עמוד 1
רגיל

מרים גלזר-תעסה

מרים גלזר-תעסה, נולדה ב-1929

היום, לפני 87 שנים, נולדה מרים גלזר-תעסה, מחנכת ואשת ציבור ישראלית. ב-1945, כתלמידת תיכון, החלה לפעול באצ”ל, תחילה בחת”ם (חיל תעמולה מהפכני), שעסק בתעמולה ובגיוס חברים חדשים, ולאחר מכן בח”ק (חיל הקרב). ב-1948 השתתפה במערכה על ירושלים. לאחר מכן הייתה במשך כשלושים שנה מחנכת ומנהלת בכפר הנוער של בית”ר ע”ש יוהנה ז’בוטינסקי. ב-1981 נבחרה לכנסת מטעם הליכוד. בכהונתה כסגנית שר החינוך והתרבות נודעה בביקורתה השמרנית ועוררה דיונים ציבוריים על חופש הביטוי והיצירה. כיו”ר ועדת העלייה והקליטה לקחה חלק בקליטת העלייה מאתיופיה ב-1985-1984.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הייפאא אל-מנסור

הייפאא אל-מנסור, נולדה ב-1974

היום, לפני 42 שנים, נולדה הייפאא אל-מנסור, במאית קולנוע סעודית. היא האישה יוצרת הסרטים הראשונה בערב הסעודית, ואחת הבמאיות המוכרות והשנויות במחלוקות ביותר במדינתה. סרטה הדוקומנטרי “נשים בלי צל”, שעסק בחייהן של נשים במזרח התיכון, הוצג ב-17 פסטיבלי סרטים בינלאומיים וזכה בפרסים רבים. סרטה “וג’דה“, סיפורה של ילדה בת 11 מפרוורי ריאד, היה הסרט הראשון באורך מלא שצולם כולו בערב הסעודית, וכן הראשון שבוים ונכתב על ידי אישה. הוא הוקרן בפסטיבל הסרטים של ונציה ב-2012, והיה הסרט הסעודי הראשון שנבחר להתמודד בקטגוריית הסרט הזר באוסקר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דורותיאה קלמפקה

דורותיאה קלמפקה, 1942-1861

היום, לפני 155 שנים, נולדה דורותיאה קלמפקה, אסטרונומית צרפתייה. ב-1886 הוחלט להפיק אטלס של השמים, שעל חלק הארי שלו היה אמון מצפה הכוכבים בפריז. על ניהול הפרויקט החשוב התחרתה עם חמישים גברים, ועל אף האפליה המובנית באותן שנים כנגד נשים, קלמפקה היא שנבחרה להתמנות למנהלת המצפה. קלמפקה הייתה האישה הראשונה שזכתה ב”פרס הנשים” מהחברה האסטרונומית בצרפת ושהוכנסה לאקדמיה הצרפתית למדעים. היא הייתה גם הראשונה לקבל דוקטורט במדעים מהסורבון. ב-1934 הוכנסה למסדר הלאומי של לגיון הכבוד, עיטור הכבוד החשוב ביותר בצרפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסתר הוברט מוריס

אסתר הוברט מוריס, 1902-1814

“ויומינג, הטריטוריה הצעירה בארה”ב, נתנה היום לנשים זכויות שוות, בפועל ולא רק במילים”

היום, לפני 202 שנים, נולדה אסתר הוברט מוריס, שופטת השלום הראשונה בארה”ב, ולמעשה לאישה הראשונה בתפקיד שיפוטי כלשהו בעולם המודרני. מוריס הייתה ממובילות ומנסחות החוק שבדצמבר 1869 אִפשר לנשות ויומינג להצביע, והפך את ויומינג לטריטוריה הראשונה בארה”ב שהעניקה זכות זו (שניתנה בארה”ב כולה רק ב-1920). במחאה על כך, בין היתר, התפטר שופט השלום בעיר סאות’ פס, וב-1870 נבחרה מוריס לכהן במקומו.

ויקיפדיה

פייסבוק

ציטוט מתוך ההודעה לעיתונות על מינויה של הוברט מוריס

רגיל

דיא חאן

דיא חאן, נולדה ב-1977

היום, לפני 39 שנים, נולדה דיא חאן, במאית קולנוע, מפיקה מוזיקלית ולוחמת למען זכויות אדם נורווגית ממוצא פנג’אבי-פשטוני. ב-2007 ייסדה את מגזין “סיסטר-הוד” (משחק מילים על המילה רעלה), שמטרתו לתת פתחון פה לאמניות מוסלמיות ולמוסלמיות צעירות בכלל ולהשמיע את קולותיהן, במיוחד בכל הנוגע לשוויון מגדרי, חופש ביטוי, שלום וצדק חברתי. ב-2010 הקימה את “Fuuse”, חברת הפקות מוזיקה, אמנות וקולנוע, שמתמחה בפרויקטים אקטיביסטיים לקידום דיאלוג סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות, שחלקם זכו בפרסי אמי ופיבודי. היא גם המייסדת והמפיקה של פסטיבל האמנות והאקטיביזם באוסלו “אשת העולם”.

ויקיפדיה

פייסבוק

על “סיסטר-הוד”:
ויקיפדיה – סיסטר-הוד
אתר סיסטר-הוד
דף פייסבוק – סיסטר-הוד

רגיל

שולמית כצנלסון

שולמית כצנלסון, 1999-1919

היום, לפני 17 שנים, נפטרה שולמית כצנלסון, מחנכת ישראלית. ב-1951 הקימה את אחד האולפנים הראשונים בישראל, “אולפן עקיבא”, ועמדה בראשו עשרות שנים. האולפן קלט אליו עולים חדשים וכן תושבים ותיקים ותיירים שביקשו ללמוד עברית, לצד שיעורי מורשת וידיעת הארץ. לאחר מלחמת ששת הימים הוצעו בו גם לימודי ערבית, בין היתר למורות חיילות ולצוערי המכללה לביטחון לאומי. כהוקרה על פעילותה הענפה להחייאת והנחלת השפה העברית, לצד טיפוח פלורליזם תרבותי ודו-קיום, זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס ישראל למפעל חיים בחינוך לשנת 1986, וכן הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ברתה בנץ

ברתה בנץ, 1944-1849

ביצעה את נסיעת המבחן של המכונית הראשונה ב-1888

היום, לפני 128 שנים, הייתה ברתה בנץ הגרמנייה האדם הראשון שנהג בכלי רכב ממונע למרחק רב. ברתה היא שמימנה את תהליך הפיתוח, ותחת החוק המודרני הייתה אמורה להיות בעלת הזכויות על הפטנט, אולם לא יכלה לעשות זאת כאישה נשואה, ולכן קרל בנץ, בעלה ושותפה העסקי, הוא שנרשם כבעל הפטנט. במהלך הנסיעה המפורסמת, שהצליחה מעל המשוער כפעולה שיווקית, שימשה ברתה גם כמכונאית, ניקתה את הקרבורטור עם סיכת כובע, בודדה חוט חשמלי עם בירית, תדלקה בליגרואין שקנתה בדרך בבית מרקחת, והמציאה את רפידות הבלם כשמסמרה רצועת עור לבלמים שנשחקו.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נעמי פולני

נעמי פולני, נולדה ב-1927

היום, לפני 89 שנים, נולדה נעמי פולני, זמרת, רקדנית, שחקנית, מפיקה מוזיקלית, כוריאוגרפית ובמאית ישראלית. ידועה בעיקר כבמאית הלהקות הצבאיות וכמייסדת ובמאית להקת “התרנגולים”. במלחמת השחרור הייתה מכוכבות להקת הפלמ”ח, “הציז’בטרון”. בשנות החמישים עבדה עם להקת פיקוד צפון, עם להקת גיסות השריון ועם להקת הנח”ל. בעבודתה עם הלהקות הצבאיות, ביימה פולני את הזמרים כך שתנועות גופם יבטאו את משמעות מילות השירים, סגנון שהתקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות. ב-2007 קיבלה את פרס אקו”ם על מפעל חיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פולני עם “הצ’יזבטרון”, ספטמבר 1949

רגיל

מרתה סטיוארט

מרתה סטיוארט, נולדה ב-1941

היום, לפני 75 שנים, נולדה מרתה סטיוארט, יזמת ואשת עסקים אמריקאית, “הכוהנת הגדולה” של סגנון חיים וניהול משק הבית. ב-1976 החלה לנהל מביתה עסק קייטרינג מצליח. ב-1982 פרסמה את ספר הבישול הראשון שלה, שהגיע לראש רשימת רבי-המכר. ב-1987 החלה להפיץ קו מוצרים משלה. מגזין סגנון החיים בעריכתה הגיע ל-2 מיליון עותקים. ב-1993 החלה להגיש תוכנית בטלוויזיה. ב-2004 הורשעה ונאסרה בגין עבירות על חוקי ניירות ערך, ומאז שחרורה חזרה לפעילותה העסקית. ב-2013 נכנסה לרשימת האנשים העשירים בעולם של מגזין “פורבס” כשהונה הוערך בכמיליארד דולרים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שירה בנקי

שירה בנקי, 2015-1999

“שירה שלנו המקסימה נרצחה רק בשל העובדה שהייתה נערה בת 16 שמחה, מלאת חיים ואהבה, שבאה לתמוך בזכותם של חבריה וכל אדם לחיות לפי דרכם. ללא כל תכלית ובשל רשעות, טיפשות ורשלנות קופד פתיל חייה”

היום לפני שנה, מתה מפצעיה שירה בנקי, שלושה ימים לאחר שנדקרה בפיגוע במצעד הגאווה בירושלים. את הפיגוע, שבו נפצעו חמישה צועדים נוספים, ביצע ישי שליסל, קנאי חרדי ששוחרר מהכלא כחודש קודם לכן לאחר שביצע תקיפה דומה ב-2005. ביוני השנה נגזר עליו מאסר עולם בגין רצח.

פייסבוק

כתבות מהיום שבו נפטרה מפצעיה:

Ynet

NRG

נענע10

עוד על המצעד ועל הפיגוע:

ויקיפדיה – מצעד הגאווה בירושלים

ויקיפדיה – ישי שליסל

הציטוט מדברי משפחתה של בנקי לאחר הרצח

התמונה הגדולה צולמה ע”י נועם מושקוביץ

רגיל

רותי וניקול ברנר-קדיש

רותי וניקול ברנר-קדיש

רשומות במרשם האוכלוסין הישראלי כזוג אמהות מאז 2001

היום, לפני 15 שנים, נרשמו לראשונה במשרד הפנים הישראלי שתי נשים כאמהות של אותו הילד. ב-1996 ילדה רותי ברנר-קדיש בן, מתוך החלטה משותפת לגדלו עם בת זוגה ניקול. השתיים היו אז תושבות קליפורניה, וחודשיים לאחר הלידה התיר בית משפט בקליפורניה לניקול לאמץ את הבן. אך בהגיען לישראל נדרשו למאבק ארוך עד שבג”ץ הורה למשרד הפנים לבצע את הרישום. עם זאת, המקרה התייחס רק להכרה בפסק דין לאימוץ שניתן בחו”ל, ולא להכרה כללית באימוץ בנסיבות של הורות חד-מינית. רותי וניקול עצמן המשיכו להיאבק על רישום משותף של ילדיהן שנולדו בישראל.

פייסבוק

לקריאה נוספת:

ריאיון איתן ביום שבו בג”ץ הורה למשרד הפנים לרשום אותן (התמונה הגדולה)

על היום שבו שתיהן אכן נרשמו כאמהות

על המשך המאבק לרישום משותף של הילדים שנולדו בארץ

על בנות הזוג טל ואביטל ירוס-חקק, זוג ההורים החד-מיניים הראשון בישראל שקיבל צו אימוץ בפועל, בעקבות תקדים ברנר-קדיש