עמוד 1
רגיל

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

יום כיפור: בין בת-חוה למקום

על פי תפיסת חז”ל, יום הכיפורים הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, על עבירות שבין אדם – ובת-חוה – למקום. יום זה מוקדש אפוא להתנקות ולהשתחררות מחטאים ומקיבעונות שליליים כדי לקדם את השנה החדשה במצפון נקי ובראש שקט.

אך עבירות שבין אדם לחברו – ולחברתו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו – וחברתו.

ביום שבו אפילו לעבריינים מותר להיות חלק מהקהילה (“בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים”), חשוב לזכור ולהזכיר את הנשים הספורות שבמרוצת הדורות הצליחו לפרוץ דרך ולהיכלל בבתי הכנסת ובמקומות הלימוד, וזכו לקבל הכרה לדורות כתלמידות חכמים וכראשות ישיבה.

גמר חתימה טובה!

 

מרים שפירא, נולדה בסביבות 1360

אם משפחת לוריא המפורסמת, המיוחסת לרש”י ובעלת היסטוריה משפחתית של נשים למדניות, אשר הייתה ראשת ישיבה באלזס (חבל ארץ בצרפת של היום) והרצתה שיעורים בתלמוד לפני בחורי ישיבתה, כפי שמעידים צאצאיה המהרש”ל והאר”י.

חוה בכרך, 1652-1585

מלומדת צ’כית נודעת, אשר מלבד ידיעותיה התורניות וחידושי הלכה שהתפרסמו בשמה, הייתה מיוחסת מאוד, נכדתו של המהר”ל מפראג. נכדה רבי יאיר חיים בכרך, שקרא את שם ספרו הנודע “חות יאיר” על שמה, כתב על בקיאותה בתלמוד הבבלי והירושלמי, במדרשי חז”ל ובספרות השו”ת כי “היתה אם כל חי בתורה ובמעשים, אשר אשה בכל אלה לא מצאנו”.

אסנת ברזאני, 1670-1590

רבנית, למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית ומקובלת, שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן ונודעה בכינוי “התנאית”. אביה העניק לה חינוך תורני יסודי ומעמיק והתנה את נישואיה בכך שתמשיך בלימוד התורה ולא תיאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת טיפול במשק הבית. בני דורה ראו בה סמכות רבנית לכל דבר, כמי שהייתה ממונה הן על ההוראה והן על ניהול הישיבה, וצאצאיה שימשו ברבנות בעיראק עד המאה ה-20.

חנה רחל ורברמאכר, 1888-1805

נודעה כ”בתולה מלודמיר”, השתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו”רות. ההנהגה הדתית באוקראינה לא ראתה זאת בעין יפה, ומשגברו הרינונים עליה עלתה לארץ ישראל, ובירושלים המשיכה לנהוג כאדמו”רית – התעטפה בטלית, הניחה תפילין, ערכה מדי שבת סעודה שלישית לחסידיה בביתה שבמאה שערים, לימדה תורה, העניקה ברכות, התפללה עם נשים אחרות בכותל המערבי ובקבר רחל, ולפי חלק מהעדויות אף עסקה בקבלה מעשית.

 

מאחורי הטקסט שבכותרת התמונה:

“גבירתי, יונתי תמתי, אמִתתי ואמונתי, ציצי ותפארתי, אמי רבנתי […] יהי אלוהיה עמה ויגדיל שמה” – אגרת מחורזת משנת 1664, מאת הרב פנחס חרירי, מראשי המקובלים השבתאים בכורדיסטן, לרבנית אסנת ברזאני

(מתוך הספר “יהודי מוצל: מגלות שומרון עד מבצע עזרא ונחמיה”, מאת עזרא לניאדו, הוצאת המכון לחקר יהדות מוצל, 1981)

פייסבוק

רגיל

שופטות יוצאות אתיופיה בישראל

שופטות יוצאות אתיופיה בישראל, 2016

“אני, הילדה שנולדה בכפר נידח באתיופיה, שעלתה לישראל בגיל צעיר, זוכה להיכלל בין שופטי ישראל” – היום, לפני שנה, נבחרו לראשונה בתולדות מדינת ישראל שתי נשים בנות העדה האתיופית לכהן כשופטות: עו”ד אסתר טפטה-גרדי מונתה לשופטת בביהמ”ש לתעבורה במחוז חיפה, ועו”ד אדנקו סבחת-חיימוביץ’ מונתה לשופטת בבית משפט השלום של מחוז מרכז. שתיהן פעילות גם במסגרת עמותת “טֶבֶקה – משפט וצדק לעולי אתיופיה” (“עשיית צדק” באמהרית), הפועלת לקידום יוצאי אתיופיה בישראל, נאבקת בגילויי אפליה וגזענות כלפי בני העדה ומספקת להם ייצוג משפטי.

 

בתמונה הגדולה: אסתר טפטה-גריידי עם משפחתה בטקס קבלת פנים אצל נשיא המדינה (שנייה מימין לריבלין, עם משקפיים)
בתמונה הקטנה: אדנקו סבחת-חיימוביץ’

עוד על “טֶבֶקה” באתר העמותה
רגיל

אנה ברנביץ’

אנה ברנביץ’, נולדה ב-1975

היום, לפני 42 שנים, נולדה אנה ברנביץ’, ראשת ממשלת סרביה – האישה הראשונה בתפקיד זה והלהט”ב/ית הראשונ/ה העומד/ת בראש מדינה במזרח אירופה (והחמישי/ת בלבד בעולם). ברנביץ’ עבדה במשך יותר מעשור עם ארגונים בינלאומיים, משקיעים זרים והמגזר הציבורי בסרביה. היא כיהנה כנשיאת המועצה ליזמות חדשנית ולטכנולוגיות מידע, כנשיאת המועצה הלאומית למען מיעוטים וכשרת המִנהל הציבורי והשלטון המקומי, תפקיד שבו פעלה לרתימת הטכנולוגיה לייעול מערכות הממשל, להגברת השקיפות ולמאבק בשחיתות. ביוני השנה בחר בה הפרלמנט הסרבי ברוב קולות לראשות הממשלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בג”ץ אורית גורן נ’ “הום סנטר”

בג”ץ אורית גורן נ’ “הום סנטר”, 2011

היום, לפני 6 שנים, ניתן “בג”ץ 1758/11 אורית גורן נ’ הום סנטר”, פסק הדין הראשון בישראל שהכריע בסוגיית הבדלי שכר על רקע אפליה מגדרית. גורן עבדה במחלקת כלי עבודה ב”הום סנטר”, וגילתה כי היא משתכרת כ-60% משכרו של עמית המבצע עבודה זהה. מנהליה סירבו לדרישתה להשוות את תנאי השכר, והיא התפטרה והגישה תביעה לבית הדין לעבודה. בית המשפט קבע כי כשקיימים פערי שכר משמעותיים בין גברים לנשים, עובר אל המעביד נטל ההוכחה כי הפער בשכר נובע משיקולים לגיטימיים או ענייניים, ופסק לה פיצויים משום שלא הוכח שוני בעבודה שביצעו השניים או בכישוריהם.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אורית גורן, צילמה הדר כהן

מתוך כתבה ב”הארץ”, המופיעה בתמונה הקטנה

רגיל

קרן טנדלר

קרן טנדלר, 2006-1979

היום, לפני 38 שנים, נולדה קרן טנדלר, שהייתה המכונאית המוטסת היחידה בצה”ל. כהנדסאית מכונות במסגרת לימודי עתודה, היא הוצבה בטייסת מסוקי ה”יסעור” בתל נוף כמכונאית קרקע. היא נאבקה להתקבל לקורס מכונאים מוטסים, עברה כבת יחידה גיבוש טיס, טירונות בנים “רובאי 7” וקורס צניחה, וב-2001 סיימה את ההסמכה בטייסת עם הציונים הגבוהים ביותר. טנדלר נאבקה גם על הזכות לצאת למשימות קרביות והשתתפה במבצעים רבים, בארץ ובחו”ל. היא נפלה במלחמת לבנון השנייה, כשמטוסה נפגע מטיל שירה חזבאללה במהלך טיסה מבצעית להנחתת לוחמים בעומק דרום לבנון.

עמוד “יזכור”

דף זיכרון בפייסבוק

תמונות מתוך אתר חיל האוויר

 

פייסבוק

רגיל

הלנה כגן

ד”ר הלנה כגן, 1978-1889

היום, לפני 128 שנים, נולדה הלנה כגן, רופאת הילדים הראשונה בארץ ישראל. היא למדה רפואה בשווייץ, אך בארץ ישראל לא הורשתה לעבוד כרופאה והועסקה כאחות בביה”ח העירוני בירושלים, וכן הכשירה נערות יהודיות וערביות לעבודה כאחיות. במהלך מלחה”ע ה-1, כשרוב הרופאים גויסו לשירות צבאי, כגן הפעילה מרפאה ובית חולים, ורכשה את אמון הקהילה היהודית והערבית גם יחד. היא ניהלה את מחלקת הילדים הראשונה בארץ, ייסדה מרפאות טיפת חלב מטעם ויצו, ובמהלך המצור על ירושלים במלחמת העצמאות מונתה לאחראית על כל המרפאות בעיר, כולל טיפול בפליטים מהשכונות הערביות.

ויקיפדיה

פייסבוק

תמונה גדולה: בעבודה, מתוך אתר “אהבת ירושלים

תמונה קטנה: מתוך אתר “רחוב משלה“, באדיבות ויצו

 

רגיל

לינדה מקרטני

ליידי לינדה לואיז מקרטני, 1998-1941

היום, לפני 76 שנים, נולדה לינדה מקרטני, צלמת, מוזיקאית ופעילה למען בעלי חיים אמריקאית-יהודייה. היא הייתה צלמת הבית של מועדון הרוק “פילמור איסט” בניו יורק, והאישה הראשונה שפרסמה תצלום שער ב”רולינג סטון”. צילומיה הוצגו בעשרות גלריות ברחבי העולם, וב-1993 אוגדו לאלבום בשם “שנות השישים של לינדה מקרטני: דיוקנה של תקופה”. יחד עם בעלה פול הייתה חברה בלהקת Wings, מהלהקות המצליחות ביותר בשנות ה-70. היא קידמה אורח חיים צמחוני, פרסמה ספרי בישול צמחוניים, ניהלה חברה לאספקת ארוחות צמחוניות קפואות ותמכה בטיפולי סרטן שנמנעים מניסויים בבעלי חיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום הנראוּת הביסקסואלית: סַאפְּפוֹ

יום הנראוּת הביסקסואלית

היום, 23 בספטמבר, מצוין מאז 1999 יום הנראוּת הביסקסואלית. החגיגה של ביסקסואליות בפרט, בניגוד לאירועים להט”ביים באופן כללי, מהווה תגובה לדעות הקדומות ולדחיקה לשוליים של א/נשים ביסקסואלים/ות הן בקהילה ה”סטרייטית” והן בקהילת הלהט”ב. הוגות היום טוענות שמאז מהומות סטונוול, הקהילה ההומו-לסבית גדלה בכוחה הפוליטי ובנראותה, בעוד הקהילה הביסקסואלית היא עדיין בלתי-נראית מבחינות רבות – ובראשן, הנטייה החברתית לסווג א/נשים כ”סטרייטים/ות” או “גייז” לפי המגדר הנתפס של בני/ות זוגם/ן. היום קורא אפוא לחברי וחברות הקהילה הביסקסואלית ולתומכיהם/ן ותומכותיהם/ן להכיר ולחגוג את ההיסטוריה הביסקסואלית, התרבות הביסקסואלית ואת כל הביסקסואלים/ות שבקרבתם/ן.

ויקיפדיה – יום הנראות הביסקסואלית

 

סַאפְּפוֹ, בת המאה ה-7 לפנה”ס

“אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁמִּסְּעָרָה גְּדוֹלָה מֵגִיחַ פִּתְאוֹם יוֹם נִפְלָא?” – סַאפְּפוֹ, משוררת לירית בת המאה השביעית לפנה”ס, מהאי לסבוס שביוון. תחכומה הלשוני, אוצר המילים הרחב שלה, משפטיה הפסטורליים ותיאוריה את רגשותיה ורצונותיה זיכו אותה במקום של כבוד בשירה היוונית והאוניברסלית, ואפלטון כינה אותה “המוזה העשירית”. חלק משירי האהבה שכתבה מוקדשים לנשים, ולכן נחשבה ללסבית; המושג “לסבית” עצמו מקושר לשם האי שבו גרה, לסבוס. אולם סאפפו כתבה שירה ארוטית גם על גברים, ואין ראיות היסטוריות לגבי העדפותיה המגדריות, ועל כן היא מסמלת עבור רבים ורבות מחיקה ביסקסואלית.

ויקיפדיה – סאפפו

הציטוט הוא פרגמנט מתוך שירה “שיר האחים”; ערך ותרגם מיוונית עתיקה: שמעון בוזגלו

באתר של בוזגלו אפשר לקרוא כמה משיריה, שיצאו לאור בספר “מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו” (אבן חושן, 2009)

 

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרט מתוך מוזאיקה ששמה של סאפפו מופיע עליה, ספרטה, מאה 4-3 לספירה

בתמונה הקטנה: “סאפפו וארינה בגן במיטילנה”, צייר סימון סולומון, 1864

רגיל

חוק קייבל

חוק קייבל, 1922

היום, לפני 95 שנים, נכנס לתוקפו בארה”ב חוק האזרחות של נשים נשואות, הידוע כ”חוק קייבל” על-שם מציע החוק. חוק פדרלי זה שינה את חוקי ההגירה הקודמים וקבע כי אזרחותן של נשים נשואות היא בלתי-תלויה, כך שהן אינן מקבלות אוטומטית את האזרחות של בעליהן ומאבדות את אזרחותן האמריקאית במקרה שבו נישאו לגבר שאינו אזרח אמריקאי. עם זאת, נשים שנישאו לגבר בעל אזרחות זרה מאסיה כן איבדו את אזרחותן האמריקאית, משום שאסיאתיים נחשבו ל”זרים שאינם מתאימים להתאזרחות”. סייג זה שונה רק ב-1931.

 

“אין חוקים דומים החלים על גבר. הוא יכול להינשא לאדם מכל גזע שהוא מבלי לאבד את אזרחותו או את זכותו לבקש אזרחות. הוא יכול לחיות מחוץ לארה”ב ללא הגבלה, יכול להתנכר לחלוטין לארצו, ואלא אם יישבע אמונים למדינה אחרת – לא יהיו לכך כל השלכות עבורו ולא תבוטל אזרחותו.” (עו”ד אמה וולד [בתמונה הגדולה] בשידור רדיו על תיקון הסייג לחוק ב-29 בינואר, 1930).

 

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונות מאתר “מפלגת הנשים הלאומית

רגיל

ריקי לייק

ריקי פמלה לייק, נולדה ב-1968

היום, לפני 49 שנים, נולדה ריקי לייק, שחקנית, מפיקה ומנחת תוכנית אירוח יהודייה-אמריקאית, זוכת פרס אמי. הופעתה הראשונה בסרט הייתה כטרייסי טרנבלאד, הדמות הראשית ב”היירספריי”, סרט הקאלט של ג’ון ווטרס. היא הצטרפה בזאת לחבורת ה”דרימלנדרז”, והופיעה בסרטים נוספים של ווטרס, כמו “נער שוליים” ו”אמא סדרתית”. לייק ידועה בעיקר בשל תוכנית האירוח שלה, ששודרה בשנים 2004-1993. כשהיא התחילה, לייק בת ה-24 הייתה בעלת תוכנית האירוח הצעירה בהיסטוריה של הטלוויזיה. בשנים האחרונות היא פועלת להגברת מודעות ללידות ביתיות וכן לסיכונים שבלקיחת גלולות למניעת היריון.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: ג’רי סטילר (בתפקיד וילבור טרנבלאד), ריקי לייק (בתפקיד טרייסי טרנבלאד) ודיוויין (בתפקיד עדנה טרנבלאד), מתוך סרטו של ג’ון ווטרס “היירספריי”, 1988

רגיל

דורותי ווהן

דורותי ג’ונסון ווהן, 2008-1910

היום, לפני 117 שנים, נולדה דורותי ווהן, מתמטיקאית אמריקאית. ב-1929, בגיל 19, סיימה תואר במתמטיקה ועבדה כמורה כדי לסייע למשפחתה בשנות השפל הגדול. ב-1943, משנחקקו צווים נשיאותיים שאפשרו העסקת שחורים במשרדי ממשל פדרלי, הצליחה ווהן להתקבל לעבודה במכון לנגלי, שהפך לימים לחלק מסוכנות נאס”א, ועבדה תחת הפרדה גזעית על חישובים מתמטיים ידניים הקשורים לטיסות חלל. ב-1949, לאחר שהתמחתה בשפות תכנות וקידוד, הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה שקודמה לתפקיד של ראש סגל בנאס”א, אם כי עברו שנים עד שקיבלה תואר רשמי (ושכר) של מפקחת.

ויקיפדיה

פייסבוק

בסרט “מאחורי המספרים“, המתאר את סיפורן של שלוש אפרו-אמריקאיות פורצות דרך בנאס”א, מגלמת את דמותה אוקטביה ספנסר.

 

בתמונה הגדולה: משמאל דורותי ווהן, במרכז לסלי האנטר, מימין ויויאן אדייר, חשביות העובדות ב-NACA, הארגון שקדם לנאס”א

רגיל

“דברי כמו פיראטית”

אהוי, חברות!

היום, 19 בספטמבר, נחגג מאז 1995 יום הדיבור הפיראטי, חג פארודי שבו נהוג לדבר בסלנג פיראטי ובחיתוך דיבור פיראטי.

החג נובע מתפיסה רומנטית של תור הזהב של הפיראטיות, והפך להיות גם חגה של כנסיית “מפלצת הספגטי המעופפת“.

ארררר!

 

גרייס או’מלי, 1603-1530

ראש שושלת או’מלי במערב אירלנד, שנודעה כ”מלכת הים של קונמארה” והובילה מרידות עיקשות באנגלים. היא זכתה לכבוד רב בקרב אנשיה על שהביאה את שבטה להיות מהיחידים שהתעשרו מדיג ומהעברת סחורות. היא הפכה לפיראטית רק כדי לשרוד מול ספינות ספרדיות, טורקיות ואנגליות. בשנות ה-60 לחייה, לאחר רדיפות ומאסר, קיבלה חנינה מהמלכה אליזבת ה-1. יותר מ-400 שנה מספר עליה הפולקלור האירי אגדות רבות.

כריסטינה אנה סקייט, 1677-1643

ברונית שוודית, אשר החל מ-1657 ניהלה, יחד עם אחיה ובעלה, ספינת פיראטים סודית שבאמצעותה תקפו ובזזו ספינות בים הבלטי. ב-1662, כאשר הנהיגה תקיפה של אוניית סוחר, רצח של כל צוותה והטבעתה, שברי האונייה שנסחפו לחוף משכו תשומת לב וחשפו את הסוד של הברונים. אחיה נעצר, נשפט והוצא להורג. כריסטינה אנה הצליחה להימלט לדנמרק ולא נשפטה משום שהחוק לא איפשר לתבוע אישה נשואה.

אן בוני, 1782-1700 ומרי ריד, 1721-1691

בוני הייתה שודדת ים אירית מפורסמת, שפעלה בעיקר באזור הקאריביים. מסופר עליה שבגיל 13 גרמה לאשפוזו של אדם בעקבות ניסיון תקיפה מינית, שחתרה תחת בעלה שחמד את רכוש אביה, ושסירבה לחכות בבטלה לשיבת אהובה ממסעותיו ולכן הצטרפה לסיפון, לבשה בגדי גבר וגם לחמה לצד הגברים.

ריד הייתה שודדת ים אנגלייה מפורסמת, שהתנהגה כגבר ונודעה כ”מרק ריד”, ככל הנראה על מנת להצליח להתפרנס, אם כי גם כשזהותה נחשפה, יחס הצוות אליה לא השתנה. היא הצטרפה לצי הבריטי, השתתפה במלחמת הירושה הספרדית, ובעת שהפליגה לאיי הודו המערבית ספינתה הותקפה בידי שודדי הים של בוני. ריד הייתה השורדת האחרונה שסירבה להיכנע, ובוני גילתה את מינה, צירפה אותה לצוות ספינתה והן הפכו לידידות טובות. כשצוות הספינה נתפס, שתיהן ניצלו מהוצאה להורג משום שטענו שהן בהיריון ושאין להעניש את עובריהן.

צ’ינג שי, 1844-1775

פיראטית סינית מפורסמת, המונצחת בספרים, משחקי וידאו וסרטים. היא הייתה זונה קנטונזית שנחטפה ע”י פיראטים והגיעה לפקד על צי של מאות ספינות ועשרות אלפי פיראטים. תחת הנהגתה נקבע קוד התנהגות פיראטי – ציות למנהיג/ה, איסור על גניבה מקופות ציבוריות, חלוקת השלל באופן הוגן ואיסור על אינוס שבויות. היא התעמתה עם האימפריות של התקופה, כולל הבריטים, הפורטוגזים ושושלת צ’ינג, והייתה מהמעטים שהצליחו לפרוש מהמקצוע.

 

עוד על ה”חג” בויקיפדיה

אתר “דבר כמו פיראט

פייסבוק

בתמונה: איור של צ’ינג שי, שם הצייר/ה לא ידוע, 1836

רגיל

דרו גילפין פאוסט

קתרין דרו גילפין פאוסט, נולדה ב-1947

היום, לפני 70 שנים, נולדה דרו גילפין פאוסט, היסטוריונית אמריקאית ונשיאת אוניברסיטת הרווארד – האישה הראשונה בתפקיד זה. היא סיימה לימודי דוקטורט בתרבות אמריקאית באוניברסיטת פנסילבניה, וב-1970 הצטרפה לסגל האוניברסיטה. תחום התמחותה הוא היסטוריה של דרום ארה”ב, החל מהכרזת העצמאות ועד מלחמת האזרחים, ומעמדן של נשים בתקופה זו. בין יוזמותיה הראשונות כנשיאת הרווארד: הפחתת שכר הלימוד בהתאם להכנסת משפחת הסטודנט/ית, העלאת המימון למחקר של סגל זוטר, החייאת האמנויות בהרווארד והגברת הקיימות של האוניברסיטה ע”י הפחתת פליטת גזי חממה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רננה גוטמן

רננה גוטמן, 2016-1924

היום, לפני שנה, נפטרה רננה גוטמן, האישה הראשונה שהתמנתה למנכ”לית של משרד ממשלתי בישראל – משרד מבקר המדינה. בשנות ה-40 למדה משפטים בביה”ס המנדטורי למשפטים בירושלים, וב-1948 התגייסה לתביעה הצבאית, נטלה חלק בהתאמת חוקת השיפוט מתקופת “ההגנה” לצרכים של צה”ל והייתה התובעת הכללית של חיל הנשים. עם שחרורה בדרגת סגן-אלוף ב-1958 הצטרפה למשרד מבקר המדינה, שם עסקה בעיקר בביקורת מערכת הביטחון. ב-1972 מונתה לכהן כמנכ”לית המשרד. בהמשך עבדה בתפקידים בכירים בקופ”ח כללית, בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית העולמית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרסום המינוי בילקוט הפרסומים של מוסדות המדינה, 1973

רגיל

מאדג’ סירס

פלורנס מדליין “מאדג'” סירס, 1917-1881

היום, לפני 136 שנים, נולדה מאדג’ סירס, מחליקה אמנותית בריטית, שהייתה גם שחיינית ורוכבת. אליפות העולם להחלקה אמנותית נוסדה ב-1896, כאירוע לגברים בלבד. אך משום שאיש לא שיער כי אישה תצליח להתמודד בספורט זה, לא היו תקנות שאסרו על השתתפות נשים – וב-1902 הייתה סירס האישה הראשונה שהתחרתה באליפות, והיא זכתה בה במדליית כסף. בעקבות זאת, נאסרה השתתפות נשים בתחרות, ולאחר מכן נוסדה תחרות נפרדת לנשים. סירס זכתה בשתי האליפויות הראשונות לנשים, ב-1906 וב-1907, וכן באולימפיאדת 1908, שבה נכלל לראשונה מקצוע ההחלקה האמנותית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה

צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה, נולדה ב-1977

היום, לפני 40 שנים, נולדה צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה, סופרת, פמיניסטית ופעילה חברתית ניגרית. ספרה הראשון “היביסקוס סגול”, העוסק במורשת הקולוניאלית והקתולית בניגריה בתקופת ההפיכה הצבאית באמצע המאה ה-20, זכה בפרס חבר העמים הבריטי והיה מועמד לפרסים נחשבים רבים, ביניהם פרס אורנג’ ופרס בוקר. ספרה הרביעי “אמריקנה”, העוסק בהגירה ובקונפליקט הגזעי בארה”ב, נבחר ע”י הניו יורק טיימס לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר לשנת 2013. ספריה של אדיצ’יה, העוסקים כולם בהשמעת קולן של תרבויות שהושתקו, זכו לשבחי הביקורת ותורגמו לכ-30 שפות (כולל עברית).

ויקיפדיה

פייסבוק

שיחת ה-TED שלה על “הסכנה שבסיפור יחיד” (עם כתוביות בעברית)

שיחת ה-TED שלה על כך ש”כולנו צריכות להיות פמיניסטיות

רגיל

קייט מילט

קתרין מוריי “קייט” מילט, 2017-1934

“כשקבוצה אחת שולטת על אחרת, מערכת היחסים ביניהן היא פוליטית. כשהסדר כזה נמשך זמן רב, מתפתחת אידיאולוגיה שמגבה אותו (פאודליזם, גזענות וכיו”ב). כל הציוויליזציות ההיסטוריות הן פטריארכליות, והאידיאולוגיה שלהן היא עליונות גברית […] וזהו אולי כלי הנשק החזק ביותר של הפטריארכיה, האוניברסליות העל-זמנית שלה… היא מבוצרת עדיין בעמדתה משום שהצליחה לגרום לעצמה להיתפס כדבר טבעי.” – קייט מילט (נולדה היום, לפני 83 שנים), סופרת ואמנית אמריקאית, מהאקטיביסטיות והתאורטיקניות הבולטות בפמיניזם הרדיקלי ובגל השני בכלל, מחברת “פוליטיקה מינית” (1970).

ויקיפדיה – קייט מילט

ויקיפדיה – “פוליטיקה מינית”

פייסבוק

רגיל

מרי מידג’לי

מרי מידג’לי, נולדה ב-1919

“אנו זקוקים ל’פלורליזם מדעי’ – להכרה בכך שיש ריבוי צורות ומקורות של מידע, לעומת הצמצום, אותה אמונה המשוכנעת שיש חזות אחת גורפת הפותרת את כל הבעיות.” – מרי מידג’לי (נולדה היום, לפני 98 שנים), פילוסופית בריטית חשובה בתחום האתיקה של המדע, הנחשבת למבקרת הלוחמנית ביותר של מה שהוא לגישתה מצג השווא היומרני של המדע. הגותה מתנגדת לתפיסות דיכוטומיות ודטרמיניסטיות רווחות, וכמו-דתיות לטענתה, של אבולוציה, של גנטיקה ושל שכלתנות, ומציבה את הסימפתיה והאמפתיה במרכז התפתחותם של האדם ובעלי החיים בכלל, כחלק ממערכת אקולוגית אחת שלמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נערות הרדיום

נערות הרדיום החלו לעבוד במפעל ב-1917
הראשונה מהן נפטרה ב-1922

היום, לפני 95 שנים, נפטרה מולי מאגיה, אמריקאית בת 24, מזיהום מוזר, ובזו אחר זו מתו באותה הדרך כמה מעמיתותיה לעבודה במפעל לשעונים, שם צבעו את המחוגים ברדיום זוהר. רבות אחרות חלו בהרעלת קרינה. אף שהסכנות בחשיפה לחומר היו ידועות, לעובדות נאמר שהצבע בטוח לשימוש, והופעל לחץ על רופאים לייחס את מחלתן ומותן לסיבות אחרות. מאבקן של חמש מהן לצדק היה לאחד המקרים הראשונים שבהם הוטלה על מעסיק האחריות לבריאות עובדיו – ובעקבותיו השתנו חוקי העבודה בארה”ב כך שעובד/ת יכול/ה לתבוע נזיקין מהמעסיק, והוקמה הרשות לבטיחות וגהות בעבודה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה למעלה: עובדות המפעל לשעונים באירוע חברתי, מולי מאגיה שלישית מימין
למטה: נערות רדיום מאוטווה, יחד עם עורך הדין שלהן
בתמונה הקטנה: עובדות המפעל בפס הייצור
מתוך כתבה ב”טלגרף” וכתבה ב”שיקגו טונייט” (זהירות, תמונות קשות)
רגיל

קלרה גונזלס

קלרה גונזלס קאריו, 1990-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה קלרה גונזלס, האישה הראשונה בפנמה שסיימה לימודי משפטים ושכיהנה כשופטת, והראשונה באמריקה הלטינית שסיימה דוקטורט במשפטים. עבודת התזה שלה הייתה המחקר הראשון על מעמדן של נשים בפנמה ודחפה לשינוי בחוקה הפנמית. ב-1923 הקימה גונזלס את המפלגה הפמיניסטית הלאומית, וב-1946 כיהנה בוועדת החוקה שהעניקה לנשים שוויון חוקי ופוליטי מלא. כשופטת בבימ”ש לנוער סייעה בניסוח קווי המדיניות לשיפוט קטינים והקימה מוסד שיקומי לבני נוער. ביה”ס לסנגורים ציבוריים בפנמה נקרא על שמה, וכן פרס לעורכי דין הנאבקים למען זכויות אדם.

ויקיפדיה

פייסבוק