יום המדע: אפקט מטילדה

ב-14 במרץ, יום הולדתו של המדען הנודע אלברט איינשטיין ז”ל, מצוין יום המדע, הנודע לרוב כ”יום פאי“, הקבוע המתמטי 3.14.

אפקט מטילדה הוא הטיה נפוצה בהכרה בתרומתו של מחקר הנעשה על ידי מדעניות, כך שעבודתן מוערכת פחות מזו של עמיתיהן הגברים ולעתים קרובות אף מיוחסת להם. מטילדה ג’וסלין גייג’, פעילת זכויות נשים ומתנגדת עבדות אמריקאית, תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19, ואת המונח על שמה טבעה ב-1993 היסטוריונית המדעים האמריקאית מרגרט רוסיטר. מחקרים מראים כי מגדרם של מועמדים לפרופסורה משפיע על ההערכה כלפיהם, פרסומים של מדענים מצוטטים לעתים קרובות יותר מאשר של מדעניות, והם מקבלים יותר זמן מסך, הכרה ופרסים ממדעניות בעלות הישגים דומים.

דוגמאות בולטות למדעניות שהקרדיט על עבודתן החשובה ניתן לגברים:

  • מארי קירי זכתה בפרס נובל בפיזיקה 1903 על מחקרה על קרינה רדיואקטיבית רק לאחר התעקשותם של אחד מחברי הוועדה ובעלה פייר קירי כי עבודתם הייתה משותפת.
  • ליזה מייטנר – פרס נובל בכימיה 1944 ניתן רק לשותפה למחקר, אוטו האן, על עבודתם המשותפת על ביקוע גרעיני.
  • מריאטה בלאו – פרס נובל בפיזיקה 1950 ניתן לססיל פאוול על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, אף על פי שחלוצת המחקר הייתה בלאו.
  • רוזלינד פרנקלין – פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה 1962 ניתן לפרנסיס קריק, ג’יימס ווטסון ומוריס וילקינס על גילוי מבנה ה-DNA, מבלי להכיר בהתבססותם על עבודתה של פרנקלין בתחום.
  • ג’וסלין בל בורנל גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1974 על הגילוי היו המנחה שלה לדוקטורט אנטוני יואיש והאסטרונום מרטין רייל.
  • גרטי קורי – במשך יותר מ-20 שנה נחשבה לעוזרת מחקר של בעלה, אף שהייתה להם אותה הכשרה, והם עבדו יחד בשיתוף פעולה מלא. רק ב-1947, כשהוחלט להעניק להם פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה על מחקרם על מטבוליזם בבעלי חיים, קיבלה סוף-סוף מעמד של פרופ’ מן המניין.
  • צ’ין-שיונג ווּ – ניסוי שערכה היווה פריצת דרך בפיתוח המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, אך מי שזכו בפרס נובל בפיזיקה 1957 על הפיתוח היו תלמידיה, צונג-דאו לי וצ’ן-נינג יאנג.
  • איזבלה לי קארלי – פרס נובל בכימיה 1985 ניתן רק לבעלה ג’רום על עבודתם המשותפת בניתוח מבנה של גבישים בעזרת פיזור קרני רנטגן.
  • אנני ראסל מונדר – מחקריה על הקשר בין כתמי שמש והאקלים בכדור הארץ פורסמו תחת שמו של בעלה, ורק ב-1916, כשהותר לנשים להצטרף לחברה האסטרונומית המלכותית, זכתה לקבל קרדיט.
  • מרי וויטון קאלקינס גילתה את השפעתם של צימוד גירויים ומשך הגירוי על הזיכרון ופיתחה את שיטת האסוציאציות, ששימשו חוקרי מוח ופסיכולוגים נודעים רבים מבלי שניתן לה קרדיט שנים רבות.
  • אליס בול פיתחה תמצית שמן כימית לטיפול בצרעת, שנרשמה כפטנט על שם נשיא האוניברסיטה שבה למדה. רק לאחר כ-80 שנה ניתן לה הקרדיט הראוי.
  • הקרדיט על פיתוח “אניאק“, המחשב האלקטרוני הראשון, ניתן היסטורית למפתחי החומרה, ולא לצוות התכנות, שכלל אך ורק נשים:

עוד על אפקט מטילדה

עוד על מטילדה ג’וסלין גייג’ (בתמונה הקטנה)

פייסבוק

בתמונה הגדולה: משתתפות בפאנל על הנשים שפתחו דלת עבור נשים במדע, 2013. מימין לשמאל: מרגרט ווייטקאמפ, אוצרת המתמחה בהיסטוריית חקר החלל במוזיאון הלאומי לטיס וחלל בוושינגטון, טום קוסטלו (שדר חדשות ומנחה הדיון), אלן אוצ’ווה, מנהלת מרכז ג’ונסון לחקר החלל של נאס”א, ולינדה בילינגס, פרופ’ לתקשורת ומדיניות ציבורית. (צילום: נאס”א / ביל אינגלס)