עמוד 1
רגיל

אננדיבאי ג’ושי

אננדיבאי ג’ושי, 1887-1865

היום, לפני 152 שנים, נולדה אננדיבאי ג’ושי, האישה הראשונה ממוצא הודי שהשלימה לימודי רפואה מערבית, ואולי האישה ההודית הראשונה שכף רגלה דרכה באמריקה. בגיל 9 חותנה, ובגיל 14 מת בנה הבכור בשל היעדר טיפול רפואי זמין, ובעקבות זאת החליטה להיות רופאה. בתמיכת בעלה, שעודד מתן השכלה לנשים, ובעזרת סיוע שקיבלה לאחר ששכנעה את הקהילה בצורך בנשים רופאות בהודו, נסעה לארה”ב והתקבלה למכללת פנסילבניה, התוכנית השנייה בעולם ללימודי רפואה לנשים. ב-1886, על אף מחלת השחפת, סיימה את לימודיה, שבה להודו כגיבורה לאומית ומונתה לרופאה באגף לנשים בבית חולים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אננדיבאי עם ד”ר קאי אוקאמי מיפן וד”ר טבת איסלאמבולי מסוריה, שלוש הנשים הלא-מערביות הראשונות שלמדו רפואה מערבית בארה”ב

רגיל

שחלא שרכּת

שחלא שרכּת, נולדה ב-1956

היום, לפני 61 שנים, נולדה שחלא שרכּת, עיתונאית וסופרת פמיניסטית בולטת ואחת ממייסדות התנועה לזכויות האישה באיראן. שחלא היא מייסדת המגזין “זאנן” (“נשים”), שעוסק בסוגיות שמטרידות נשים איראניות, לרבות רפורמות בחוק, אלימות במשפחה ומיניות, ונחשב למגזין הנשים החשוב ביותר באיראן שלאחר המהפכה. שרכּת הובאה לא פעם בפני בית המשפט בשל האופן החתרני שבו היא מסקרת ידיעות במגזין שלה ומאתגרת את גבולות השיח הפוליטי באיראן. ב-2001, למשל, נגזרו עליה ארבעה חודשי מאסר משום שהשתתפה בוועידה בברלין שבה דנו בעתידה הפוליטי של איראן.

ויקיפדיה

פייסבוק


בתמונה הקטנה: שער של אחד הגיליונות של “זנאן”

רגיל

שילה קיצינגר

שילה הלנה אליזבת קיצינגר, 2015-1929
היום, לפני 88 שנים, נולדה שילה קיצינגר, אקטיביסטית וסופרת בריטית שהתמחתה בתחומים של היריון, לידה והורות. היא קידמה את הרעיון שלידה אינה אירוע פתולוגי וניהלה מאבק נגד המדיקליזציה שלה, כלומר נגד ההשתלטות של רופאים מיילדים על התחום תוך דחיקת ניסיונן האדיר של מיילדות ורצונן של אמהות. היא הביאה אל השיח הציבורי את הצורך לתת לנשים את כל המידע שהן זקוקות לו על מנת לקבל החלטה מושכלת בנוגע ללידה על כל היבטיה. הספרים הרבים שכתבה בנושא, כ-30 במספר, היו לרבי-מכר ותורגמו לשפות רבות. ב-1982 צורפה למסדר האבירות של האימפריה הבריטית בשל תרומתה לחינוך מיילדותי.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

אנג’לה רואיז רובלז

אנג’לה רואיז רובלז, 1975-1895
היום, לפני 122 שנים, נולדה אנג’לה רואיז רובלז, מורה, סופרת וממציאה ספרדייה. היא לימדה במכללה לנשים קלדנות, כתיב ודקדוק, וכתבה 16 ספרי לימוד בתחומים אלה. ב-1949 רשמה אצל רשם הפטנטים הספרדי את “האנציקלופדיה המכנית”, שאותה המציאה כדי להקל על תלמידותיה לסחוב את ספרי הלימוד שלהן. המכשיר שהמציאה כלל סדרה של טקסטים ואיורים על גבי סלילים, שבלחיצת כפתורים הועברו מתחת לזכוכית מגדלת, וכן הוכנסו בו אור שיאפשר קריאה בחושך והסברים קוליים. האנציקלופדיה של רובלז, שנחשבת לחלוצת הספרים האלקטרוניים, מוצגת כיום במוזיאון הלאומי של ספרד למדע וטכנולוגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פד’ילה מבארכ

פד’ילה מבארכ, נעצרה ב-2011

היום, לפני 6 שנים, נעצרה פד’ילה מבארכ, אקטיביסטית בחריינית, והייתה לאישה הראשונה שהוגדרה ע”י ארגון “אמנסטי” כאסירת מצפון על שום חלקה בהפגנות בכיכר הפנינה בבחריין, עם פרוץ “האביב הערבי”. מבארכ נעצרה בתחנת בידוק משטרתית בטענה שהשמיעה מוזיקה “חתרנית” ברכבה, הוכתה ועונתה שוב ושוב ע”י השוטרים, הורשעה ב”תקיפת שוטר”, ב”עידוד שנאה כלפי המשטר” וב”פגיעה בסדר הציבורי”, ונגזרו עליה 4 שנות מאסר. בעקבות פניות רבות מצד ארגונים הומניטריים ולחץ ציבורי, שוחררה כשנה וחצי לאחר מכן, והתקבלה בחום ע”י אלפי תומכים בהפגנה שיזמה האופוזיציה הבחריינית.

ויקיפדיה

דיווח של “אמנסטי” על המאמצים למען שחרורה, ינואר 2012

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אחת ההפגנות בכיכר הפנינה בבחריין, מרץ 2011

רגיל

וולאדה בנת אל-מסתכפי

וולאדה בנת אל-מסתכפי, 1091-1001

“ראויה אני, השבח לאל, למעמד כה רם,

אל מחוז חפצי אני צועדת בגאווה.

אני מתירה למאהבי לגעת בפניי,

מעניקה נשיקתי כנטות לבי.”

– וואלדה בנת אל-מסתכפי (נפטרה היום, לפני 926 שנים), נסיכה ומשוררת אנדלוסית. מסופר כי רקמה מילים אלה על בגדיה, כתזכורת לכל הגברים שביכולתה לבחור את מי לאהוב. היא זכתה לביקורת רבה על שירתה ועל התנהגותה, למשל יציאתה לציבור ללא חיג’אב, אך גם להגנה ולהערכה מצד משוררים-עמיתים חשובים. בהון שירשה מאביה הח’ליף, בהיעדר יורש זכר, הקימה בקורדובה היכל ספרות, שבו הציעה הדרכה בשירה ובאמנויות לנשים מכל המעמדות, מאצילות ועד לשפחות שקנתה ושחררה.

ויקיפדיה

פייסבוק

תרגמה לעברית: מתת עשת

בתמונה הקטנה: פורטרט של וולאדה, שצייר חוזה לואיס מוניוז
בתמונה הגדולה: עטיפת אלבום שירים של וולאדה ושל אהובה אבן-זיידון, שהולחנו ע”י אדוארדו פניאגואה (מוזיקאי ספרדי) ובוצעו ע”י אנסמבל אבן-באיה (הרכב אנדלוסי ספרדי-מרוקאי)

רגיל

קתרינה מסיינה

קתרינה מסיינה, 1380-1347
היום, לפני 670 שנים, נולדה קתרינה מסיינה, פילוסופית, תיאולוגית ומיסטיקנית איטלקייה. היא הקדושה הפטרונית של איטליה, אחת הקדושות הפטרוניות של אירופה ודוקטור של הכנסייה הקתולית – אחת מבין 33 תיאולוגים בלבד מכל הזמנים שזכו להכרה כבעלי השפעה מכרעת על התפתחות הנצרות. ב-1366, בעקבות חיזיון דתי, החלה בפעילות פוליטית וציבורית למען עניים וחולים וכן למען שלום בין ערי המדינה של איטליה ובינן לבין הכנסייה. פעילותה, סגפנותה וחזיונותיה נודעו ברבים ויצרו סביבה חוג של מעריצים ותומכים. האיגרות והתפילות שכתבה בניב הפלורנטיני נמנות עם הכתבים הקלאסיים של הספרות האיטלקית המוקדמת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אולימפיאדת הנשים הראשונה

אולימפיאדת הנשים הראשונה, 1921

היום, לפני 96 שנים, נפתחה אולימפיאדת הנשים הראשונה, אירוע הספורט הבינלאומי הראשון לנשים. את האירוע יזמה אליס מיליאט הצרפתייה בתגובה להודעת הוועד האולימפי שלפיה נשים לא ייכללו באולימפיאדה של 1924. האירוע נמשך 5 ימים, נערך במועדון הספורט הבינלאומי של מונאקו במונטה קרלו והתחרו בו כ-100 ספורטאיות בענפי אתלטיקה, כדורסל והתעמלות. שלוש פעמים נערכה אולימפיאדת נשים במסגרת זו, שהיוותה אבן דרך משמעותית עבור נשים בספורט, ואחר כך המשיכה המסורת השנתית במשחקים העולמיים לנשים שנערכו עד שנת 1934 על ידי הפדרציה הבינלאומית לספורט נשים, שגם אותה ייסדה מיליאט.

ויקיפדיה

פייסבוק


בתמונה הקטנה: אליס מיליאט

בתמונה הגדולה: הזוכה במירוץ משוכות 65 מ’

רגיל

אלכסנדרה קולונטאי

אלכסנדרה קולונטאי, 1952-1872

היום, לפני 145 שנים, נולדה אלכסנדרה קולונטאי, מנהיגה חברתית ופמיניסטית, סופרת ודיפלומטית סובייטית. היא הייתה תועמלנית נלהבת של הבולשביקים, ולאחר מהפכת אוקטובר נבחרה ל”סובייט פטרוגרד”, מועצת הפועלים החשובה ביותר ברוסיה, ונתמנתה לקומיסר העם לרווחה סוציאלית. בתפקידה זה הייתה האישה הבכירה ביותר בממשל הסובייטי. ב-1919 ייסדה את המחלקה לקידום נשים במפלגה הקומוניסטית, וביוזמתה הפך “יום האישה” לחג רשמי בברית המועצות. ב-1923 מונתה לשגרירה בנורבגיה (ואחר כך גם במקסיקו, בשוודיה ובאו”ם) ובכך הייתה לאישה הראשונה בתקופה המודרנית שכיהנה כשגרירה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גבריאל רוי

גבריאל רוי, 1983-1909

היום, לפני 108 שנים, נולדה גבריאל רוי, סופרת קנדית. היא נחשבת לאחת הסופרות הפרנקופוניות החשובות ביותר בקנדה, אשר השפיעה על דורות של סופרים קנדים. ספרה הראשון, “אושר מקרי” (1945), מתאר באופן ריאליסטי את חייהם של תושבי סנט הנרי, שכונת פועלים במונטריאול. הרומן טלטל רבים מתושבי קוויבק, ויש הטוענים שהניח את היסודות למהפכה השקטה של קוויבק ב-1960. ספרה “אלכסנדר שנבר” (1954) נחשב לאחת היצירות החשובות ביותר של הריאליזם הפסיכולוגי בספרות הקנדית. על השטר של 20 דולרים קנדיים מוטבע ציטוט שלה: “האם נוכל אי פעם להכיר זה את זה, ולו מעט, ללא אמנות?”

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מרגרטה שטפין

מרגרטה אמילי שארלוט שטפין, 1941-1908

היום, לפני 109 שנים, נולדה מרגרטה שטפין, שחקנית תיאטרון, סופרת, משוררת ומחזאית גרמנייה. אף על פי שאביה אסר עליה, היא התעקשה לקרוא באובססיביות וללמוד פילוסופיה ושפות (ביניהן רוסית, אנגלית, צרפתית, דנית ושוודית). היא נודעה כעוזרת, סוכנת, עורכת ומתרגמת החשובה ביותר של ברטולד ברכט, שאיתו עבדה החל מ-1931. רק בשנות ה-90 החלה לקבל מעט מן ההכרה המגיעה לה על כתיבתן של יצירות אלמותיות רבות שזכו לכבוד עולמים תחת שמו, ביניהן “הנפש הטובה מסצ’ואן”, “אדון פונטילא ומאטי משרתו” ו”אופרה בגרוש”. למעשה, ברכט לא השלים כתיבת מחזה כלשהו אחרי מותה בטרם עת משחפת.

ויקיפדיה

מידע נוסף

פייסבוק

בתמונה הגדולה (מימין לשמאל): מרגרטה שטפין, האנס טומברוק, מרטין אנדרסן-נקסה וברטולד ברכט

רגיל

פולינה ז’רבצובה

פולינה ז’רבצובה, נולדה ב-1985
היום, לפני 32 שנים, נולדה פולינה ז’רבצובה, עיתונאית, משוררת וסופרת צ’צ’נית. ספרה “נמלה בצנצנת זכוכית: יומנים צ’צ’ניים 2004-1994”, שהפך לרב-מכר בינלאומי, מתאר את ילדותה והתבגרותה בצלן של שלוש מלחמות צ’צ’ניה, על בסיס יומניה מגיל 9 עד 19: רגעים משעשעים וכואבים המעסיקים כל מתבגר/ת, כמו ביה”ס ואהבה ראשונה, לצד תופת של הפצצות, רעב ועוני. ב-1999, בגיל 14, נפגעה מרסיס ברגלה במהלך הפצצה על השוק המרכזי בגרוזני. ז’רבצובה זכתה בפרסים בינלאומיים על עבודתה העיתונאית “המהווה אקט של מצפון”, ובשנים האחרונות, לאור איומים מצד רוסיה, קיבלה מקלט פוליטי בפינלנד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

גבריאלה סילאנג

מריה יוספה גבריאלה קאריניו סילאנג, 1763-1731
היום, לפני 286 שנים, נולדה גבריאלה סילאנג, מהפכנית פיליפינית, האישה הראשונה בקרב מנהיגיה של תנועת העצמאות הפיליפינית. ב-1763, לאחר ההתנקשות בחיי בעלה דייגו, מנהיג ההתקוממות האילוקנית, עמדה בראש כוחות המורדים עד שנלכדה והוצאה להורג על ידי המשטר הספרדי. העיטור הפיליפיני “מסדר גבריאלה סילאנג” מוענק לנשותיהם של ראשי מדינות בפיליפינים ובעולם. ב-1984 הוקם בפיליפינים ארגון-הגג Gabriela, על שם סילאנג (וגם ראשי תיבות של “איגוד נשים בעד רפורמות, יושרה, שוויון, מנהיגות ופעולה”), המאגד ארגוני נשים מכל רחבי המדינה הפועלים למען שוויון זכויות ונגד סחר בנשים ותרבות האונס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קתלין קולינס

קתלין קולינס, 1988-1942

היום, לפני 75 שנים, נולדה קתלין קולינס, תסריטאית, סופרת, יוצרת סרטים, במאית ופרופ’ לקולנוע אפרו-אמריקאית. ב-1962 החלה לפעול בתנועה לזכויות האזרח, בעיקר בניסיון לעודד את השחורים בג’ורג’יה להצביע, ובמסגרת פעילותה בתנועת אולבני אף נעצרה פעמיים. היא עבדה כמורה במקביל ללימודיה לתואר שני באוניברסיטת הרווארד ובסורבון שבפריז, שם למדה תחת מלגה מלאה. קולינס כתבה מחזות ותסריטים רבים, והתפרסמה במיוחד בשל סרטה פורץ הדרך מ-1982 “Losing Ground”, הסרט הראשון באורך מלא שכתבה, ביימה והפיקה אישה אפרו-אמריקאית.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

סינתיה מק’קיני

סינתיה אן מק’קיני, נולדה ב-1955

היום, לפני 62 שנים, נולדה סינתיה מק’קיני, פוליטיקאית ואקטיביסטית אמריקאית. היא כיהנה במשך שש קדנציות בבית הנבחרים של ארה”ב כחברת המפלגה הדמוקרטית. כשנבחרה לראשונה, ב-1992, הייתה האישה השחורה הראשונה שייצגה את מדינת ג’ורג’יה. מק’קיני השתתפה בוועדה לחקר אירועי 11 בספטמבר 2001, פעלה למען קורבנות ההוריקן קתרינה ב-2005, חשפה מסמכים על מעורבות הסי-איי-איי בהתנקשות בחייו של מרטין לותר קינג וברציחתו של טופאק שאקור ותמכה בחקיקה אנטי-מלחמתית ולמען זכויות אדם. ב-2008 הייתה מועמדת המפלגה הירוקה לנשיאות ארה”ב, וקיבלה 8% מהקולות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רייצ’ל קורי

רייצ’ל אלין קורי, 2003-1979

היום, לפני 14 שנים, נהרגה רייצ’ל קורי, פעילה אמריקאית בתנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM), התומכת בהתנגדות לא אלימה. היא נדרסה ע”י דחפור די-9 של צה”ל בעת שניסתה למנוע בגופה הריסת בתים באזור רפיח. קורי הגיעה לרצועת עזה בינואר 2003, בעיצומה של אינתיפאדת אל-אקצא, תיעדה הריסת חממות ובארות מים במסגרת פעילות צה”ל לאיתור מנהרות, הפריעה להריסת בתים ולפעולות חישוף, וגם שהתה בבתי תושבים ולימדה את ילדיהם אנגלית. חקירת צה”ל קבעה שלא הייתה רשלנות והאירוע סווג כתאונה; ביהמ”ש העליון דחה את תביעות הנזיקין שהגישו הוריה נגד ישראל, נגד צה”ל ונגד החברה המייצרת את הדחפורים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אוגוסטה גרגורי

ליידי איזבלה אוגוסטה גרגורי, 1932-1852

היום, לפני 165 שנים, נולדה ליידי אוגוסטה גרגורי, סופרת, מחזאית ומנהלת תיאטרון אירית. ב-1893 החלה לאגד סיפורי עם, פולקלור ומיתולוגיות איריות, ובשל כך נודעה בתרומתה הרבה להתפתחות זרם התחייה הספרותית באירלנד. היא ייסדה, יחד עם ויליאם בטלר ייטס ואחרים, את התיאטרון הספרותי האירי ותיאטרון אבי בדבלין, שאותו ניהלה במשך כמעט 30 שנים. במהלך השנים הללו כתבה מחזות רבים, שהיו מהפופולריים ביותר בתיאטרון. ג’ורג’ ברנרד שו תיאר אותה כ”אישה האירית החיה הגדולה ביותר”, אולם היא נפטרה באנונימיות כמעט מוחלטת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לוסי האבס טיילור

לוסי האבס טיילור, 1910-1833

היום, לפני 184 שנים, נולדה לוסי האבס טיילור, רופאת השיניים האמריקאית הראשונה. בתי ספר לרפואת שיניים סירבו לקבל אותה, והיא למדה באופן פרטי מפרופסור במכללת אוהיו לרפואת שיניים. ב-1861 פתחה מרפאה משלה, אך רק ב-1865 קיבלה הכרה מקצועית והורשתה להצטרף לאגודת רופאי השיניים של אייווה. שנה אחר כך הסכימה מכללת אוהיו להעניק לה דוקטורט ברפואת שיניים, התואר הרשמי הראשון בתחום שהוענק לאישה. “אנשים נדהמו כשהבינו שעלמה צעירה התרחקה מנשיותה עד כדי כך שרצתה לעסוק ברפואת שיניים,” סיפרה כשגילתה שבשנת 1900 היו כבר כמעט אלף נשים שפנו בעקבותיה לתחום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מירטל באחלדר

מירטל קלייר באחלדר, 1997-1908

היום, לפני 109 שנים, נולדה מירטל באחלדר, כימאית אמריקאית. ב-1942, במהלך מלחה”ע השנייה, היא התגייסה לחיל הנשים ונבחרה ל”פרויקט מנהטן”, שם הצופן למחלקה צבאית סודית שפיתחה את פצצת האטום הראשונה בבסיס לוס אלאמוס. הצוות שהובילה, שכלל כ-20 נשים, חקר ומדד את הספקטרום של איזוטופים של אורניום כדי להבטיח תגובה גרעינית. לאחר המלחמה הייתה באחלדר בין המדענים שהתנגדו להמשך שליטתו הבלעדית של הצבא במחקר הגרעיני כדי לאפשר פיתוח של שימושי גרעין למען שלום. היא נודעה גם בפיתוח שיטות לעבודה כימית עם מתכות ולניתוח כימי של סלעים שנאס”א הביאה מהירח.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בלינדה פרמר

בלינדה פרמר, נולדה ב-1974

“הקמתי את ‘ליידי גיק’ כי הייתי מתוסכלת (ומשועממת) מהדרך שבה מעוצבים ומשווקים מוצרים. נשים רוכשות 4 מכל 10 מוצרים טכנולוגיים, ובכל זאת חברות טכנולוגיה ומשחקים ממשיכות להתנשא על נשים ולהפוך את המוצרים שלהן ל’ורודים יותר’ ו’פשוטים יותר’.” – בלינדה פרמר (נולדה היום, לפני 43 שנים), סופרת בריטית הפועלת למען קידום נשים בעולם הטכנולוגי. “מדד האמפתיה הגלובלי” שמפרסם “ליידי גיק” מניח כי קיים קשר סיבתי בין אמפתיה לבין הצלחה מסחרית ומעודד חברות למצוא דרכים חדשות לפנות לנשים. “ליידי גיק” מוביל גם את קמפיין “מיס גיק הקטנה”, שמטרתו לעודד בנות לפתח קריירה בתחומים טכנולוגיים.

ויקיפדיה

“ליידי גיק”

פייסבוק