מרינה צבטייבה, 1941-1892

“את בדרך שלך פוסעת לך,
וידי איננה נוגעת בך.
אך נצחית מדי בלבי – כמיהה:
לא תהיי לי עוברת-אורח תוהה.

‘אהובה שלי!’ מיד אמר הקול.
בניחוש – מחלתי לך על הכל,
בלי לדעת – אף לא את שמך הפרטי –!
אהבי אותי, אהבי אותי!

ועל פי פיתול שפתייך המר,
ועל פי קשיחות מתארן הקר,
על פי כובד גבינייך רואה אני:
לב כזה כובשים – בקרב איתנים!

שמלתך – כשריון אבירים משיי,
וקולך – קול צוענייה חופשי,
עד כאב אהבתי את כל כולך –
כל תווייך – אפילו את לא-יופייך!”

היום, לפני 124 שנים, נולדה מרינה צבטייבה, משוררת וסופרת רוסייה, מהיוצרות המקוריות, הגדולות והחשובות בשפה הרוסית.

ויקיפדיה

פייסבוק

תרגמה: סיון בסקין, מתוך גיליון אפריל 2013 של כתב העת “הו”