עמוד 1
רגיל

פסקל ברקוביץ

פסקל נועה ברקוביץ, נולדה ב-1967

היום, לפני 50 שנים, נולדה פסקל ברקוביץ, ספורטאית ואשת תקשורת ישראלית ילידת צרפת. בגיל 15 נחשפה במקרה למוצאה היהודי ולמדינת ישראל, וביולי 1984 הגיעה לראשונה לפעילות התנדבותית בישראל. בדצמבר אותה השנה החליקה בדרכה לבית הספר, נפלה מתחת לרכבת נוסעת ושתי רגליה נקטעו. ב-1985 עלתה לישראל, והייתה למתנדבת הראשונה בצה"ל בכיסא גלגלים. במהלך השנים ייצגה את ישראל במשחקים הפאראלימפיים בשחייה, בחתירה ובאופני יד. היא גם שדרנית, כתבת ועורכת ברדיו ובטלוויזיה, במאית סרטי תעודה ומעבירה הרצאות העצמה מעוררות השראה לקהלים רבים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: פרויקט ספורט אתגרי שכולל מפגש עם פסקל וטיפוס על קירות, מתוך אתר "נגישות ישראל"

בתמונה הקטנה: הזכויות על הצילום שמורות לפסקל ברקוביץ

רגיל

לוֹטֶה כהן

שרלוטה (לוֹטֶה) כהן, 1983-1893

היום, לפני 124 שנים, נולדה לוֹטֶה כהן, חלוצת האדריכליות בארץ ישראל. ב-1916 קיבלה דיפלומה מהפקולטה לאדריכלות בבית הספר הטכני הגבוה של ברלין, ואת ניסיונה המקצועי צברה במהלך מלחה"ע הראשונה בשיקום ערים וכפרים בפרוסיה המזרחית שספגו פגיעות קשות. ב-1921 עלתה לארץ ישראל והטביעה את חותמה בדפוסי ההתיישבות החדשים בקיבוצים ובמושבים בשנות ה-20, בשכונות שהוקמו עבור אנשי העלייה החמישית ובשיכונים של ראשית המדינה. סגנון הבנייה שלה היה פונקציונלי וצנוע מסיבות אידיאולוגיות. הבולט שבבנייניה היה פנסיון "קֶטֶה דן" ברחוב הירקון 97, על חוף תל אביב.

ויקיפדיה

פייסבוק

[תודה לתומר שלוש, שכתב פוסט על לוטה כהן במסגרת השת"פ שלנו עם "פורום מתכנני ערים צעירים" לרגל יום האישה הבינלאומי]

רגיל

סוזי דבוסקין

סוזי דבוסקין, 2017-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה סוזי דבוסקין, "האמא של הטריאתלון" בישראל, שמהווה השראה לאלפי נשים כסמל לעוצמה נשית, לאופטימיות ולבחירה בחיים. ב-1993 נרשמה בתה תמר לתחרות טריאתלון ודרבנה את אמה בת ה-47 להצטרף. "לקח לי יותר משעה לסיים מסלול של שלושה ק"מ, אבל הייתי מלאת גאווה. העובדה שהעזתי ושהאמנתי בעצמי מספיק כדי לנסות משהו חדש – זה היה ניצחון," סיפרה אז סוזי. ב-1996 נהרגה תמר בתאונת דרכים, וסוזי לקחה על עצמה את הפקת התחרות כדי להנציח את בתה באירוע מעצים לנשים, הגדל משנה לשנה, תחת הסיסמה "כל אחת מנצחת".

 

כמה ימים לאחר יום הולדתה ה-70, כמה חודשים לפני מותה מסרטן, כתבה סוזי דבוסקין פוסט על מקומו של הטריאתלון בחייה.

למידע נוסף על טריאתלון הנשים ע"ש תמר וסוזי דבוסקין:

אתר טריאתלון נשים

דף פייסבוק טריאתלון נשים

 

פייסבוק

צילומים: שי לחוביצר וקרול חן, מתוך האתר runpanel

רגיל

לנה קיכלר-זילברמן

לנה קיכלר-זילברמן, 1987-1910

היום, לפני 30 שנים, נפטרה לנה קיכלר-זילברמן, מורה וסופרת ישראלית ילידת פולין, מומחית לפסיכולוגיה ולחינוך, אשר בתום מלחה"ע ה-2 אספה יותר ממאה ילדים יתומים ניצולי שואה, בגילאי 15-3, ששהו בבית הוועד היהודי בקרקוב במצב גופני ונפשי ירוד. היא הקימה עבורם בית בעיירת הנופש זאקופנה, הייתה להם לאם חלופית, טיפלה בהם ושיקמה אותם. התקפות אנטישמיות אילצו אותה לברוח וב-1948 עלתה איתם לישראל. היא פרסמה את סיפורם בספרה "מאה ילדים שלי", שראה אור בשנת 1959 והיה רב-המכר הראשון בארץ שתיאר את קורותיהם של נשים וילדים בתקופת השואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם ילדות ניצולות בזמן ששהו בבית מחסה בצרפת

בתמונה הקטנה: מפגש כמה עשרות מ"מאה הילדים" בבית לוחמי הגטאות, יוני 2010

(שתי התמונות מתוך האוסף של בית לוחמי הגטאות)

רגיל

נורית וינבלט

נורית וינבלט, 2008-1946

היום, לפני 71 שנים, נולדה נורית וינבלט, מרפאה בעיסוק, חוקרת ופדגוגית אשר פעלה כל חייה לקידום תחום הגרונטולוגיה ולשיפור חייהם של קשישים ובעלי מוגבלויות. וינבלט הובילה את פיתוחו של תחום הזִקנה בריפוי בעיסוק בארץ בראייה הוליסטית, יזמה והובילה השתלמויות עבור מרפאות בעיסוק בתחום זה, ובהמשך יזמה והנהיגה את הפורום הארצי למרפאים בעיסוק בזִקנה. היא פיתחה את תחום הפנאי כתחום עיסוק חשוב המלווה אותנו לכל אורך מעגל החיים, וביססה את נושא הטיפול (care giving) באדם סיעודי על מעגליו השונים. ב-1998 מונתה לרֹאשת החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: הלוגו של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק, שב-2005 העניקה לד"ר וינבלט את אות המצוינות על פועלה החשוב בתחום האקדמי ובשיווק המקצוע בארץ ובחו"ל

רגיל

אסתר בקר-ריינין

אסתר בקר-ריינין, 1973-1889

היום, לפני 44 שנים, נפטרה אסתר בקר, אשת העלייה השנייה, חברה בארגון "השומר", חברת אסיפת הנבחרים הראשונה מטעם "אחדות העבודה" ופעילה בארגון "אמהות עובדות". היא הייתה מהנשים הראשונות ב"השומר" שהחזיקו בנשק אישי, ואף הבריחה נשק להגנה עצמית ליישובים אחרים. בחוות סג'רה נאבקה על שוויון בין גברים לנשים ופעלה לשינוי חלוקת התפקידים בקולקטיב – הובילה את "מרד חדר האוכל", שבו שבתו הנשים וסירבו לבשל כל עוד לא ישתתפו הגברים בעבודות המטבח. היא הייתה בין החורשות הראשונות ובין אלו שהנהיגו אופנה שכללה שיער קצוץ ומכנסי עבודה קצרים.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם אחיה חיים ואחותה שפרה לבית שטורמן, מתוך האתר של גילי חסקין

 

רגיל

תשעה באב: נשות ימי בית שני

"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה. רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת, הָיְתָה לָמַס. בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ. כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים." (איכה א, א-ב)

 

תקופת בית שני בתולדות עם ישראל החלה עם ראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה ובהרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
במהלך תקופה זו הייתה התפתחות תאולוגית ורוחנית רבה, שכללה יצירה תרבותית ודתית ענפה וכן את עלייתם ונפילתם של זרמים דתיים, כהנים ומנהיגים. בתקופה זו נחתם התנ"ך, נכתבו הספרים החיצוניים והמגילות הגנוזות, החלה יצירתם של קובצי הדינים וההלכות הכלולים בתורה שבעל פה, אשר הפכו לימים למשנה ולתלמוד, החלו להתגבש סדרי התפילה, והזהות היהודית פשטה צורה והחלה ללבוש צורה חדשה.
פרט לתקופה קצרה, היא תקופת החשמונאים, שבה היה עם ישראל עצמאי בארצו, רובה של התקופה היה העם משועבד לאימפריות האזוריות – האימפריה הפרסית, מצרים התלמיית, הממלכה הסלאוקית והאימפריה הרומית. דבקות העם באמונתו המונותאיסטית אל מול תרבויות פגאניות שליטות, ורצונם של רבים בעצמאות מדינית, יצרו חיכוך מתמיד עם האימפריות השליטות ועם שאר תושבי הארץ.

 

תפקידן ומקומן של הנשים בכל התהליכים המעצבים האלה – נפקדים כמעט לחלוטין.

 

תשעה באב הוא יום תענית שנקבע במשנה (ונזכר בנביאים) לציון חורבן בתי המקדש – חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס. התענית מהווה את שיא האבלות של ימי בין המצרים והיא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש.
בהתאם למסורת כי בית המקדש השני נחרב בשל שנאת חינם, בנוסף לציון האבל על החורבן באופן המסורתי על ידי קריאת מגילת איכה, נהוג לערוך ביום זה ברחבי הארץ גם פעילות שמטרתה בחינת המחלוקות והפערים בין חלקי העם היהודי היום.

 

במסגרת זו, רצינו לבחון גם את הפער המגדרי ולהציץ אל חייהן של הנשים היהודיות בעת ההיא, דרך סיפורן של שלוש נשים שהצליחו לצלוח את ההדרה ולהישמר בנרטיב ההיסטורי.

 

רחל בת כלבא שבוע, אשת התנא רבי עקיבא

רחל היא שהניעה את רבי עקיבא ללמוד ובזכותה הפך לתלמיד חכם, תוך ויתור מצִדה על ירושת אביה, על יוקרה וסטטוס וכן על חיי נישואין נורמטיביים. חז"ל מזכירים את דמותה כמודל חיובי לאשת חיל, רעיה המקריבה את עצמה על מנת לקדם את בעלה מתוך אהבת אמת. הראייה הפמיניסטית, לעומת זאת, נוטה להתייחס לסיפור כאל דוגמה ליחסי ניצול ומרות ולקיפוח נשים.

ברוריה, אשת התנא רבי מאיר

תלמידת חכם, מהיחידות בתלמוד, שנודעה באישיותה החזקה ובתבונתה הרבה. גם לאחר שאביה הוצא להורג  כאחד מעשרת הרוגי מלכות, כיוון שלמד תורה, היא המשיכה לעסוק בדברי תורה וזכתה להערכה רבה על היקף ידיעותיה בענייני הלכה ואגדה. מסופר עליה שלמדה מהחכמים שלוש מאות הלכות ביום אחד, ושלימדה את בעלה רבי מאיר להתפלל לחזרתם בתשובה של הרשעים ולא לכיליונם.

בבתא בת שמעון ומרים

בעלת קרקעות ומטעי תמרים אמידה מעין גדי, שמתה במהלך מרד בר כוכבא במערת המפלט בנחל חבר, מערת האיגרות. כמה עשרות מסמכים פרטיים בארמית, בנבטית וביוונית שהותירה אחריה במערה מהווים מקור ראשון במעלה להבנת החיים היומיומיים בפרובינקיות הרומיות דאז. דמותה מתגלה כדוגמה לעצמאות נשית בעולם היהודי העתיק, כמי שהלוותה כספים לבעלה, ומשנפטר ניהלה מאבקים משפטיים מול משפחתו בעניין חזקתה על בנה, הסדרי המזונות שלו וחלקה בירושה.

 

פייסבוק

בתמונה: ברוריה ורבי מאיר, מתוך ציור קיר בבית הכנסת בשדרות וילשר, בית הכנסת הוותיק ביותר בלוס אנג'לס, שצויר ע"י הוגו באלין בשנת 1929

רגיל

רנה קנוקוג'י

רנה "ראסטי" קנוקוג'י, 2009-1935

היום, לפני 82 שנים, נולדה רנה קנוקוג'י, יהודייה אמריקאית הנחשבת ל"אמא" של ג'ודו הנשים, האישה הראשונה שהועלתה לדרגת דן 7. ב-1959 התחזתה לגבר וזכתה במדליה בטורניר לגברים בלבד, אך נדרשה להחזיר אותה לאחר שהתגלה שהיא אישה. קנוקוג'י הייתה האישה הראשונה שהותר לה להתאמן בקבוצת גברים ב"קודוקן", המרכז העולמי של הג'ודו ביפן. ב-1976 החלה לאמן את נבחרת הנשים של ארה"ב בג'ודו, ב-1980 ארגנה ומימנה מכספה הפרטי את תחרות הג'ודו העולמית הראשונה לנשים, והיא הייתה הכוח המניע שהוביל להוספת ענף ג'ודו נשים באולימפיאדת סיאול 1988.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נתיבה בן יהודה

נתיבה בן יהודה, 2011-1928

היום, לפני 89 שנים, נולדה נתיבה בן יהודה, לוחמת פלמ"ח, סופרת ושדרנית רדיו. במלחמת העצמאות שירתה כקצינת חבלה ולוחמת, מפעילת הדוידקה היחידה בצפת. בן יהודה הייתה מילונאית של הסלנג העברי, הקדישה מאמצים רבים לשמירת מורשת הזמר העברי, וכתבה למעלה מ-20 ספרים על הלשון העברית, על קורות ירושלים וארץ ישראל ועל תולדות הזמר העברי. תוכנית הרדיו שלה התייחדה בכך שדובר בה רק על דברים טובים וחיוביים. ב-1993 קיבלה את פרס ראש הממשלה ליוצרים, ב-1998 זכתה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, וב-2004 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם דן בן אמוץ באירוע בצפת

רגיל

בלה אבצוג

בלה סביצקי אבצוג, 1998-1920

"הם העניקו לנו את 'יום האישה הבינלאומי'. ב-1975 העניקו לנו את 'שנת האישה'. אמרתי, פעם, מי יודע, אם נתנהג יפה, ירשו לנו להיות ממש-ממש בעניינים. ובכן, לא התנהגנו יפה, ואנחנו היכן שאנחנו" – בלה אבצוג (נולדה היום, לפני 97 שנים), עורכת דין ומנהיגה פמיניסטית יהודייה אמריקאית. "בלה הלוחמנית" הייתה ממובילות הגל השני של הפמיניזם, נמנתה עם מקימות התנועות "נשים למען השלום" ו"האסיפה הפוליטית לנשים", וכן פעלה למען זכויות האזרח, זכויות להט"ב ואיכות הסביבה. ב-1970 נבחרה לקונגרס, תחת סיסמת הבחירות: "מקומה של האישה בבית – בית הנבחרים".

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

"קוֹלֵךְ"

"קוֹלֵךְ", נוסד ב-1998

היום, לפני 19 שנים, ייסדה ד"ר חנה קהת את "קוֹלֵךְ – פורום הנשים הדתיות", תנועה שמטרותיה להוביל שינוי חברתי בנושא שוויון מגדרי בקהילה הדתית בישראל, לתקן את אי-השוויון במעמדן האישי של נשים בנישואין הדתיים ולהיאבק בכל צורה של אלימות מגדרית. הארגון שותף ב"פורום תקנה" לטיפול בהטרדות מיניות מצד רבנים, עורך כנסים וימי עיון בנושא, מפיץ תוכניות להעצמה מגדרית במרכז המנהיגות של הארגון ובמערכת החינוך הדתית ומוביל מאבקים פמיניסטיים שונים, כמו מינוי דיינות, מציאת פתרון למסורבות גט ומניעת הפרדה מגדרית. מנכ"לית העמותה כיום היא עו"ד יעל רוקמן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך אתר "קולך", האירוע הוא הקרנה חגיגית של הסרט "ישמח חתני" בסינמטק חולון בשיתוף עם קבוצת הפייסבוק "אני פמיניסטית *דתיה* – וגם לי אין חוש הומור" וסינמטק חולון.

בתמונה הקטנה: חנה קהת, המייסדת

 

רגיל

סידי (שרה) ורונסקי

סידי (שרה) ורונסקי, 1947-1883

היום, לפני 134 שנים, נולדה סידי ורונסקי, מחלוצות העבודה הסוציאלית בגרמניה ובארץ ישראל. ורונסקי פעלה בלשכת הרווחה המרכזית ליהודי גרמניה, ייצגה ארגוני רווחה שונים בכנסים בינלאומיים והתמנתה לחברת סגל בביה"ס הראשון לעבודה סוציאלית בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עלתה לישראל וייסדה בירושלים את הספרייה המרכזית, את ביה"ס הראשון לעבודה סוציאלית ואת ארגון העובדות הסוציאליות. היא האמינה כי השירות הסוציאלי הוא מרכיב מהותי בבניין הבית הלאומי היהודי, קידמה חקיקה למען קשישים, אמהות ונוער, וטבעה בחיבוריה הרבים ז'רגון מקצועי שמשמש עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רוזה גינוסר

רוזה (שושנה) גינוסר, 1979-1890

היום, לפני 127 שנים, נולדה רוזה גינוסר, עורכת הדין הראשונה בישראל ופעילת ציבור, יו"רית ונשיאת ויצו העולמית בשנות ה-50 וה-60. היא סיימה לימודי משפטים בפריז, אך כשפנתה ב-1922 לשלטונות המנדט הבריטי וביקשה לעמוד לבחינת עורכי הדין בישראל, נענתה בשלילה בנימוק ש"עורך דין" הוא תואר בלשון זכר, ולכן מיועד לגברים בלבד. שמונה שנים נאבקה עד שבג"ץ המנדטורי פסק כי לנשים ישנה זכות לעסוק בעריכת דין, וכך, ב-1931 הייתה האישה הראשונה בישראל שפתחה משרד עורכי דין עצמאי. היא נאבקה למען ייצוג שווה לנשים בכל גופי השלטון ונגד הכנסת המשפט העברי כחוק המדינה, בידיעה שהדבר יפגע בזכויות נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הקטנה: עם אחיותיה, גינוסר במרכז

רגיל

סימון וייל

דיים סימון וייל, 2017-1927

היום, לפני 90 שנים, נולדה סימון וייל, משפטנית ופוליטיקאית יהודייה-צרפתייה, שכיהנה בממשלות צרפת והייתה נשיאת הפרלמנט האירופי – האישה הראשונה בתפקיד זה. במלחה"ע השנייה גורשה מצרפת ונשלחה עם אמה ואחותה לאושוויץ-בירקנאו. לאחר המלחמה החלה לפעול בבתי המשפט ובפוליטיקה. בשנות ה-70 כיהנה כשרת הבריאות, ובמסגרת זו הרחיבה את היתר השימוש באמצעי מניעה וחוקקה לראשונה היתר לבצע הפלות. בשנות ה-90, לאחר כהונתה כנשיאת הפרלמנט האירופי, שבה לממשלת צרפת כשרת הרווחה. בשנת 2000 מונתה לנשיאת המוסד לזיכרון השואה בצרפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הגדולה: עם אליס סואניר-סיט, מזכירת המדינה להשכלה גבוהה

בתמונה הקטנה: בסיור באושוויץ עם פוליטיקאים צרפתים בכירים

[דיים סימון וייל נפטרה לפני שבועיים, יהי זכרה ברוך]

רגיל

טובה ברמן ישורון

ד"ר טובה ברמן ישורון, 1997-1898

היום, לפני 119 שנים, נולדה טובה ברמן ישורון, מהדמויות הבולטות ברפואה הציבורית בישראל. היא התקבלה לאוניברסיטת קייב כבר בגיל 17, על אף ההגבלות על גיל הכניסה ועל מספר היהודים, וב-1921 סיימה את לימודי הרפואה. ב-1923 עלתה לארץ והחלה לעבוד כרופאה במחנות החלוצים. כראשת המחלקה לרפואה מונעת במרכז קופת החולים, פיתחה את רפואת הילדים, הרחיבה את שירותי "טיפת חלב" והכניסה את הפיקוח הרפואי לבתי הספר. לאחר קום המדינה עודדה קליטת רופאים מבין העולים וכוח עזר רפואי לפריפריה, וכן קידמה את הקמת ביה"ס לרפואה בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הקטנה: קופת חולים לאומית, 1939

רגיל

שרה שנירר

שרה שנירר, 1935-1883

היום, לפני 134 שנים, נולדה שרה שנירר, פעילת חינוך חרדית וסופרת יידיש ילידת פולין. ב-1918 ייסדה את רשת "בית יעקב" כדי להעניק לבנות גם חינוך דתי ולא רק חינוך כללי. בית הספר התרחב ובחסות "אגודת ישראל" הפך לרשת חינוכית דתית לבנות, הקיימת עד היום כמעט בכל קהילות ישראל המנהלות אורח חיים אורתודוקסי-חרדי. שנירר נחשבת גם לחלוצת הכתיבה הספרותית החדשה לבנות דתיות: היא כתבה סיפורים, מחזות חינוכיים ופרקי מוסר, שנדפסו בעיתונות הילדים הדתית ביידיש, וכן פרסמה אוטוביוגרפיה על מפעל חייה. יצירותיה זכו לתפוצה רבה וחלקן תורגמו לעברית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אחינועם ניני

אחינועם ניני, נולדה ב-1969

היום, לפני 48 שנים, נולדה אחינועם ניני, זמרת, מלחינה, מתופפת ופעילת שמאל ישראלית. ניני התפרסמה באירופה בפרט ובעולם בכלל כאמנית פופ ומוזיקת עולם לאחר שהשיר "Babel", שהקליטה ב-1988 עבור פסקול הסרט "Notre dame de Paris", הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת. תקליטה הבינלאומי הראשון "Noa" יצא ב-1994, ומאז שיתפה פעולה והופיעה עם מיטב מוזיקאי העולם ובאירועים בינלאומיים חשובים. במקביל, ניני פעילה בתנועות לזכויות אדם ולשלום, וב-2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הנאבק ברעב העולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם מירא עווד

רגיל

ג'ויס ג'ייקובסון קאופמן

ג'ויס ג'ייקובסון קאופמן, נולדה ב-1929

היום, לפני 88 שנים, נולדה ג'ויס ג'ייקובסון קאופמן, כימאית יהודייה אמריקאית. ב-1945 התקבלה לאוניברסיטת ג'ון הופקינס, אף שהייתה רק בת 16 ושהאוניברסיטה לא קיבלה רשמית לשורותיה נשים עד 1970. בשנות ה-60, משסיימה בהצטיינות דוקטורט בפיזיקה תיאורטית בסורבון שבפריז, מונתה למדענית-חוקרת ולפרופ' זוטרה בביה"ס לרפואה של ג'ון הופקינס, אך בשל מגדרה מעולם לא קיבלה קביעות ולא קודמה לפרופ' מן המניין. קאופמן התפרסמה כשהצליחה לערוך חישובי תלת-ממד בכימיה קוונטית ובשל מחקרה פורץ הדרך על השפעותיהן הקליניות של תרופות הרגעה ותרופות נרקוטיות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נאוה בן צבי

נאוה בן צבי, נולדה ב-1943

היום, לפני 74 שנים, נולדה נאוה בן צבי, כימאית ואשת חינוך ישראלית. בשנות ה-70 נמנתה עם החבורה הקטנה והצעירה שהקימה את האוניברסיטה הפתוחה. שם היא פיתחה חומרי למידה במדעי הטבע, הייתה מרצה בכירה, ראש צוות הערכה, חברת תת-הוועדה למדעי החיים והטבע וחברת מועצת האוניברסיטה הפתוחה. בשנות ה-80 מונתה לפרופ' באוניברסיטה העברית, ובשנות ה-90 ליו"רית החוג להוראת המדעים באוניברסיטה העברית, למנהלת המרכז למולטימדיה ולנשיאת מכללת הדסה. היא גם הקימה את אתר האינטרנט החינוכי "סנונית", וכיום מכהנת כיו"רית המרכז הישראלי למצוינות בחינוך.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הדסה סמואל

הדסה סמואל, 1986-1897

היום, לפני 120 שנים, נולדה הדסה סמואל, פעילת ציבור ישראלית, יו"ר ויצו בארץ ישראל בשנות ה-40 ויו"ר ויצו העולמית בשנים 1950-1949. היא סייעה בהקמת בתי ספר חקלאיים לבנות בנהלל, בפתח תקווה ובראשון לציון ופעלה נמרצות למען שיתופן המלא של הנשים היהודיות בארץ בפעילות הפוליטית והציבורית. מועצת ארגוני הנשים בארץ ישראל, בראשות סמואל, יזמה וקידמה את גיוס הנשים העבריות לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי בזמן מלחה"ע השנייה, וכן פעלה למען החיילות המשוחררות במציאת פתרונות דיור, תעסוקה והכשרה מקצועית עבורן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מתוך כנס ויצו הראשון בעיר קרלסבאד, צ'כיה, 1921 (סמואל שלישית מימין)