המלכה נני, 1755-1685
נני, בת שבט האשנטי שבגאנה, הובאה לג’מייקה כשפחה, ברחה והפכה למלכתם של המארונים הג’מייקנים במאה ה-18, צאצאיהם של העבדים המערב-אפריקאים שנמלטו מבעלי המטעים שבאי. נני הפכה לגיבורה עממית, משום שהצליחה להבריח את הכוחות הבריטיים מאדמתה. היא נודעה גם ביכולות הרפואיות והרוחניות שלה. במהלך כהונתה הצליחה נני לשחרר יותר מ-800 עבדים.
עוד על חודש ההיסטוריה השחורה, שמצוין בפברואר
יאא אסאנטוואה, 1921-1840
יאא אסאנטוואה הייתה מלכת שבט אקן במחוז אייסו שבאימפריית אשנטי, הממלכה הגדולה ביותר באזור שיהפוך לימים למדינת גאנה. ב-1900 הנהיגה את מרד האשנטי כנגד הקולוניאליזם הבריטי, המאבק האחרון באפריקה שהובל על ידי אישה. 1,400 חיילים בריטים נשלחו לדכא את המרד, ואסאנטוואה ו-15 מיועציה נתפסו, אך ממלכת אשנטי שמרה על עצמאות דה-פקטו. עד היום זכורה אסאנטוואה כגיבורה לאומית של גאנה, המדינה השחורה הראשונה שהשתחררה מהקולוניאליזם האירופי.
עוד על חודש ההיסטוריה השחורה, שמצוין בפברואר
מרגרט אקפו, 2006-1914
מרגרט אקפו הייתה לוחמת זכויות נשים ופוליטיקאית ניגרית. בשנות ה-40 החלה להשתתף בעצרות פוליטיות. לאחר מכן ייסדה אקפו את אגודת נשות השוק של העיר אבה, שדרכה ניהלה מאבק על זכויותיהן הכלכליות והפוליטיות של נשים. ב-1955 עלה מספר הבוחרות באבה על מספר הבוחרים, ואקפו נבחרה לייצג אותן בבית הנבחרים הכללי ולקדם את זכויותיהן משם. בין השאר היא הביאה לשיפור של אמצעי התחבורה לעיר ולכפרים.
עוד על חודש ההיסטוריה השחורה, שמצוין בפברואר
מרים מקבה, 2008-1932
מרים מקבה הייתה זמרת ופעילת זכויות אדם דרום אפריקאית. מקבה היא זוכת פרס גראמי למוזיקה אתנית אפריקאית, ונודעה מאוד בכל רחבי העולם. בשל פעילותה הפוליטית יש שכינו אותה “מאמא אפריקה”. ב-1959 הופיעה בסרט תעודה כנגד האפרטהייד, “שובי, אפריקה!”, ובעקבותיו נשלל דרכונה. ב-1963 העידה בפני האו”ם על העוול שבמשטר האפרטהייד, ואז בוטלה אזרחותה ונאסר עליה לשוב למולדתה לעולם. רק ב-1990, לבקשת נלסון מנדלה, חזרה הביתה.
עוד על חודש ההיסטוריה השחורה, שמצוין בפברואר
נהנדה יאקאסיקנה, 1898-1840
נהנדה ניאקאסיקנה הייתה מנהיגה דתית של בני ובנות שבט השונה בזימבבואה. בתחילת כהונתה השכינה ניאקאסיקנה שלום בין שבט השונה ובין החלוצים האירופים שהתיישבו בקרבם, אך בעקבות הגזירות הקולוניאליסטיות שהבריטים הטילו עליהם, בני ובנות השבט מרדו. ב-1897, בשוך המרד, נתפסה ניאקאסיקנה והוצאה להורג. בשנות ה-60 וה-70, כשהתחדש המאבק לשחרור זימבבואה עד שזו זכתה לעצמאות, היוותה דמותה סמל המאבק.
עוד על חודש ההיסטוריה השחורה, שמצוין בפברואר
ואנגרי מאטאיי, 2011-1940
ואנגרי מוטה מאטאיי הייתה פעילה פוליטית וסביבתית קנייתית. ב-1971 השלימה דוקטורט בביולוגיה, עם התמחות באנטומיה, ובכך הייתה לאישה הראשונה במזרח ומרכז אפריקה בעלת תואר דוקטור. ב-1977, בסיוע ארגון הנשים של קניה, יזמה פרויקט של שתילת עצים לשיפור מצב מגוריהם, בריאותם ותזונתם של אזרחי קניה. ב-2004 הייתה האישה האפריקאית הראשונה שזכתה בפרס נובל לשלום, שהוענק לה על תרומתה לפיתוח בר-קיימא, לדמוקרטיה ולשלום.
עוד על חודש ההיסטוריה השחורה, שמצוין בפברואר
אנג’י אליזבת ברוקס, 2007-1928
אנג’י אליזבת ברוקס הייתה דיפלומטית, שופטת ופרופ’ למשפטים ליברית. בגיל 23 הייתה לעורכת הדין הראשונה בליבריה. כשלוש שנים מאוחר יותר נבחרה לייצג את ליבריה באו”ם ובמקביל גם שימשה כעוזרת התובע הכללי הליברי. ב-1969 הייתה לאישה האפריקאית הראשונה, והיחידה עד כה, שנבחרה לכהן כנשיאת העצרת הכללית של האו”ם. ב-1977 הייתה האישה הראשונה שמונתה לשופטת בבית המשפט העליון בליבריה.
עוד על חודש ההיסטוריה השחורה, שמצוין בפברואר
בתמונה הגדולה: צילום רשמי של האו”ם המנציח את הסמכתה של ברוקס לראש מועצת הנאמנות בשנת 1966.
נינה סימון, 2003-1933
“אין לי בית, אין לי נעליים
אין לי כסף, אין לי מעמד
אין לי חצאיות, אין לי סוודרים
אין לי בשמים, אין לי מיטה
אין לי דעה
אין לי אמא, אין לי תרבות
אין לי חברים, אין לי השכלה
אין לי אהבה, אין לי שם
אין לי כרטיס, אין לי מטבע
אין לי אלוהים
[…]
יש לי חיים
יש לי חופש
ואני אשמור על זה
יש לי חיים
ואף אחד לא ייקח אותם ממני.”
היום, לפני 82 שנים, נולדה נינה סימון, זמרת, כותבת שירים, פסנתרנית ופעילה בתנועה לזכויות האזרח של ארה”ב.
חביבה מסיכה, 1930-1899
היום, לפני 85 שנים, נפטרה מרגריט “חְבִּיבָּה” מסיכה, זמרת ושחקנית תיאטרון יהודייה-תוניסאית. מסיכה החלה להופיע על הבמה בגיל צעיר, וזכתה להצלחה רבה ולכינוי “חביבת הכול”, שהפך לשם הבמה שלה. בגיל עשרים הפכה לכוכבת התיאטרון הערבי החדש – היא קיבלה שכר גבוה משאר השחקנים ואת התפקיד הראשי בהצגה, מה שעורר התנגדות רבה בשל היותה אישה. מסיכה התפרסמה בכל תוניסיה, בציבור היהודי והמוסלמי גם יחד, ויצאה גם למסע הופעות באירופה.
כריסטינה פרננדס דה קירשנר, נולדה ב-1953
היום, לפני 61 שנים, נולדה כריסטינה פרננדס קירשנר, פוליטיקאית ארגנטינאית. ב-28 באוקטובר 2007 נבחרה קירשנר לנשיאות ארגנטינה, ברוב מוחץ, ובכך הייתה לאישה השנייה בראשות המדינה ולאישה הראשונה שנבחרה לתפקיד. ב-2010 חתמה בין היתר על חוק המתיר נישואים בין בני אותו המין בארגנטינה. ב-2011 התמודדה בשנית בבחירות לנשיאות המדינה ונבחרה לכהונה שנייה, ברוב מוחץ עוד יותר.
אווה קילפי, נולדה ב-1928
“תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ,
הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת,
וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק.
אַתָּה לֹא סְתָם מַפְרִיעַ,
הֵשַׁבְתִּי לוֹ,
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיּוּמִי.
בָּרוּךְ הַבָּא.”
היום, לפני 87 שנים, נולדה אווה קילפי, משוררת וסופרת פינית.
מתוך ספרה “הפרפר חוצה את הכביש”, תרגום מפינית: רמי סערי
וו דזה טיין, 705-624
היום, לפני 1391 שנים, נולדה וו דזה טיין, קיסרית סינית. בשנת 690 נטלה לידיה את השלטון, והייתה האישה הראשונה והאחרונה עד כה שכיהנה כקיסרית סין. תקופת שלטונה מתאפיינת בשגשוג: הסחר עם הודו, פרס, המזרח התיכון, מרכז אסיה ואירופה הגיע לשיאים חדשים. היא נטתה לבודהיזם והחליפה את המינויים הפוליטיים במלומדים ומשכילים. היסטוריונים בני תקופתה השמיצו אותה רבות, אך היא נחשבת כיום לאחת משלוש הנשים המשפיעות ביותר בתולדותיה של סין.
ורה מנצ’יק, 1944-1906
היום, לפני 109 שנים, נולדה ורה מנצ’יק, שחמטאית בריטית-צ’כית. כשהייתה בת 15 זכתה באליפות הבריטית לנערות בשחמט. בשנת 1923 החלה לשחק בתחרויות בינלאומיות לגברים. ב-1927 זכתה באליפות לונדון לנשים, ובאותה שנה זכתה גם באליפות העולם הראשונה לנשים. מנצ’יק שמרה על תוארה זה בשש האליפויות הבאות, שבמהלכן הפסידה משחק אחד בלבד. נהרגה ב-1944 בהפצצה על לונדון.
בטי דובינר, 2008-1912
היום, לפני 7 שנים, נפטרה בטי דובינר, מייסדת ונשיאת איל”ן. לאחר התפרצות מגפת הפוליו בארץ, בשנת 1952, הקימה דובינר את הארגון “אילנשיל פוליו” לטיפול בנפגעי המחלה. ביוזמתה הובא ארצה החיסון נגד הפוליו, ולילדים הנפגעים סופקו מכשירים אורתופדיים ופעילויות שיקום. ארגון המתנדבים שהקימה הפך במרוצת השנים לאיל”ן, שדובינר פעלה כנשיאתו לייסוד סניפיו ברחבי הארץ ולהקמת מרכז הספורט לנכים.
מדהובלה, 1969-1933
היום, לפני 82 שנים, נולדה מדהובלה, שחקנית הודית. בגיל 9 בלבד שיחקה בסרטה הראשון בבוליווד, שזיכה אותה בהצלחה אדירה. עד 1964 שיחקה ביותר מ-70 סרטים, והחל מ-1955 גם הפיקה את סרטיה. למרבה הצער, ידוע כי אביה שלט בכל אספקט בחייה הפרטיים, נהג להרחיק אותה מעיני הציבור, מנע ממנה להיענות להצעות מהוליווד וכנראה אף הכה אותה. על אף כל זאת, היא הצליחה להיות אחת הנשים המשפיעות ביותר על תעשיית הסרטים ההינדית.
ביאטה קלרספלד, נולדה ב-1939
היום, לפני 76 שנים, נולדה ביאטה קלרספלד, עיתונאית גרמנייה-צרפתייה. ביאטה קלרספלד פועלת כל חייה למען חשיפת פשעים אנטישמיים והענשתם של פושעים נאצים. קלרספלד ובעלה סרז’ הצליחו לעלות על עקבותיהם של אלו שניסו לחמוק מעונש בתום מלחה”ע ה-2, להרחיקם מפעילות ציבורית ולהביאם לדין. בספרם המפורסם כללו בני הזוג קלרספלד שמות של 80,000 קורבנות יהודים-צרפתים של הנאצים. ב-2012 הוצגה כמועמדת לנשיאות גרמניה.
כרמן לורנס, נולדה ב-1948, נבחרה ב-1990
היום, לפני 25 שנים, נבחרה כרמן לורנס, פוליטיקאית אוסטרלית, לעמוד בראש מערב אוסטרליה – האישה הראשונה בתפקיד זה. במהלך כהונתה קראה לורנס לחקירה כוללת של מפלגתה, שבמהלכה התגלו שחיתויות אדירות וחברי מפלגה רבים עזבו אותה בעקבות זאת. ב-2003 נבחרה לכהן כנשיאה הפדרלית של מפלגת הלייבור האוסטרלית. לורנס פעלה רבות, בין היתר, למען שיפור תנאיהם של מבקשי מקלט.
אירן נמירובסקי, 1942-1903
היום, לפני 112 שנים, נולדה אירן נמירובסקי, סופרת אוקראינית-צרפתייה ממוצא יהודי. ב-1929 יצא לאור ספרה “דויד גולדר” וזכה להצלחה אדירה. בשנות הארבעים, בעקבות חוק מעמד היהודים בצרפת, הופסקה הוצאתם לאור של ספריה. ב-1942 נעצרה נמירובסקי בהיותה “חסרת נתינות ממוצא יהודי”, ולבסוף גורשה לאושוויץ ונספתה שם. ספרה האחרון על הכיבוש הנאצי של פריז – “סוויטה צרפתית” – מעולם לא הושלם, אך ב-2004 גילתה אותו בתה ופרסמה אותו, והוא היה לרב-מכר.
שירלי טמפל, 2014-1928
היום, לפני שנה, נפטרה שירלי טמפל, שחקנית ופעילה פוליטית אמריקאית. טמפל החלה לרקוד כשהייתה בת 3 ולשחק כשהייתה בת 4. בגיל 6 בלבד, לאחר ששיחקה ב”היידי בת ההרים”, הייתה לזוכה הצעירה ביותר אי-פעם בפרס האוסקר. היא שיחקה בכ-60 סרטים והייתה לאחת מהכוכבות המפורסמות בהוליווד. בבגרותה נכנסה טמפל לתחום השירות הציבורי, ייצגה את ארצות הברית בגופים מדיניים רבים וכיהנה כשגרירת ארצות הברית בגאנה ובצ’כוסלובקיה.
כרמן מירנדה, 1955-1909
היום, לפני 106 שנים, נולדה כרמן מירנדה, זמרת ושחקנית ברזילאית. בשנת 1945 הייתה מירנדה לאישה ששכרה הוא הגבוה ביותר בארה”ב. בין 1940 ל-1953 כיכבה מירנדה ב-14 סרטי קולנוע ומכרה יותר מ-10 מיליון עותקים מתקליטיה. מירנדה עיצבה את דמותה תוך טשטוש ההבחנות בין אופיין השונה של המדינות הלטיניות וסגנונותיהן המוזיקליים, וספגה קיתונות של ביקורת והאשמות בהתמסחרות במולדתה, לכן התרחקה מברזיל במשך שנים ארוכות.