עמוד 1
רגיל

קרי ג’ייקובס בונד

קרי ג’ייקובס בונד, 1946-1862

היום, לפני 153 שנים, נולדה קרי ג’ייקובס בונד, זמרת, פסנתרנית ופזמונאית אמריקאית. ניסיונותיה לפרסם את שיריה בחברת תקליטים נכשלו בשל מגדרה, ולכן ב-1896 הקימה חברה משלה. במהלך הקריירה המוזיקלית שלה כתבה ג’ייקובס כ-175 שירים. היא הייתה האישה הראשונה שמכרה מיליון עותקים משירה, “אני אוהבת אותך באמת” (יצא ב-1901), שהפך לאחד משירי החתונה הפופולריים ביותר בתקופתה. ב-1970 נכנסה להיכל התהילה של הפזמונאים האמריקאים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

דולורס אלכסנדר

דולורס אלכסנדר, 2008-1931

היום, לפני 84 שנים, נולדה דולורס אלכסנדר, סופרת, עיתונאית ופעילה פמיניסטית לסבית אמריקאית. ב-1966 הצטרפה לארגון הנשים הלאומי, וב-1969 מונתה למנהלת הראשונה של הארגון. אך ב-1970 התפטרה בשל הגישה וההתנהלות הלהט”בופובית של הארגון. ב-1972 הקימה אלכסנדר את “אמא אומץ”, המסעדה הפמיניסטית הראשונה בארה”ב, שבה, בין היתר, הוגש היין לטעימת הנשים, החשבון הונח באמצע ונשים שסעדו לבד זכו למרחב בטוח.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ויטני יוסטון

ויטני יוסטון, 2012-1963

“כולנו נמות. המטרה אינה לחיות לנצח, המטרה היא ליצור משהו שכן”

היום, לפני 52 שנים, נולדה ויטני יוסטון, זמרת, כותבת ומלחינת שירים ושחקנית קולנוע אמריקאית. היא אחת המוזיקאיות היחידות שאלבומיהן מכרו מעל 100 מיליון עותקים, וסייעה לפריצתה של המוזיקה השחורה בשנות ה-80 וה-90. פסקול הסרט “שומר הראש” בביצועה הוא פס-הקול הנמכר ביותר בכל הזמנים. יוסטון זכתה ב-21 פרסי המוזיקה בארה”ב וב-6 פרסי גראמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה טיזדייל

שרה טיזדייל, 1933-1884

“… כִּי אַחַת הִיא לִי אִם הֵם יָבוֹאוּ וְאִם הֵם יֵלְכוּ
כָּל עוֹד אֲנִי לִי, וְכָל עוֹד אֲנִי נְחוּשָׁה,
וְכוֹחִי עוֹד עוֹמֵד לְטַפֵּס עַל גִּבְעָה בְּלֵיל קַיִץ
וְלִרְאוֹת כּוֹכָבִים רוֹחֲשִׁים עַל רֹאשָׁהּ.

צְרָכַי מְעַטִּים מִצָּרְכֵי יְמֵי נְעוּרַי,
כִּי לִבִּי הִתְעַשֵּׁר בְּקִרְבִּי בַּחֲלֹף הַשָּׁנִים;
כְּבָר אֵינֶנִּי נִזְקֶקֶת לַחֲלֹק אֶת עַצְמִי עִם כֻּלָּם,
אוֹ לָצוּר הֲגִיגַי לְמִלִּים בְּעֶזְרַת לְשׁוֹנִי”

היום, לפני 131 שנים, נולדה שרה טיזדייל, משוררת אמריקאית. זוכת פרס הפוליצר הראשון לשירה.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט מתוך שירה “הנבדלת”. מאנגלית: צור ארליך

רגיל

יום הולדת להיא-סטוריה: חנה טרגר-ברנט

חנה טרגר-ברנט, 1943-1870

היום, לפני שנתיים, עלה הפוסט הראשון לדף היא-סטוריה.
מאז אנו ממשיכות מדי יום ביומו להנכיח את סיפוריהן של נשים שהייתה להן השפעה על ההיסטוריה.
לרגל יום ההולדת שלנו אנחנו רוצות להביע הרבה כבוד והערכה למי שנחשבת להיסטוריוגרפית הראשונה של היישוב היהודי בארץ-ישראל.

חנה טרגר-ברנט עלתה עם משפחתה לפלשתינה וחיה במושבה פתח תקווה בשנים 1887-1871. לאחר שובה ללונדון החלה לתעד את תולדות היישוב בסדרת ספרים שכתבה לילדים ולמבוגרים. כתביה הושפעו מהלכי רוח פמיניסטיים שספגה באנגליה, ונוסף על שרטוט מצבן של הנשים בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות’מאנית ביקשה טרגר-ברנט להצביע על משמעות חלקן במפעל בניין הארץ.

***

“מה יכולה ילדה כמוני לעשות בארץ-ישראל?” שאלה חנה ברנט (לימים טרגר) בת השש-עשרה בשנת 1886. ואכן, הסיפור הציוני עוצב מראשיתו בתור סיפור גברי: עבודת החלוצים הצטיירה לרוב כעבודתם של גברים בלבד, וכאשר נזכרה עשיית נשים היא הייתה בבחינת ספח של עשיית הגברים, לא חלק אינטגרלי שלה.
חנה טרגר הייתה ככל הנראה אחת הנשים היחידות שתיארו את שנותיהן הראשונות של המושבות, והיא מציעה מבט מגדרי מרתק ומרענן על ימי העלייה הראשונה. הסיפור החלוצי-הגברי, שהתעלם מהסיפור הנשי, הפך תחת עֵטהּ של טרגר לסיפור חלוצי נשי משלים. בעיצובה הספרותי את המושבה הושט שרביט החלוצים-המנצחים גם לנשים.
סיפוריה מייצגים נכוחה את השלב הראשון של הפמיניזם בארץ, אימוץ נשיות “חדשה”. מבעד למבטה הייתה המהפכה הציונית גם מהפכה רומנטית, ובה גם יחסי מגדר חדשים. החוויה הארץ-ישראלית הייתה לא רק חוויה ציבורית חדשה אלא גם חוויה ששינתה את תחום הבית והמשפחה.
סיפוריה של חנה זורים אור על פינות אפלות בהיסטוריוגרפיה של המושבות בראשיתן, מרחיבים את שביקשו הכותבים הגברים לטשטש ומקצרים את מה שהרחיבו. מתיאוריה עולה לא רק שינוי שחל בדמות הנשית אלא גם תדמית של מהפכה חברתית תרבותית כוללת: חיי שיתוף של נשים וילדים במושבות, אופיים השובב של הצברים הראשונים, יחסי ילדים יהודים עם שכניהם ילדי הערבים, אימהוּת, זוגיות, יחסי אהבה בין צעירים לצעירות, חינוך פורמלי הן לבנות והן לבנים, ובעיקר עשייה משותפת של נשים, גברים וילדים.
לגישתה, הסיפור הלאומי לא ייכון ללא הסיפור הפרטי – מפעל התחייה חייב להתחשב גם בפרט ובמשפחה. קולה, קול אישה, חושף את הראייה הנשית ומביא אותנו לשוב ולבחון את המציאות ההיסטורית.

***

בהזדמנות זאת נבקש להודות ל מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה ולד”ר שרון גבע בפרט, על טרחתן הרבה למען הרחבת ערך הויקיפדיה של חנה ברנט-טרגר ורבות אחרות, ועל פועלן בכלל לקידום ההיסטוריוגרפיה הנשית בישראל.
אנו מודות לכל שותפותינו לדרך של הנכחת הישגיהן ופועלן של נשים, וכן לכל האוהדות, המלייקקות, המגיבות, המשתפות ומעלות ההצעות.
שלכן,
שלהב, מתת והילה

***

הטקסט לעיל מתומצת מתוך מאמרה המרתק של פרופ’ מרגלית שילה: “מבט מגדרי על העלייה הראשונה לפי סיפורי חנה טרגר

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קלייר דומא

קלייר דומא, 1833-1799

היום, לפני 182 שנים, התאבדה קלייר דומא, עיתונאית, סופרת ופעילה חברתית פמיניסטית צרפתייה. דומא הייתה החברה הלוחמנית ביותר בתנועת “סנט סימון”, תנועה נוצרית סוציאליסטית שקראה להקמתה של אוטופיה חברתית ופעלה בפריז של שנות ה-30. בחיבוריה המפורסמים, “קריאתה של אישה למען זכויותיהן של נשים” ו”חוק העתיד”, היא קוראת לסיום מוסד הנישואין, שלגרסתה הוא זנות ממוסדת, ולהנהגה דתית נשית שתוביל לשחרורן של נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בטסי ז’ולאס

בטסי ז’ולאס, נולדה ב-1926

היום, לפני 89 שנים, נולדה בטסי ז’ולאס, מלחינה צרפתייה. היא נמנית עם האנשים החשובים ביותר בתחום המוזיקה הקלאסית המודרנית-אוונגרדית בצרפת. ז’ולאס לימדה בקונסרבטוריון הלאומי העליון בפריז, בייל, בהרווארד, בברקלי ועוד, יצירותיה נכתבו עבור כלי נגינה רבים ומנוגנות ברחבי העולם, והיא נודעת בהשפעתה הרבה על דורות רבים של יוצרים אמריקאים וצרפתים. מכהנת כיום כראש המחלקה להלחנה בקונסרבטואר של פריז.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אנה סוי

אנה סוי, נולדה ב-1964

היום, לפני 51 שנים, נולדה אנה סוי, מעצבת אופנה אמריקאית. היא הקימה את חברת העיצוב שלה מתוך דירת הסטודיו שלה בניו יורק, ב-300 דולר בלבד שהיו ברשותה. ב-2009 קיבלה פרס הוקרה על מפעל חיים מאיגוד מעצבי האופנה האמריקאים וב-2010 בחר בה המגזין “טיים” לאחת מחמשת אייקוני האופנה של העשור. עיצוביה נמכרים כיום ביותר מ-50 מדינות ואימפריית האופנה שלה מוערכת ביותר מ-400 מיליון דולר.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מגי קון

מגי קון, 1995-1905

“זקנה אינה מחלה – היא כוח ויכולת הישרדות, התגברות על תהפוכות החיים ועל אכזבות, ניסיונות ומחלות”

היום, לפני 110 שנים, נולדה מגי קון, פעילה חברתית אמריקאית. ב-1970, לאחר שנכפתה עליה פרישה מעבודתה בכנסייה הפרסביטריאנית, ייסדה את תנועת “הפנתרים האפורים”, שפעלה לרפורמות בבתי אבות ונלחמה באייג’יזם. בנוסף לאלו פעלה קון למען זכויות אדם, צדק כלכלי וחברתי, שלום עולמי, אינטגרציה והפצת ידע והבנה בנוגע למחלות נפש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה ט’ יוז

שרה ט’ יוז, 1985-1896

היום, לפני 119 שנים, נולדה שרה ט’ יוז, שופטת אמריקאית. במהלך לימודי המשפטים שלה שירתה יוז כשוטרת, ופעלה באזורים מוכי זנות למניעת פשיעה בקרב ילדות ונערות חוסות. ב-1935 הייתה האישה הראשונה שמונתה לשופטת מחוזית בטקסס. בתפקידה פעלה למען זכויות נשים ומיעוטים, וקידמה את זכותן של נשים לשרת כמושבעות בטקסס (שאושרה רק ב-1954). ב-1961 הייתה לשופטת הפדרלית הראשונה. היא האישה היחידה שהשביעה נשיא בארה”ב – הנשיא לינדון ג’ונסון.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ג’קי אורמס

ג’קי אורמס, 1985-1911

היום, לפני 104 שנים, נולדה ג’קי אורמס, אמנית קומיקס אמריקאית. ב-1937 התחילה לפרסם בעיתון האפרו-אמריקאי “פיטסבורג קורייר” קומיקס בשם “טורצ’י בראון: מדיקסי להארלם”, שסיפר את קורותיה של נערה אפרו-אמריקאית ממיסיסיפי שזוכה לקריירת ריקוד מצליחה בהארלם. זה היה הקומיקס הראשון שנוצר על ידי אישה אפרו-אמריקאית. במהלך השנים עסקה אורמס גם באמנות מסוגים נוספים, כמו ציורי קיר ופורטרטים, וב-2014 הוכנסה להיכל התהילה של העיתונאים השחורים.

ויקיפדיה

פייסבוק