלא תינתן תשומת לב מיוחדת לגברות, נהיה נחושות למרוד ולא נראה עצמנו מחויבות לחוקים שאינם משמיעים את קולנו ואינם מייצגים אותנו.”

היום, לפני 273 שנים, נולדה אביגייל אדמס, אשתו של ג’ון אדמס, הנשיא השני של ארה”ב. מאות מכתביה של הגברת הראשונה (הציטוט לעיל מתוך מכתב לבעלה, הנשיא) נודעים כתיעוד ייחודי בכנותו ובהיקפו של המהפכה האמריקאית. אדמס השפיעה רבות על עיצוב פניה של המדינה שנוסדה, ביקרה את תפיסת החירות של מנסחי החוקה בעודם משעבדים שחורים, ונחשבת לאחת מחלוצות הפמיניזם בארה”ב כמי שפעלה לקידום זכויותיהן לרכוש ולהשכלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ביורק

ביורק גוד’מונדסדוטיר, נולדה ב-1965

“שירה היא חגיגה של חמצן”

היום, לפני 52 שנים, נולדה ביורק גוד’מונדסדוטיר, זמרת, מלחינה, כותבת ומפיקה מוזיקלית איסלנדית היוצרת במגוון סגנונות, כמו ג’אז, פופ, טריפ-הופ, מוזיקה אלקטרונית ומוזיקה קלאסית. בגיל 12 הקליטה את אלבומה הראשון לאחר שהמורה שלה לפסנתר שלח הקלטה שלה לרדיו, ומאז זכתה ב-5 פרסי בריט, 4 פרסי MTV ו-21 פרסי מוזיקה איסלנדיים. בשנת 2000 זכתה בפרס בפסטיבל קאן על משחקה בסרט “רוקדת בחשכה”, ב-2010 זכתה בפרס האקדמיה המלכותית השוודית, וב-2015 הועלתה רטרוספקטיבה של עבודתה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס

אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, 1953-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אלברטה אויאנגקוי-סנטוס, מנהיגה בולטת של נשות מלולוס שבפיליפינים. ב-1888 הובילה את מאבקן הראשון של נשות מלולוס מול המושל הספרדי, שבסופו קיבלו אישור להקים בית ספר לנשים. היא סייעה רבות למהפכנים למען עצמאות הפיליפינים כנגד כיבוש הספרדי והאמריקאי, בין היתר בהקמת הצלב האדום הפיליפיני ובהעברת הודעות מוצפנות בין המורדים. בנוסף, כמי שנשים רבות באו ללמוד ממנה לבשל, מיוחס לה במידה רבה גם שימורו של המטבח הפיליפיני המסורתי. ביתה הוכרז כמרכז מורשת לאומי ומופעל בו היום מוזיאון נשות מלולוס, המנוהל ע”י החימש (בן-נין) שלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: “נשות מלולוס”, צייר רפאל דל קסאל. מוצג בבית אויאנגקוי-סנטוס
לפי הבלוג “התייר הטרנסצנדנטלי“, הציור מתאר את הרגע ההיסטורי ב-12 בדצמבר 1888 שבו הנשים, בנותיהם של מהפכנים וסוחרים סינים עשירים, הציגו בפני המושל ולריאנו ויילר את דרישתן ללמוד ספרדית בבית ספר.

בתמונה הקטנה: מוזיאון נשות מלולוס בבית אויאנגקוי-סנטוס

רגיל

גלאדיס לונסבורי הובי

גלאדיס לונסבורי הובי, 1993-1910

היום, לפני 107 שנים, נולדה גלאדיס לונסבורי הובי, מיקרוביולוגית אמריקאית. ב-1940 הצליחה הובי להפוך את הפניצילין מניסוי מעבדתי מוצלח לתרופה יעילה לטיפול בבני אדם ולפתח ייצור המוני שלה, שהציל את חייהם של חיילים רבים כבר במהלך מלחה”ע ה-2. מלבד טיפול בחיידקים ובזיהומים, פיתוח התרופה אִפשר לראשונה לבצע השתלת איברים וניתוחי לב פתוח. היא עבדה גם על פיתוח הסטרפטומיצין, מראשונות התרופות האנטיביוטיות והתרופה הראשונה שהופקה למחלת השחפת. ב-1972 ייסדה וערכה את כתב-העת “אנטי-מיקרובים וכימותרפיה” וכתבה יותר מ-200 מאמרים מדעיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: הובי עם אלכסנדר פלמינג, מגלה הפניצילין

רגיל

פרחה (פלורה) ששון

פרחה (פלורה) ששון, 1936-1859

היום, לפני 158 שנים, נולדה פרחה ששון, אשת עסקים יהודייה ממוצא בגדאדי, שנודעה כפילנתרופית, רבנית מלומדת ופעילה ציונית. משפחת ששון (“הרוטשילדים של המזרח”) שלטה על חלק גדול מהמסחר הענף בין הודו לבריטניה, ולאחר פטירת בעלה היא קיבלה לידיה את ניהול חברת “דוד ששון ושות'”, חברת המסחר הבינלאומית הגדולה של המשפחה. היא מימנה יוזמות פילנתרופיות שונות, ובראשן פיתוח והפצת החיסון נגד כולרה בהודו, תמכה במפעל לתחיית העברית, פעלה נגד מנהג הסגרגציה בין נשים לגברים ופרסמה כמה מאמרים בכתבי עת יהודיים על סוגיות שונות בהיסטוריה ועל הדת היהודית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

זואי בל

זואי בל, נולדה ב-1978

היום, לפני 39 שנים, נולדה זואי בל, פעלולנית ושחקנית ניו זילנדית. בצעירותה התחרתה כמתעמלת מקצועית וכן עסקה באמנויות לחימה, בצלילה, בצניחה חופשית, בהתעמלות קרקע ובריקוד. היא החלה לעשות פעלולים עבור סדרות הטלוויזיה “הרקולס” ו”זינה הנסיכה הלוחמת” ככפילתה של לוסי לולס. על תפקידה ככפילתה של אומה תורמן בסרט “להרוג את ביל” זכתה בפרסי טאורוס על ‘הפעלול הטוב ביותר’ ו’הקרב הטוב ביותר’, ועל תפקידה ככפילתה של שרון סטון בסרט “אישה חתול” בסצינות הקפיצה מגובה רב הייתה מועמדת לפרס על ‘העבודה הטובה ביותר בגבהים’.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

עליא מאגדה אל-מהדי

עליא מאגדה אל-מהדי, נולדה ב-1991

היום, לפני 26 שנים, נולדה עליא מאגדה אל-מהדי, בלוגרית פמיניסטית מצרייה. היא התפרסמה ב-2011 לאחר שפרסמה בבלוג שלה תמונת עירום עצמית במחאה על היחס לנשים בחברה המצרית, שאותה תיארה כ”חברה של אלימות, גזענות, סקסיזם, הטרדות מיניות וצביעות”. בעקבות זאת ספגה איומים רבים על חייה, וכן ניסיונות מאסר, חטיפה ואונס, אך גם זכתה לתמיכה רבה בעולם, ובישראל הצטלמו בעירום 50 נשים ישראליות לאות הזדהות עמה. ב-2013 קיבלה מקלט מדיני בשוודיה, שם הצטרפה לנשות ארגון “פמן” בהפגנות בעירום כנגד החלת חוקה במדינות ערב המתבססת על השריעה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מדלן דה-סקודרי

מדלן דה-סקודרי, 1701-1607

היום, לפני 410 שנים, נולדה מדלן דה-סקודרי, סופרת ואשת תרבות צרפתייה, מהדמויות המובילות ברנסאנס הצרפתי ובסלונים הספרותיים של פריז. בתחילה פרסמה את חיבוריה תחת שמו של אחיה, המחזאי ג’ורג’ דה-סקודרי, ואחד מהם – “ארטמן, או כורש הגדול” – נודע כרומן הארוך ביותר שפורסם אי-פעם והוא כולל כ-2.1 מיליון מילים. ב-1652 ייסדה בפריז חוג ספרותי משלה, אשר בו הנהיגה שיח המעדיף דיאלוג על פני נאום וקונצנזוס על פני ויכוח, והפכה לסופרת המפורסמת ביותר בדורה. בחיבוריה הציבה נשים כגיבורות וכמובילות שיח, עודדה השכלה לנשים והתנגדה למוסד הנישואין.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

“ליל האימה”

“ליל האימה”, 1917

היום, לפני 100 שנים, קבוצה של 33 חברות הארגון “הזקיפות השקטות”, שנעצרו משום שהפגינו בחזית הבית הלבן מדי יום בדרישה לקבל זכות הצבעה לנשים, הוכו ועונו באכזריות ע”י סוהרים. האירוע, שזכה לכינוי “ליל האימה”, מסמל את שיאו של גל המעצרים של הסופרג’יסטיות המיליטנטיות בהנהגת “מפלגת הנשים הלאומית” של אליס פול, 218 נשים בסך הכול. הן סבלו גם מתנאי מעצר קשים במיוחד, כולל אוכל מעופש, מניעת טיפול רפואי, מניעת ביקורים והאכלה בכפייה. לאחר מאבק משפטי עיקש שזכה לכיסוי תקשורתי נרחב, הכריז בית המשפט שמעצרן, הרשעתן וכליאתן נעשו באופן שמנוגד לחוקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חברות “מפלגת הנשים הלאומית”, שכונו “הזקיפות השקטות”, בחזית הבית הלבן ב-1917

בתמונה הקטנה: אליס פול על המרפסת, חוגגת יחד עם סופרג’יסטיות נוספות את ניצחונן עם קבלת זכות ההצבעה ב-1920

רגיל

דורותיאה ארכסלבן

דורותיאה כריסטיאנה ארכסלבן, 1762-1715

היום, לפני 302 שנים, נולדה דורותיאה ארכסלבן, הרופאה הראשונה בגרמניה. מגיל צעיר עבדה לצד אביה הרופא, ונאבקה למען זכותה לעסוק אף היא ברפואה, על אף החוק שאסר אז על נשים להיות בעלות משרה ציבורית. ב-1742 פרסמה עלון ובו טיעונים בעד הכנסת נשים לאוניברסיטאות וניתוח של המכשולים המונעים מנשים ללמוד, ביניהם תחזוקת הבית וגידול הילדים. ב-1754, לאחר שפרידריך השני מלך פרוסיה התערב לטובתה ולאחר שרקטור אוניברסיטת “האלה” החליט להתיר לה להיבחן, הייתה האישה הגרמנייה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור ורישיון לעסוק ברפואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אליזבת קיידי סטנטון

אליזבת קיידי סטנטון, 1902-1815

היום, לפני 202 שנים, נולדה אליזבת קיידי סטנטון, פעילה למען ביטול העבדות ודמות מובילה בתנועה לזכויות האישה בארה”ב, מהכותבות המרכזיות של הצהרת ההמלצות שפורסמה בוועידה הראשונה לזכויות האישה בסנקה פולס ב-1848, וכן של “תולדות מתן זכות ההצבעה לנשים” (1922-1881). ב”תנ”ך האישה” (1895) אתגרה את העמדה המסורתית של הדת כי נשים צריכות להיות כפופות לגבר, וביקשה לקדם תפיסה רדיקלית המדגישה את ההתפתחות האישית. דעותיה השנויות במחלוקת על דת, תעסוקת נשים ומעמד האישה במשפחה הובילו לדחיקתה מהתנועה, ורק שנים לאחר מותה זכתה להכרה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אליזבת קיידי סטנטון עם סוזן ב’ אנתוני

רגיל

אנדרטת הלוחמות במלחמת וייטנאם

אנדרטת הלוחמות במלחמת וייטנאם, נחנכה ב-1993

היום, לפני 24 שנים, נחנכה בוושינגטון אנדרטת הלוחמות במלחמת וייטנאם, המוקדשת לנשים אמריקאיות שלחמו במלחמת וייטנאם – רובן בתפקידים של אחיות ונשות צוות רפואי. האנדרטה תוכננה על ידי הפסלת גלנה גודאקר במטרה לציין את חשיבותן של נשים במאמץ המלחמתי, והיא כוללת פסלים של שלוש נשים במדי צבא, אחת מהן אחות המטפלת בחייל פצוע. היא הוצגה ב-21 ערים ברחבי ארצות הברית עד להצבתה כחלק ממתחם הזיכרון ללוחמי מלחמת וייטנאם בוושינגטון, צפונית לאנדרטת לינקולן ובריכת ההשתקפות.

ויקיפדיה

פייסבוק