עמוד 1
רגיל

פסקל ברקוביץ

פסקל נועה ברקוביץ, נולדה ב-1967

היום, לפני 50 שנים, נולדה פסקל ברקוביץ, ספורטאית ואשת תקשורת ישראלית ילידת צרפת. בגיל 15 נחשפה במקרה למוצאה היהודי ולמדינת ישראל, וביולי 1984 הגיעה לראשונה לפעילות התנדבותית בישראל. בדצמבר אותה השנה החליקה בדרכה לבית הספר, נפלה מתחת לרכבת נוסעת ושתי רגליה נקטעו. ב-1985 עלתה לישראל, והייתה למתנדבת הראשונה בצה"ל בכיסא גלגלים. במהלך השנים ייצגה את ישראל במשחקים הפאראלימפיים בשחייה, בחתירה ובאופני יד. היא גם שדרנית, כתבת ועורכת ברדיו ובטלוויזיה, במאית סרטי תעודה ומעבירה הרצאות העצמה מעוררות השראה לקהלים רבים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרויקט ספורט אתגרי שכולל מפגש עם פסקל וטיפוס על קירות, מתוך אתר "נגישות ישראל"

בתמונה הקטנה: הזכויות על הצילום שמורות לפסקל ברקוביץ

רגיל

לוֹטֶה כהן

שרלוטה (לוֹטֶה) כהן, 1983-1893

היום, לפני 124 שנים, נולדה לוֹטֶה כהן, חלוצת האדריכליות בארץ ישראל. ב-1916 קיבלה דיפלומה מהפקולטה לאדריכלות בבית הספר הטכני הגבוה של ברלין, ואת ניסיונה המקצועי צברה במהלך מלחה"ע הראשונה בשיקום ערים וכפרים בפרוסיה המזרחית שספגו פגיעות קשות. ב-1921 עלתה לארץ ישראל והטביעה את חותמה בדפוסי ההתיישבות החדשים בקיבוצים ובמושבים בשנות ה-20, בשכונות שהוקמו עבור אנשי העלייה החמישית ובשיכונים של ראשית המדינה. סגנון הבנייה שלה היה פונקציונלי וצנוע מסיבות אידיאולוגיות. הבולט שבבנייניה היה פנסיון "קֶטֶה דן" ברחוב הירקון 97, על חוף תל אביב.

ויקיפדיה

פייסבוק

[תודה לתומר שלוש, שכתב פוסט על לוטה כהן במסגרת השת"פ שלנו עם "פורום מתכנני ערים צעירים" לרגל יום האישה הבינלאומי]

רגיל

סוזי דבוסקין

סוזי דבוסקין, 2017-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה סוזי דבוסקין, "האמא של הטריאתלון" בישראל, שמהווה השראה לאלפי נשים כסמל לעוצמה נשית, לאופטימיות ולבחירה בחיים. ב-1993 נרשמה בתה תמר לתחרות טריאתלון ודרבנה את אמה בת ה-47 להצטרף. "לקח לי יותר משעה לסיים מסלול של שלושה ק"מ, אבל הייתי מלאת גאווה. העובדה שהעזתי ושהאמנתי בעצמי מספיק כדי לנסות משהו חדש – זה היה ניצחון," סיפרה אז סוזי. ב-1996 נהרגה תמר בתאונת דרכים, וסוזי לקחה על עצמה את הפקת התחרות כדי להנציח את בתה באירוע מעצים לנשים, הגדל משנה לשנה, תחת הסיסמה "כל אחת מנצחת".

 

כמה ימים לאחר יום הולדתה ה-70, כמה חודשים לפני מותה מסרטן, כתבה סוזי דבוסקין פוסט על מקומו של הטריאתלון בחייה.

למידע נוסף על טריאתלון הנשים ע"ש תמר וסוזי דבוסקין:

אתר טריאתלון נשים

דף פייסבוק טריאתלון נשים

 

פייסבוק

צילומים: שי לחוביצר וקרול חן, מתוך האתר runpanel

רגיל

לנה קיכלר-זילברמן

לנה קיכלר-זילברמן, 1987-1910

היום, לפני 30 שנים, נפטרה לנה קיכלר-זילברמן, מורה וסופרת ישראלית ילידת פולין, מומחית לפסיכולוגיה ולחינוך, אשר בתום מלחה"ע ה-2 אספה יותר ממאה ילדים יתומים ניצולי שואה, בגילאי 15-3, ששהו בבית הוועד היהודי בקרקוב במצב גופני ונפשי ירוד. היא הקימה עבורם בית בעיירת הנופש זאקופנה, הייתה להם לאם חלופית, טיפלה בהם ושיקמה אותם. התקפות אנטישמיות אילצו אותה לברוח וב-1948 עלתה איתם לישראל. היא פרסמה את סיפורם בספרה "מאה ילדים שלי", שראה אור בשנת 1959 והיה רב-המכר הראשון בארץ שתיאר את קורותיהם של נשים וילדים בתקופת השואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם ילדות ניצולות בזמן ששהו בבית מחסה בצרפת

בתמונה הקטנה: מפגש כמה עשרות מ"מאה הילדים" בבית לוחמי הגטאות, יוני 2010

(שתי התמונות מתוך האוסף של בית לוחמי הגטאות)

רגיל

נורית וינבלט

נורית וינבלט, 2008-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה נורית וינבלט, מרפאה בעיסוק, חוקרת ופדגוגית אשר פעלה כל חייה לקידום תחום הגרונטולוגיה ולשיפור חייהם של קשישים ובעלי מוגבלויות. וינבלט הובילה את פיתוחו של תחום הזִקנה בריפוי בעיסוק בארץ בראייה הוליסטית, יזמה והובילה השתלמויות עבור מרפאות בעיסוק בתחום זה, ובהמשך יזמה והנהיגה את הפורום הארצי למרפאים בעיסוק בזִקנה. היא פיתחה את תחום הפנאי כתחום עיסוק חשוב המלווה אותנו לכל אורך מעגל החיים, וביססה את נושא הטיפול (care giving) באדם סיעודי על מעגליו השונים. ב-1998 מונתה לרֹאשת החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: הלוגו של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק, שב-2005 העניקה לד"ר וינבלט את אות המצוינות על פועלה החשוב בתחום האקדמי ובשיווק המקצוע בארץ ובחו"ל

רגיל

אסתר בקר-ריינין

אסתר בקר-ריינין, 1973-1889

היום, לפני 44 שנים, נפטרה אסתר בקר, אשת העלייה השנייה, חברה בארגון "השומר", חברת אסיפת הנבחרים הראשונה מטעם "אחדות העבודה" ופעילה בארגון "אמהות עובדות". היא הייתה מהנשים הראשונות ב"השומר" שהחזיקו בנשק אישי, ואף הבריחה נשק להגנה עצמית ליישובים אחרים. בחוות סג'רה נאבקה על שוויון בין גברים לנשים ופעלה לשינוי חלוקת התפקידים בקולקטיב – הובילה את "מרד חדר האוכל", שבו שבתו הנשים וסירבו לבשל כל עוד לא ישתתפו הגברים בעבודות המטבח. היא הייתה בין החורשות הראשונות ובין אלו שהנהיגו אופנה שכללה שיער קצוץ ומכנסי עבודה קצרים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם אחיה חיים ואחותה שפרה לבית שטורמן, מתוך האתר של גילי חסקין

 

רגיל

תשעה באב: נשות ימי בית שני

"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה. רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת, הָיְתָה לָמַס. בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ. כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים." (איכה א, א-ב)

 

תקופת בית שני בתולדות עם ישראל החלה עם ראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה ובהרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
במהלך תקופה זו הייתה התפתחות תאולוגית ורוחנית רבה, שכללה יצירה תרבותית ודתית ענפה וכן את עלייתם ונפילתם של זרמים דתיים, כהנים ומנהיגים. בתקופה זו נחתם התנ"ך, נכתבו הספרים החיצוניים והמגילות הגנוזות, החלה יצירתם של קובצי הדינים וההלכות הכלולים בתורה שבעל פה, אשר הפכו לימים למשנה ולתלמוד, החלו להתגבש סדרי התפילה, והזהות היהודית פשטה צורה והחלה ללבוש צורה חדשה.
פרט לתקופה קצרה, היא תקופת החשמונאים, שבה היה עם ישראל עצמאי בארצו, רובה של התקופה היה העם משועבד לאימפריות האזוריות – האימפריה הפרסית, מצרים התלמיית, הממלכה הסלאוקית והאימפריה הרומית. דבקות העם באמונתו המונותאיסטית אל מול תרבויות פגאניות שליטות, ורצונם של רבים בעצמאות מדינית, יצרו חיכוך מתמיד עם האימפריות השליטות ועם שאר תושבי הארץ.

 

תפקידן ומקומן של הנשים בכל התהליכים המעצבים האלה – נפקדים כמעט לחלוטין.

 

תשעה באב הוא יום תענית שנקבע במשנה (ונזכר בנביאים) לציון חורבן בתי המקדש – חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס. התענית מהווה את שיא האבלות של ימי בין המצרים והיא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש.
בהתאם למסורת כי בית המקדש השני נחרב בשל שנאת חינם, בנוסף לציון האבל על החורבן באופן המסורתי על ידי קריאת מגילת איכה, נהוג לערוך ביום זה ברחבי הארץ גם פעילות שמטרתה בחינת המחלוקות והפערים בין חלקי העם היהודי היום.

 

במסגרת זו, רצינו לבחון גם את הפער המגדרי ולהציץ אל חייהן של הנשים היהודיות בעת ההיא, דרך סיפורן של שלוש נשים שהצליחו לצלוח את ההדרה ולהישמר בנרטיב ההיסטורי.

 

רחל בת כלבא שבוע, אשת התנא רבי עקיבא

רחל היא שהניעה את רבי עקיבא ללמוד ובזכותה הפך לתלמיד חכם, תוך ויתור מצִדה על ירושת אביה, על יוקרה וסטטוס וכן על חיי נישואין נורמטיביים. חז"ל מזכירים את דמותה כמודל חיובי לאשת חיל, רעיה המקריבה את עצמה על מנת לקדם את בעלה מתוך אהבת אמת. הראייה הפמיניסטית, לעומת זאת, נוטה להתייחס לסיפור כאל דוגמה ליחסי ניצול ומרות ולקיפוח נשים.

ברוריה, אשת התנא רבי מאיר

תלמידת חכם, מהיחידות בתלמוד, שנודעה באישיותה החזקה ובתבונתה הרבה. גם לאחר שאביה הוצא להורג  כאחד מעשרת הרוגי מלכות, כיוון שלמד תורה, היא המשיכה לעסוק בדברי תורה וזכתה להערכה רבה על היקף ידיעותיה בענייני הלכה ואגדה. מסופר עליה שלמדה מהחכמים שלוש מאות הלכות ביום אחד, ושלימדה את בעלה רבי מאיר להתפלל לחזרתם בתשובה של הרשעים ולא לכיליונם.

בבתא בת שמעון ומרים

בעלת קרקעות ומטעי תמרים אמידה מעין גדי, שמתה במהלך מרד בר כוכבא במערת המפלט בנחל חבר, מערת האיגרות. כמה עשרות מסמכים פרטיים בארמית, בנבטית וביוונית שהותירה אחריה במערה מהווים מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים בפרובינקיות הרומיות דאז. דמותה מתגלה כדוגמה לעצמאות נשית בעולם היהודי העתיק, כמי שהלוותה כספים לבעלה, ומשנפטר ניהלה מאבקים משפטיים מול משפחתו בעניין חזקתה על בנה, הסדרי המזונות שלו וחלקה בירושה.

 

פייסבוק

בתמונה: ברוריה ורבי מאיר, מתוך ציור קיר בבית הכנסת בשדרות וילשר, בית הכנסת הוותיק ביותר בלוס אנג'לס, שצויר ע"י הוגו באלין בשנת 1929

רגיל

נתיבה בן יהודה

נתיבה בן יהודה, 2011-1928

היום, לפני 89 שנים, נולדה נתיבה בן יהודה, לוחמת פלמ"ח, סופרת ושדרנית רדיו. במלחמת העצמאות שירתה כקצינת חבלה ולוחמת, מפעילת הדוידקה היחידה בצפת. בן יהודה הייתה מילונאית של הסלנג העברי, הקדישה מאמצים רבים לשמירת מורשת הזמר העברי, וכתבה למעלה מ-20 ספרים על הלשון העברית, על קורות ירושלים וארץ ישראל ועל תולדות הזמר העברי. תוכנית הרדיו שלה התייחדה בכך שדובר בה רק על דברים טובים וחיוביים. ב-1993 קיבלה את פרס ראש הממשלה ליוצרים, ב-1998 זכתה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, וב-2004 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם דן בן אמוץ באירוע בצפת

רגיל

"קוֹלֵךְ"

"קוֹלֵךְ", נוסד ב-1998

היום, לפני 19 שנים, ייסדה ד"ר חנה קהת את "קוֹלֵךְ – פורום הנשים הדתיות", תנועה שמטרותיה להוביל שינוי חברתי בנושא שוויון מגדרי בקהילה הדתית בישראל, לתקן את אי-השוויון במעמדן האישי של נשים בנישואין הדתיים ולהיאבק בכל צורה של אלימות מגדרית. הארגון שותף ב"פורום תקנה" לטיפול בהטרדות מיניות מצד רבנים, עורך כנסים וימי עיון בנושא, מפיץ תוכניות להעצמה מגדרית במרכז המנהיגות של הארגון ובמערכת החינוך הדתית ומוביל מאבקים פמיניסטיים שונים, כמו מינוי דיינות, מציאת פתרון למסורבות גט ומניעת הפרדה מגדרית. מנכ"לית העמותה כיום היא עו"ד יעל רוקמן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך אתר "קולך", האירוע הוא הקרנה חגיגית של הסרט "ישמח חתני" בסינמטק חולון בשיתוף עם קבוצת הפייסבוק "אני פמיניסטית *דתיה* – וגם לי אין חוש הומור" וסינמטק חולון.

בתמונה הקטנה: חנה קהת, המייסדת

 

רגיל

סידי (שרה) ורונסקי

סידי (שרה) ורונסקי, 1947-1883

היום, לפני 134 שנים, נולדה סידי ורונסקי, מחלוצות העבודה הסוציאלית בגרמניה ובארץ ישראל. ורונסקי פעלה בלשכת הרווחה המרכזית ליהודי גרמניה, ייצגה ארגוני רווחה שונים בכנסים בינלאומיים והתמנתה לחברת סגל בביה"ס הראשון לעבודה סוציאלית בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עלתה לישראל וייסדה בירושלים את הספרייה המרכזית, את ביה"ס הראשון לעבודה סוציאלית ואת ארגון העובדות הסוציאליות. היא האמינה כי השירות הסוציאלי הוא מרכיב מהותי בבניין הבית הלאומי היהודי, קידמה חקיקה למען קשישים, אמהות ונוער, וטבעה בחיבוריה הרבים ז'רגון מקצועי שמשמש עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בהיה ח'אנם

בהיה ח'אנם, 1932-1846

היום, לפני 85 שנים, נפטרה בהיה ח'אנם, מנהיגה וקדושה של הדת הבהאית. ב-1852 הוגלתה משפחתה מאיראן לבגדד, ובהמשך לקונסטנטינופול, ובגיל 21 הגיעה כאסירה לעיירת העונשין בעכו. שם קיבלה את פניהם של עולי הרגל הרבים שהגיעו אל אביה, בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית. רק ב-1908, בהיותה בת 62, שוחררו כל האסירים הפוליטיים באימפריה העות'מאנית, והיא קיבלה לידיה את הנהגת הדת הבהאית. במקביל, הקימה בי"ס ובית מחסה ליתומים, ובמהלך מלחה"ע ה-1 חילקה מזון לרעבי חיפה. נדיבותה הקנתה לה אהדה אדירה בקרב הבריטים והיא אף זכתה בתואר אצולה בשל כך.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הגדולה: עם משלחת עולות רגל, בהיה במרכז השורה הראשונה (ללא כיסוי ראש)

רגיל

רוזה גינוסר

רוזה (שושנה) גינוסר, 1979-1890

היום, לפני 127 שנים, נולדה רוזה גינוסר, עורכת הדין הראשונה בישראל ופעילת ציבור, יו"רית ונשיאת ויצו העולמית בשנות ה-50 וה-60. היא סיימה לימודי משפטים בפריז, אך כשפנתה ב-1922 לשלטונות המנדט הבריטי וביקשה לעמוד לבחינת עורכי הדין בישראל, נענתה בשלילה בנימוק ש"עורך דין" הוא תואר בלשון זכר, ולכן מיועד לגברים בלבד. שמונה שנים נאבקה עד שבג"ץ המנדטורי פסק כי לנשים ישנה זכות לעסוק בעריכת דין, וכך, ב-1931 הייתה האישה הראשונה בישראל שפתחה משרד עורכי דין עצמאי. היא נאבקה למען ייצוג שווה לנשים בכל גופי השלטון ונגד הכנסת המשפט העברי כחוק המדינה, בידיעה שהדבר יפגע בזכויות נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הקטנה: עם אחיותיה, גינוסר במרכז

רגיל

טובה ברמן ישורון

ד"ר טובה ברמן ישורון, 1997-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה טובה ברמן ישורון, מהדמויות הבולטות ברפואה הציבורית בישראל. היא התקבלה לאוניברסיטת קייב כבר בגיל 17, על אף ההגבלות על גיל הכניסה ועל מספר היהודים, וב-1921 סיימה את לימודי הרפואה. ב-1923 עלתה לארץ והחלה לעבוד כרופאה במחנות החלוצים. כראשת המחלקה לרפואה מונעת במרכז קופת החולים, פיתחה את רפואת הילדים, הרחיבה את שירותי "טיפת חלב" והכניסה את הפיקוח הרפואי לבתי הספר. לאחר קום המדינה עודדה קליטת רופאים מבין העולים וכוח עזר רפואי לפריפריה, וכן קידמה את הקמת ביה"ס לרפואה בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הקטנה: קופת חולים לאומית, 1939

רגיל

נאדיה חילו

נאדיה חילו, 2015-1953

היום, לפני 64 שנים, נולדה נאדיה חילו, אשת ציבור ועובדת סוציאלית ערבייה-ישראלית. היא הייתה אחת הערביות הראשונות בשירות המבחן לנוער, הקימה את "מרכז הירש" המשלב פעילויות רווחה וחינוך לגיל הרך, ייסדה את עמותת "מנארה" לקידום מנהיגות נשית ערבית, ונבחרה לממונה על מעמד האישה הערבייה במרכז השלטון המקומי. כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, הנוצרייה הראשונה בכנסת, הקימה את השדולה לדו-קיום יהודי-ערבי, ופעלה בין היתר לשיפור הטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, לגיבוש נהלים לטיפול בקטינים חוסים ולמניעת רצח נשים במגזר הערבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אחינועם ניני

אחינועם ניני, נולדה ב-1969

היום, לפני 48 שנים, נולדה אחינועם ניני, זמרת, מלחינה, מתופפת ופעילת שמאל ישראלית. ניני התפרסמה באירופה בפרט ובעולם בכלל כאמנית פופ ומוזיקת עולם לאחר שהשיר "Babel", שהקליטה ב-1988 עבור פסקול הסרט "Notre dame de Paris", הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת. תקליטה הבינלאומי הראשון "Noa" יצא ב-1994, ומאז שיתפה פעולה והופיעה עם מיטב מוזיקאי העולם ובאירועים בינלאומיים חשובים. במקביל, ניני פעילה בתנועות לזכויות אדם ולשלום, וב-2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הנאבק ברעב העולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם מירא עווד

רגיל

נאוה בן צבי

נאוה בן צבי, נולדה ב-1943

היום, לפני 74 שנים, נולדה נאוה בן צבי, כימאית ואשת חינוך ישראלית. בשנות ה-70 נמנתה עם החבורה הקטנה והצעירה שהקימה את האוניברסיטה הפתוחה. שם היא פיתחה חומרי למידה במדעי הטבע, הייתה מרצה בכירה, ראש צוות הערכה, חברת תת-הוועדה למדעי החיים והטבע וחברת מועצת האוניברסיטה הפתוחה. בשנות ה-80 מונתה לפרופ' באוניברסיטה העברית, ובשנות ה-90 ליו"רית החוג להוראת המדעים באוניברסיטה העברית, למנהלת המרכז למולטימדיה ולנשיאת מכללת הדסה. היא גם הקימה את אתר האינטרנט החינוכי "סנונית", וכיום מכהנת כיו"רית המרכז הישראלי למצוינות בחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הדסה סמואל

הדסה סמואל, 1986-1897

היום, לפני 120 שנים, נולדה הדסה סמואל, פעילת ציבור ישראלית, יו"ר ויצו בארץ ישראל בשנות ה-40 ויו"ר ויצו העולמית בשנים 1950-1949. היא סייעה בהקמת בתי ספר חקלאיים לבנות בנהלל, בפתח תקווה ובראשון לציון ופעלה נמרצות למען שיתופן המלא של הנשים היהודיות בארץ בפעילות הפוליטית והציבורית. מועצת ארגוני הנשים בארץ ישראל, בראשות סמואל, יזמה וקידמה את גיוס הנשים העבריות לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי בזמן מלחה"ע השנייה, וכן פעלה למען החיילות המשוחררות במציאת פתרונות דיור, תעסוקה והכשרה מקצועית עבורן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מתוך כנס ויצו הראשון בעיר קרלסבאד, צ'כיה, 1921 (סמואל שלישית מימין)

רגיל

רות וסטהיימר

ד"ר רות קרולה וסטהיימר, נולדה ב-1928

היום, לפני 89 שנים, נולדה רות וסטהיימר, מטפלת מינית יהודייה-אמריקאית. היא נולדה בגרמניה, ב-1939 נשלחה לבית יתומים בשווייץ ע"י הוריה, שנספו בשואה, לאחר המלחמה עלתה לישראל, התגייסה ל"הגנה" כצלפית ונפצעה במלחמת השחרור. בשנות ה-50 עברה לצרפת ואח"כ לארה"ב, שם למדה ולימדה פסיכולוגיה וחינוך בדגש על מיניות. ב-1980 החלה ד"ר רות לשדר את תוכנית הרדיו "דיבורים על מין" (Sexually speaking), זכתה להצלחה מסחררת, הפכה לאישיות טלוויזיונית מוכרת בכל בית בארה"ב וגם כתבה כ-40 ספרים בתחום. בשנות ה-90 הנחתה תוכנית דומה גם בישראל, "מין תוכנית".

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

חסיה דרורי

חסיה דרורי קופפרמינץ, 1976-1899

"המילה 'בעל' תמיד צרמה את אזני ולא הלמה את תוכן יחסינו עם האדם הקרוב ביותר בחיים [ובכך] מסתלף המושג האמיתי של יחסי אישה ואיש. ובאמת, מדוע 'אשתי' – כן יפה להגיד, ו'אישי' – לא? זה רק הרגל של דורות עברו." – חסיה דרורי (נפטרה היום, לפני 41 שנים), מתוך דיון במליאת הכנסת על חוק שיווי זכויות האישה, 1951. דרורי הייתה פעילה במועצת הפועלות ובתנועת המושבים, צירה בקונגרסים הציוניים וחברת כנסת בכנסת הראשונה. היא כיהנה כמרכזת ארצית של ארגון אמהות עובדות, כינסה דיונים בנושא מעמד האישה ביישוב המתגבש ונאבקה להשוואת מעמדם של שני ראשי המשפחה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לואיזה בונפיליולי

לואיזה בונפיליולי, 1986-1903

היום, לפני 114 שנים, נולדה לואיזה בונפיליולי, מתמטיקאית ישראלית ילידת איטליה. כפרופסורית למתמטיקה בטכניון התמחתה בחקר הגאומטריה התיאורית והעמידה דורות של מהנדסים וטכנאים, במיוחד בשירות חיל האוויר הישראלי, שם לימדה בהתנדבות. היא כתבה 11 ספרים בתחום ופרסמה מאמרים רבים בכתבי עת איטלקיים, אמריקאים וישראליים, וכן כתבה ערכים בתחום ההנדסה באנציקלופדיה העברית. בנוסף עמלה בונפיליולי גם על בניית מכשירים וכלים שימושיים שונים, למשל בתחום הגננות, השרטוט ועיבוד החומרים, אם כי לא רשמה עליהם פטנט.

ויקיפדיה

פייסבוק