יום הולדת להיא-סטוריה: חנה טרגר-ברנט

חנה טרגר-ברנט, 1943-1870

היום, לפני שנתיים, עלה הפוסט הראשון לדף היא-סטוריה.
מאז אנו ממשיכות מדי יום ביומו להנכיח את סיפוריהן של נשים שהייתה להן השפעה על ההיסטוריה.
לרגל יום ההולדת שלנו אנחנו רוצות להביע הרבה כבוד והערכה למי שנחשבת להיסטוריוגרפית הראשונה של היישוב היהודי בארץ-ישראל.

חנה טרגר-ברנט עלתה עם משפחתה לפלשתינה וחיה במושבה פתח תקווה בשנים 1887-1871. לאחר שובה ללונדון החלה לתעד את תולדות היישוב בסדרת ספרים שכתבה לילדים ולמבוגרים. כתביה הושפעו מהלכי רוח פמיניסטיים שספגה באנגליה, ונוסף על שרטוט מצבן של הנשים בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות’מאנית ביקשה טרגר-ברנט להצביע על משמעות חלקן במפעל בניין הארץ.

***

“מה יכולה ילדה כמוני לעשות בארץ-ישראל?” שאלה חנה ברנט (לימים טרגר) בת השש-עשרה בשנת 1886. ואכן, הסיפור הציוני עוצב מראשיתו בתור סיפור גברי: עבודת החלוצים הצטיירה לרוב כעבודתם של גברים בלבד, וכאשר נזכרה עשיית נשים היא הייתה בבחינת ספח של עשיית הגברים, לא חלק אינטגרלי שלה.
חנה טרגר הייתה ככל הנראה אחת הנשים היחידות שתיארו את שנותיהן הראשונות של המושבות, והיא מציעה מבט מגדרי מרתק ומרענן על ימי העלייה הראשונה. הסיפור החלוצי-הגברי, שהתעלם מהסיפור הנשי, הפך תחת עֵטהּ של טרגר לסיפור חלוצי נשי משלים. בעיצובה הספרותי את המושבה הושט שרביט החלוצים-המנצחים גם לנשים.
סיפוריה מייצגים נכוחה את השלב הראשון של הפמיניזם בארץ, אימוץ נשיות “חדשה”. מבעד למבטה הייתה המהפכה הציונית גם מהפכה רומנטית, ובה גם יחסי מגדר חדשים. החוויה הארץ-ישראלית הייתה לא רק חוויה ציבורית חדשה אלא גם חוויה ששינתה את תחום הבית והמשפחה.
סיפוריה של חנה זורים אור על פינות אפלות בהיסטוריוגרפיה של המושבות בראשיתן, מרחיבים את שביקשו הכותבים הגברים לטשטש ומקצרים את מה שהרחיבו. מתיאוריה עולה לא רק שינוי שחל בדמות הנשית אלא גם תדמית של מהפכה חברתית תרבותית כוללת: חיי שיתוף של נשים וילדים במושבות, אופיים השובב של הצברים הראשונים, יחסי ילדים יהודים עם שכניהם ילדי הערבים, אימהוּת, זוגיות, יחסי אהבה בין צעירים לצעירות, חינוך פורמלי הן לבנות והן לבנים, ובעיקר עשייה משותפת של נשים, גברים וילדים.
לגישתה, הסיפור הלאומי לא ייכון ללא הסיפור הפרטי – מפעל התחייה חייב להתחשב גם בפרט ובמשפחה. קולה, קול אישה, חושף את הראייה הנשית ומביא אותנו לשוב ולבחון את המציאות ההיסטורית.

***

בהזדמנות זאת נבקש להודות ל מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה ולד”ר שרון גבע בפרט, על טרחתן הרבה למען הרחבת ערך הויקיפדיה של חנה ברנט-טרגר ורבות אחרות, ועל פועלן בכלל לקידום ההיסטוריוגרפיה הנשית בישראל.
אנו מודות לכל שותפותינו לדרך של הנכחת הישגיהן ופועלן של נשים, וכן לכל האוהדות, המלייקקות, המגיבות, המשתפות ומעלות ההצעות.
שלכן,
שלהב, מתת והילה

***

הטקסט לעיל מתומצת מתוך מאמרה המרתק של פרופ’ מרגלית שילה: “מבט מגדרי על העלייה הראשונה לפי סיפורי חנה טרגר

ויקיפדיה

פייסבוק