עמוד 1
רגיל

צפורה נריה

צפורה נריה, 2017-1927

“החלטתי להיות מלוות שיירות. כך אני נוטלת חלק במלחמה, ואני לא רואה את עצמי יושבת במשק ולא עושה שום דבר.”

היום, לפני 90 שנים, נולדה צפורה נריה, לוחמת ומפקדת ישראלית. במסגרת הפלמ”ח ליוותה קבוצות שחצו את הגבול הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית במסגרת ההעפלה היבשתית מסוריה, ובמלחמת העצמאות לחמה בקרבות, טיפלה בפצועים כחובשת וליוותה את השיירות לירושלים. עם קום המדינה ופירוק הפלמ”ח הצטרפה לנח”ל וריכזה את גיוס הנשים, ושירתה בתפקידי ח”ן שונים עד לשחרורה בדרגת סא”ל. לאחר פרישתה עסקה באמנות והייתה פעילה בעמותת הפלמ”ח.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: נריה באימון ירי בפלמ”ח, שנות ה-40

רגיל

מלכה רופא

מלכה רופא, 1996-1915

היום, לפני 102 שנים, נולדה מלכה רופא, לוחמת ואלחוטאית בפלמ”ח. ב-1937 הצטרפה לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, ופעלה עם קבוצה מצומצמת של אתתים ב”גדעון”, יחידת הקשר של “ההגנה”. ב-1942 הוכשרה באלחוט מורס ע”י הסוכנות היהודית ובחסות הבריטים, וב-1943 נשלחה ע”י המוסד לעלייה ב’, במסווה של חייל בריטי, להקים תחנת אלחוט בבגדד ולהכין את יהודי עיראק לעלייה לארץ. בחזרתה ארצה שידרה מתחנת האלחוט המרכזית בת”א לתיאום של אוניות מעפילים מארצות אירופה. לאחר קום המדינה ופירוק הפלמ”ח חזרה לקיבוצה, שם עבדה בין השאר בהנהלת חשבונות, במטבח ובחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נזיהה א-דוליימי

נזיהה ג’וודת א-דוליימי, 2007-1923

היום, לפני 10 שנים, נפטרה נזיהה א-דוליימי, רופאה וחלוצה של התנועה הפמיניסטית בעיראק. כרופאה התמקדה במחלות מידבקות באזורים כפריים נידחים, ונחשפה לתנאי המחיה הקשים, במיוחד של נשים. ב-1953 נבחרה לנשיאת התאחדות נשות עיראק, תנועה שבשיאה מנתה 42 אלף חברות. ב-1959 מונתה לשרה לעניינים מוניציפליים – השרה הראשונה בעולם הערבי, וקידמה את חוק מעמד האישה בעיראק, שהסדיר ענייני נישואים וגירושים, ירושה ומשמורת ילדים והיה החוק המתקדם ביותר במזרח התיכון בזמנו. ב-2009 הייתה לפמיניסטית הראשונה המונצחת בעיראק כשפסל בדמותה הוצב בבגדד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ימימה אבידר-טשרנוביץ

ימימה אבידר-טשרנוביץ, 1998-1909

היום, לפני 108 שנים, נולדה ימימה אבידר-טשרנוביץ, אשת חינוך וסופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 1984. היא ניהלה בתי ספר וגני ילדים עירוניים בתל אביב, שהיוו דוגמה לחלוציות חינוכית בהקניית ערכים לאומיים וחברתיים. במקביל כתבה הצגות ילדים עבור “הבימה” ועיבדה תסכיתי רדיו לילדים, תרגמה לעברית קלאסיקות כמו “הקוסם מארץ עוץ”, “פינוקיו”, “עליסה בארץ הפלאות” ואגדות אנדרסן, וכתבה יותר מ-40 ספרים לילדים ולנוער, בהם “גן-גני”, שנועד ללמד הורים ופעוטות על חגי ישראל ומנהגיהם, ו”שמונה בעקבות אחד”, שנבחר בשנת היובל לספר האהוב ביותר על ילדי הארץ.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם חברי “החוג הזקן” ב-1928 (גרעין של תנועת “החוגים” שקם בקרב תלמידי גימנסיה הרצליה, והיה לימים לתנועת הנוער החלוצית “המחנות העולים”), ימימה אבידר-טשרנוביץ במרכז השורה העליונה

רגיל

קתרין מקינון

קתרין אליס מקינון, נולדה ב-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה קתרין מקינון, משפטנית ופעילה פמיניסטית רדיקלית אמריקאית, המכהנת כראש הקתדרה למשפטים באוניברסיטת מישיגן וכיועצת לענייני מגדר של בית הדין הפלילי הבינלאומי. פועלה מהווה אבן דרך במשפט העולמי בתפיסת חיי היומיום של נשים והשפיע עמוקות על התחיקה המשפטית, ההגות והפעילות הפמיניסטית בנוגע לדיכוי נשים באמצעות אונס, הטרדה מינית, פורנוגרפיה וזנות. בהשפעתה נחקקו החוק הקנדי כנגד מעשים מגונים (1985) והחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית (1998) ו”אמנת האו”ם בדבר מניעת רצח עם” (1992) הכירה בפגיעה המינית בנשות בוסניה.

ויקיפדיה

פייסבוק

כתביה המרכזיים של מקינון אוגדו ותורגמו לעברית על ידי עידית שורר, נערכו על ידי שופטת ביהמ”ש העליון פרופ’ דפנה ברק ארז ויצאו לאור בישראל בספר “פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה” (רסלינג, 2005)

רגיל

אביאל ברקליי

אביאל ברקליי, נולדה ב-1969

הוסמכה רשמית כסופרת סת”ם ב-2003

היום, לפני 14 שנים, הייתה אביאל ברקליי הקנדית לסופרת סת”ם הראשונה. היא התעניינה בקליגרפיה מאז ילדותה, לימדה את עצמה את האלפבית העברי בגיל 10 והתאמנה בכתיבת כתובות ומזוזות. במשך זמן רב חיפשה מי שילמדה את האמנות העתיקה על כלליה הרבים עד שסופר סת”ם ירושלמי הציע לסייע לה בכך. ב-6 באוקטובר 2003 קיבלה דיפלומה רשמית. את ספר התורה הראשון שלה כתבה בחסות פרויקט נשות התורה “קדימה” עבור בית כנסת של התנועה ליהדות מתחדשת בסיאטל. מסעה האישי הרוחני, שהוביל אותה ליהדות ולכתיבת ספר תורה, מתועד בסרט הדוקומנטרי “סופרת” משנת 2005.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עבודות של ברקליי, מתוך האתר שלה

רגיל

מילונקה סאביץ’

מילונקה סאביץ’, 1973-1892

היום, לפני 44 שנים, נפטרה מילונקה סאביץ’, גיבורת מלחמה סרבית, וככל הנראה הלוחמת המעוטרת ביותר בהיא-סטוריה של הלוחמה. ב-1913 קיבל אחיה צו גיוס לצבא הסרבי והיא החליטה להסתפר, ללבוש בגדי גברים ולהתגייס במקומו. היא לחמה בקרבות במלחמות הבלקן ובמלחמת העולם ה-1, קיבלה מדליות ואותות כבוד סרביים, צרפתיים, רוסיים ובריטיים וקודמה במהרה לתפקידי פיקוד. כאשר נפצעה התגלה מגדרה האמיתי, היא שוחררה מהצבא ומצאה עבודה כדוורית וכמנקה. רק ב-1945, עם כניסת הסוציאליזם לסרביה, קיבלה קצבה ממשלתית כלשהי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יהודית הררי

יהודית (איזנברג) הררי, 1979-1885

היום, לפני 132 שנים, נולדה יהודית הררי, מורה, גננת וסופרת ישראלית, מחלוצות החינוך המיוחד בארץ, ממייסדי תל אביב והסתדרות המורים וחברת מועצת “הבימה”. בספרה “אישה ואם בישראל: מתקופת התנ”ך עד שנת העשור למדינת ישראל” (1958) כתבה “על נשי-ישראל שלקחו חלק פעיל בחיי האומה. […] על האישה היהודית שהאירה את בית ישראל במחשכי הגלות, על הנשים שהשתתפו בבנין מולדתנו, בהחייאת לשוננו, בהפרחת שממותינו, בהגנה על אדמותינו […]. רבים בעמנו וביחוד הנשים אינם יודעים הרבה על חיי האישה הישראלית, ומקוה אני שמספר זה ילמדו להכיר את אחיותיהם ואימותיהם.”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן (אנדיני) מקוסינסקי

אן (אנדיני) מקוסינסקי, נולדה ב-1997

היום, לפני 20 שנים, נולדה אן (אנדיני) מקוסינסקי, סטודנטית קנדית ממוצא פיליפיני ופולני, אשר בהיותה תלמידת תיכון המציאה את “הפנס החלול”, המשתמש באפקט תרמואלקטרי כדי להמיר אנרגיית חום לחשמל ולהפעיל נורת לד. מתוך שאיפה “לבטל את השימוש בסוללות שאי-אפשר למחזר”, היא מעורבת בכמה פרויקטים מסחריים המשתמשים בהמצאתה זו. היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס יריד המדע הקנדי, פרס יריד המדע של גוגל לגיל 16-15, פרס המדע הבינלאומי של אינטל ופרס יריד המהנדסים, ונכללה ברשימות “30 מתחת לגיל 30” של “טיים” ושל “פורבס”.

ויקיפדיה

לקריאה נוספת, כתבה ב”דיגיטל ז’ורנל”: “האם אן מקוסינסקי תשנה את העולם?”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הזוכים ביריד המדע של גוגל 2013 (משמאל לימין): ויניי קומאר, אן מקוסינסקי, אליף בילגין ואריק צ’ן. צולם ע”י אנדרו פדרמן, גוגל

בתמונה הקטנה: אן מקוסינסקי מחזיקה את ההמצאה המדהימה שלה, הפנס החלול

רגיל

זינב בנת עלי

א-סיידה (הגברת) זינב בנת עלי, 681-626

היום, לפני 1391 שנים, נולדה זינב בנת עלי, בתו של הכליף הסוני הרביעי והאימאם השיעי הראשון, עלי, ואשתו פאטמה בת מוחמד. היא זוכה להוקרה עד היום בשני פלגי האסלאם בשל היותה נכדתו היחידה של הנביא מוחמד שהמשיכה את שושלתו, אך גם בשל עמידתה האיתנה כנגד דיכוי ואי-צדק ובשל פעולותיה האמיצות, ביניהן הגנה בגופה על אחיינה, האימאם עלי בן חוסיין, בקרב על כרבלא וגינוי יחסו של יזיד לשבויותיו ולבני משפחתו של מוחמד. יש עדויות לכך שקיימה שיעורים לנשים ללימוד הקוראן. בדמשק ובקהיר הוקמו מסגדים על שמה, וקברה מהווה מוקד עלייה לרגל עבור מוסלמים מכל העולם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ריצוף אמנותי בתוך חוסנייה (היכל זיכרון של הזרם השיעי) על שם מואווין אול-מולק בעיר כרמאנשאה שבאיראן, המציג את עלי בן חוסיין, זינב בנת עלי ושבויים אחרים הנלקחים לבית המשפט בעיר יזד

בתמונה הקטנה: המקום שממנו ראתה זינב בנת עלי את הקרב של אחיה חוסיין, בכרבלא, עיראק. בערבית הוא ידוע כ”טילה א-זנבייה” (ההר של זינב)

רגיל

אַבּי שטיין

אביגיל חוה (אַבּי) שטיין, נולדה ב-1991

היום, לפני 26 שנים, נולדה אַבּי שטיין, בלוגרית ואקטיביסטית להט”בית אמריקאית, הטרנסג’נדרית המוצהרת הראשונה שנולדה וגדלה במשפחה חסידית והוסמכה לרבנות במוסד חרדי. היא למדה בישיבת ויז’ניץ בניו יורק ובגיל 19 נישאה בשידוך. ב-2012 יצאה בשאלה, עזבה את הקהילה החרדית והתגרשה, וב-2015 הכריזה על היותה טרנסג’נדרית והחלה לתעד את התהליך שהיא עוברת בבלוג. משפחתה ניתקה כל קשר עמה. סיפורה זכה לסיקור נרחב בארה”ב ובעולם, ובעקבות החשיפה הקימה את קבוצת התמיכה הראשונה בארה”ב לטרנסג’נדרים בעלי רקע יהודי אורתודוקסי.

ויקיפדיה

פייסבוק

הבלוג של שטיין

התמונה הקטנה: מתוך כתבה ב”ניו יורק פוסט”

התמונה הגדולה: מתוך כתבה ב”הפינגטון פוסט”