יוכבד בת-מרים

יוכבד בת-מרים, 1980-1901

“בְּדִמְדּוּמֵי עֶרֶב עִם עֵשֶׂב, עִם עָלֶה,
כְּאֶבֶן אֶת רֹאשִׁי אַנִּיחַ,
אֲפַזֵּר לָרוּחוֹת שַׂעֲרוֹתַי לְעַטֵּף
כָּל סִרְפָּד וְקוֹצֵי הַשִּׂיחַ.

פֶּן תִּרְאֶה יַלְדָּתִי וְתִתְאַו לָגֶשֶׁת
אֲלֵיהֶם בְּרֶגֶל מְתוּנָה,
וְתִפְרֹשׂ רֹך כַּפּוֹת יָדֶיהָ לְתֻמָּהּ
אֶל לַהֲבַת אִשָּׁם הַצְּפוּנָה.

אֶת כֻּלְּכֶם, אֶת כֻּלְּכֶם אֲבַקֵּשׁ, אֲחַנֵּן:
שִׁמְרוּהָ מִפֶּגַע, מִצָּרָה!
בְּעַד אַחַת צִפֹּרֶן אֶצְבָּעָהּ הַקְּטַנָּה
אָנֹכִי, אָנֹכִי כַּפָּרָה.”

היום, לפני 116 שנים, נולדה יוכבד בת-מרים, משוררת עברייה ישראלית, שפעלה לצד גדולי המשוררים העבריים של התקופה, כמו אלתרמן, רחל, שלונסקי ואבא קובנר. כלת פרס ברנר, פרס ביאליק לספרות יפה, פרס חיים גרינברג ופרס ישראל לספרות (1972).

ויקיפדיה

פייסבוק

השיר “תפילה”, שכתבה לבתה מריסה, התפרסם בספר שיריה בהוצאת ספרית פועלים ב-1963

בתמונה הגדולה: חבורת “יחדיו” במרפסת “קפה אררט” ברחוב בן יהודה בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ

בתמונה הקטנה: בת-מרים עם המשורר אברהם חלפי