אסתר ראבּ

אסתר ראבּ, 1981-1894

“ברוך שעשני אשה
שאני אדמה ואדם,
וצלע רכה

ברוך שעשיתני
עיגולים עיגולים
כגלגלי מזלות
וכעיגולי פירות,
שנתת לי בשר חי
פורח,

ועשיתני כצמח השדה
נושא פרי
שקרעי ענניך,
מחליקים כמשי
על פני וירכי”

היום, לפני 124 שנים, נולדה אסתר ראבּ, המשוררת והסופרת העברית הבולטת הראשונה מבין ילידי ארץ ישראל, שכונתה “המשוררת הצברית הראשונה”. כתיבתה ייחודית בקרב משוררים עבריים בני התקופה בתיאוריה העולים מתוך הנוף הארצישראלי, בקרבתה אל הטבע החשוף והפראי, בחריזה חופשית הנכתבת בשטף ובמזיגה פשוטה בין ישן לחדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

הציטוט הוא קטע מתוך “שירת אישה”, מאת אסתר ראבּ, פורסם לראשונה ב”דבר הפועלת”, שבט תשכ”ט (ינואר 1969)

בתמונה הגדולה: אסתר ראב, 1971 (מתוך ארכיון גנזים)

בתמונה הקטנה: דיוקן של אסתר ראב, מאת ציונה תג’ר