עמוד 1
רגיל

אליסון בכדל

אליסון בכדל, נולדה ב-1960

היום, לפני 57 שנים, נולדה אליסון בכדל, קריקטוריסטית אמריקאית, אשר עיבוד של רומן גרפי שלה למחזמר זכה בפרס טוני. ב-1983 החלה ליצור את סדרת הקומיקס “לסביות שכדאי להיזהר מהן”, אשר בה נטבע לראשונה המונח “מבחן בכדל”. המבחן בודק אם סרטים וסדרות עלילתיים מקיימים תנאי בסיסי לייצוג נשים: האם יש בהם לפחות סצנה אחת שבה שתי נשים, שיש להן שם פרטי, משוחחות ביניהן על נושא שאינו מערכת יחסים עם גבר? סקירות שונות העלו שרק כ-50% מהסרטים עוברים את המבחן. ב-2014 קבעה קרן הקולנוע האירופית את “מבחן בכדל” כאחד המסננים לסרטים המוגשים לה.

ויקיפדיה – אליסון בכדל

ויקיפדיה – “מבחן בכדל”

פייסבוק

בתמונה הגדולה: קטע מיצירה גרפית של בכדל

רגיל

מכונת הגלידה של ננסי ג’ונסון

ננסי ג’ונסון, 1890-1795

המציאה את מכונת הגלידה ב-1843

היום, לפני 174 שנים, רשמה ננסי ג’ונסון, ממציאה אמריקאית, פטנט על מכונה שמקפיאה גלידה. 22 שנים לפני המצאת המקרר השימושי הראשון, פיתחה ג’ונסון את המכונה הראשונה לייצור מסחרי של גלידה. זו הייתה מכונה ידנית בעלת דלי חיצוני המכיל קרח מרוסק וצילינדר עשוי פיוטר שאליו הוכנסו מרכיבי הגלידה ואפשר היה גם לפצלו ל-2 ולייצר שני טעמים שונים של גלידה בו זמנית. ג’ונסון מכרה את הזכויות על ההמצאה שלה לסיטונאי של כלי מטבח תמורת 200 דולר, כיוון שלא היו לה האמצעים לייצר אותה בעצמה. מכונות בעלות אותו המנגנון שימשו במשך שנים רבות בכל העולם, והכניסו לו הון.

עוד על מכונת הגלידה

עוד על ננסי ג’ונסון

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הפטנט להקפאת גלידה של ננסי ג’ונסון

בתמונה הקטנה: מכונה מקורית (לטענת המוכר) על פי התוכניות של ג’ונסון, עומדת למכירה באמאזון

רגיל

רובי ברידג’ס

רובי נל ברידג’ס הול, נולדה ב-1954

היום, לפני 63 שנים, נולדה רובי ברידג’ס, האפרו-אמריקאית הראשונה שנכנסה לבי”ס ללבנים במדינות הדרום, לאחר שביהמ”ש העליון כפה עליהן לבטל את מדיניות הסגרגציה. ביום הראשון ללימודים בשנת 1960, ברידג’ס בת ה-6 הגיעה ללימודים במכונית משוריינת, מלווה בארבעה מרשלים. מפגינים רבים התקהלו מול ביה”ס, זרקו ביצים ועגבניות, הניפו שלטים נגד האינטגרציה וקראו סיסמאות גזעניות. הוריהם של כל הילדים הוציאו אותם מביה”ס, אם כי החזירו אותם בהדרגה, וכל המורים מלבד אחת סירבו ללמד אותה במשך כל שנת הלימודים הראשונה. כיום פועלת ברידג’ס לקידום ערכים של סובלנות וכבוד כלפי הזולת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה:

למעלה: ברידג’ס בליווי המרשלים על מדרגות בית הספר, 14 בנובמבר 1960

למטה: “הבעיה שאיתה כולנו חיים”, צייר נורמן רוקוול (1960)

רגיל

אווה (רחל) פרנק

אווה (רחל) פרנק, 1816-1754

היום, לפני 201 שנים, נפטרה אווה פרנק, מנהיגת כת הפרנקיסטים, האישה היחידה שהוכרזה כמשיחה ע”י כת יהודית. אביה, יעקב פרנק, הועיד אותה להנהגה מרגע לידתה; אף שמה טעון בסמליות של חוה ורחל אמנו. נאסר עליה להתחתן או לעזוב את הקהילה, היא הוצגה כברייה קדושה וכהתגלמות השכינה והייתה למושא פולחן: המאמינים, לרוב בני החברה הגבוהה, נוצרים ופרנקיסטים גם יחד, סגדו לאיקונות בדמותה ועולי רגל חויבו בטקס קפדני בבואם לפניה. חצר הפרנקיסטים הוקמה בעיר אופנבאך שבגרמניה, ושם אווה תרמה רבות לעניים וכן הקימה בכספה את הקפלה הראשונה בעיר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה איטה פלמן

שרה איטה פלמן, ? – 1935

היום, לפני 82 שנים, נפטרה שרה איטה פלמן, אֵם הפרדסנות העברית בארץ ישראל. ב-1884 עלתה פלמן ארצה עם בעלה דוד ושבעת ילדיהם, והם רכשו שטח אדמה בסמוך לכפר הערבי סומייל, לא רחוק מהקהילה היהודית ביפו, ונטעו בו את פרדס ההדרים העברי הראשון. דוד מת שנה אחר כך, והיא החליטה להישאר ולהמשיך לעבד את הפרדס, שקראה לו “גינת דוד”. שכניה הערבים, שכינו אותה “סית שרה” (גברת שרה), העריכו אותה מאוד והתגייסו להגנתה מפני שודדים. ב-1934 ערכה מועצת העיר ת”א, בראשות דיזנגוף, חגיגה לכבודה, במלאת 50 שנה לעלייתה. היום נמצא בשטח בניין עיריית ת”א ורח’ הפרדס.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם שלושה מבניה ושתיים מבנותיה, 1885
(התמונות מתוך שיתוף של נינה בפורום “פרש”)

רגיל

נירג’ה בהנוט

נירג’ה בהנוט, 1986-1963

היום, לפני 31 שנים, נהרגה נירג’ה בהנוט, דוגמנית ודיילת הודית. היא הייתה הדיילת הראשית בטיסה 73 של חברת התעופה “פאן-אמריקן” שב-5.9.86 נחטפה ע”י טרוריסטים במהלך עצירה בפקיסטן. בהנוט הצליחה ליידע את הטייס וצוותו בעודם על הקרקע, והללו הצליחו להימלט, ובכך מנעה מהמטוס לעזוב את שדה התעופה; היא הצילה את חייהם של רבים מהנוסעים כשסייעה להם לברוח דרך יציאות החירום; ונורתה ומתה כשהגנה בגופה על 3 ילדים ממטח של כדורים. לאחר מותה הייתה ההודית הצעירה ביותר, והאישה הראשונה, שזכתה באות הגבורה והאומץ הגבוה ביותר במדינתה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פלורנס דיקס

פלורנס אמיליה דיקס, 1959-1864

היום, לפני 153 שנים, נולדה פלורנס דיקס, מורה וסופרת קנדית. ב-1918, לאחר ארבע שנות מחקר וכתיבה, שלחה להוצאה לאור “מקמילן” את ספרה, “הרשת של הרומן העולמי”, המתעד את ההיסטוריה של העולם תוך הדגשת תרומתן של נשים. כעבור כחצי שנה קיבלה דחייה. כשקראה את “דברי ימי עולם” של הרברט ג’ורג’ ולס, שיצא לאור ב-1920 באותה הוצאה, הבחינה בדמיון ברור בינו לבין ספרה. היא תבעה את ההוצאה ואת ולס אך הפסידה, וכך גם בביהמ”ש לערעורים ולבסוף גם בביהמ”ש העליון בלונדון. רבים כיום מאמינים כי בתי המשפט זלזלו בה בשל מגדרה וכי ללא ספק נעשה פלגיאט.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיקס מימין

רגיל

האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים

האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים, 1981

היום, לפני 36 שנים, מיסד האו”ם את “האמנה למניעת כל צורות האפליה נגד נשים”, שעליה חתמו 189 מדינות (כל החברות מלבד איראן, פלאו, סומליה, סודאן, טונגה, ארה”ב והוותיקן, אם כי יותר מחמישים מדינות ציינו הסתייגויות).
האמנה כוללת שישה חלקים:
1. אי-אפליה מגדרית והתנגדות לסחר בנשים;
2. זכויות במרחב הציבורי, בדגש על ייצוג פוליטי וזכות ללאום;
3. זכויות חברתיות וכלכליות, בדגש על חינוך, תעסוקה ובריאות, ובפרט עבור נשות סְפָר;
4. זכות לשוויון בחיי משפחה ולשוויון בפני החוק;
5. הקמת ועדה לאכיפת האמנה;
6. השפעת האמנה על התחייבויות אחרות של מדינות חברות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מניפסט הנשים בגאנה

מניפסט הנשים בגאנה, 2004

היום, לפני 13 שנים, פורסם “מניפסט הנשים בגאנה” על ידי קואליציה של פעילות פמיניסטיות וארגוני נשים מגאנה. המניפסט מתאר את מצבן של הנשים הגאניות ודורש שוויון זכויות, קורא להשתתפותן במפלגות הגאניות ובממשלה, ותובע מהממשלה להבטיח להן שכר מינימום וגישה למערכות חינוך ובריאות, ובפרט להפלות. המניפסט מתייחס גם באופן מיוחד לסוגיות הנוגעות לנשים בעלות מוגבלויות. מאז פרסומו העבירה ממשלת גאנה חוק למניעת אלימות במשפחה, חוק נגד סחר בנשים וחוק למען אנשים בעלי מוגבלויות, וכן הוציאה את מילת הנשים אל מחוץ לחוק.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: ד”ר רוז מנסה-קוטין, מנהלת ארגון ABANTU מערב אפריקה, אחד הגופים המקדמים זכויות נשים בגאנה

רגיל

לי גודי

לי גודי, 1994-1908

היום, לפני 109 שנים, נולדה לי גודי, אמנית פלסטית אמריקאית. לא הרבה ידוע על חייה עד גיל 60, אז הופיעה לפתע על מדרגות המכון לאמנות בשיקגו, החלה למכור את ציוריה לעוברים ושבים, ועל אף היותה חסרת בית הלבושה בבגדים משונים זכתה בהערכתם של אספני אמנות. גודי מכרה את ציוריה ותצלומיה בהצלחה והם הוצגו גם במיטב הגלריות והמוזיאונים, אך היא בחרה להישאר ברחוב, התרחקה מחברת אנשים שאינם אמנים, דחתה כל הצעה לעזרה ולא התעניינה בהכרת הממסד. היא נחשבת לאחת האמניות המוערכות ביותר כיום בשיקגו על ידי אספנים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עצמי, “ללא כותרת”