עמוד 1
רגיל

הנסיכה סופיה דוליפ סינג

הנסיכה סופיה אלכסנדרה דוליפ סינג, 1948-1876

היום, לפני 141 שנים, נולדה סופיה דוליפ סינג, סופרג'יסטית ופעילה למען שחרור הודו, סיקית פונג'אבית שחיה בבריטניה. היא הובילה את "ליגת הנשים נגד מיסוי", שהתנגדה לשלם מיסים כל עוד אין לנשים זכות הצבעה, וב-1910 השתתפה במצעד הסופרג'יסטיות שבו תקפו אזרחים והמשטרה את הפעילות, אירוע שנודע כ"יום שישי השחור". על אף היותה מקורבת למשפחת המלוכה הבריטית, היא הייתה "פורעת חוק" וסייעה למנהיגי התנועה הלאומית ההודית. במהלך מלחה"ע ה-1 תמכה בחיילים אסייתיים בכוחות הבריטיים, מחתה נגד האיסור על נשים להשתתף במאמץ המלחמתי והתנדבה לצלב האדום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנסיכה סופיה דוליפ סינג מוכרת את מגזין "הסופרג'יסטית" מחוץ לארמון המפטון קורט בלונדון, שכמה דירות בו היו בבעלותה (כך כיתוב התמונה במקור, כפי שהתפרסמה בעיתון ב-1913)

רגיל

"נראית כמו מהנדסת"

"נראית כמו מהנדסת", 2015

היום, לפני שנתיים, קמה תנועת "נראית כמו מהנדסת" על ידי אייסיס אנצ'לה, מפתחת תוכנה אמריקאית. אנצ'לה השתתפה בפרסומת גיוס לחברת תוכנה, הואשמה שהיא דוגמנית ולא באמת מהנדסת וספגה ביקורת רבה. מטרת הקמפיין הייתה לנתץ סטראוטיפים ולעודד נראוּת של מגוון אוכלוסיות שלרוב אינן מיוצגות בתעשיית המהנדסים, בעיקר נשים, לא-לבנים ולהטבפא"קים. בעזרת ההאשטאג "נראית כמו מהנדסת" הוזמנו מיעוטים בקרב המהנדסים לחלוק את חוויותיהם ואת תמונותיהם. בעקבות הצלחת הקמפיין קמו קמפיינים דומים נוספים, למשל "נראית כמו מנתחת" ו"נראית כמו פרופסור".

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: אייסיס אנצ'לה

רגיל

ברברה גיטינגס

ברברה ברוקס גיטינגס, 2007-1932

היום, לפני 85 שנים, נולדה ברברה גיטינגס, פעילה להטבפא"קית בולטת אמריקאית. היא הקימה את תא ניו יורק של "בנותיה של ביליטיס", הארגון הראשון למען זכויות לסביות בארה"ב, וארגנה מחאות נגד האיסור על העסקת הומואים ולסביות ע"י המדינה. גיטינגס הקימה את השדולה הגאה הראשונה במסגרת אגודת הספריות האמריקאית, במטרה לקדם הכללה של ספרות חיובית על הומוסקסואליות בספריות. היה לה גם חלק חשוב בהסרת ההומוסקסואליות מרשימת מחלות הנפש של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה ב-1972. הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה מעניקה פרס שנתי על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פלורנס ג'פראי הרימן

פלורנס ג'פראי הרימן, 1967-1870

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס ג'פראי הרימן, סופרג'יסטית, פעילה חברתית, פעילת שלום ודיפלומטית אמריקאית. היא הובילה את אחד המצעדים הסופרג'יסטיים בניו יורק, חשפה בפני ועידת הנשים את תנאי העבודה הקשים במפעלי היזע ואת תנאי המגורים בשיכונים, ותוארה ע"י הנשיא רוזוולט כמי שאחראית ל"אספקת חלב לילדים היונקים העניים". ב-1937 מונתה לשגרירה בנורווגיה. בראשית מלחה"ע ה-2 הקימה את "ועדת החסד", שסייעה לילדים ולנשים באזורי המלחמה, וב-1940 ארגנה את הברחת אזרחי ארה"ב מהמדינות הסקנדינביות. הרימן המשיכה בפעילותה הפילנתרופית גם בשנות ה-90 לחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שביתת התופרות של פורד

שביתת התופרות של פורד, 1968

היום, לפני 49 שנים, פתחו התופרות של מפעל פורד בלונדון בשביתה, בדרישה לקבל שכר הוגן על עבודתן. הנשים, שתפרו את כיסויי המושבים במכוניות, התבשרו באותו היום שהן יסווגו כקבוצת עובדים נפרדת וישתכרו 15% פחות מגברים בעבודה מקבילה מבחינת כישורים ושעות עבודה. ייצור המכוניות נעצר למשך שלושה שבועות, עד שהושוו התנאים בעקבות התערבותה של שרת העבודה, ברברה קאסל. שביתה זו מהווה אבן דרך במאבק על יחסי עבודה בבריטניה והובילה להעברת החוק לשכר שווה בשנת 1970, שלראשונה אסר על אי-שוויון בין גברים ונשים בשכר ובתנאי העסקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מצביעות על תום השביתה

בתמונה הקטנה: ברברה קאסל שותה תה עם נציגות השובתות

רגיל

מחאת נשות אוקינאווה

מחאת נשות אוקינאווה, יפן, 2016

היום, לפני שנה, בעת ביקור מתוקשר של נשיא ארה"ב ביפן, כתבו לו נשות אוקינאווה מכתב – וכן לשגריר ארה"ב ביפן, למפקד כוחות ארה"ב באוקינאווה, לראש ממשלת יפן ולמושל אוקינאווה – ובו דרשו שייקחו אחריות על מותה של צעירה בת 20 שעל פי החשד נאנסה ונרצחה ע"י אזרח עובד צבא ארה"ב. הן דרשו שיציעו לקרוביה תמיכה ראויה, שיחקרו לעומק את נסיבות האירוע ויענישו כראוי את התוקפן, וכן יסיגו מיידית את כוחות צבא ארה"ב מאוקינאווה. מקרה זה הוא האחרון שנחשף בשורה של עשרות מקרי אונס שתועדו מאז השתלט צבא ארה"ב על אוקינאווה ב-1972, וככל הנראה מהווים רק את קצה הקרחון.

לקריאה נוספת

תמונה הקטנה: הקורבן, רינה שימאבוקורו (Rina Shimabukuro)

עוד מקרי אונס מתוקשרים באוקינאווה ע"י אנשי צבא ארה"ב:

מקרה מ-1995

מקרה מ-2002

 

פייסבוק

רגיל

אמהות פלסה דה מאז'ו

אמהות פלסה דה מאז'ו, מאז 1977

היום, לפני 40 שנים, נערכה בפלסה דה מאז'ו שבבואנוס איירס, מול משכן נשיא ארגנטינה, עצרת מחאה של 14 אמהות שילדיהן נעלמו ללא כל מידע בתקופת שלטונה של החונטה הצבאית במדינה, בין 1976 ל-1983. העיתונות לא הורשתה לסקר את ההפגנה הבלתי-חוקית, אך השמועה עברה מפה לאוזן ובשבוע שלאחר מכן הצטרפו אמהות נוספות והוחלט לקיים עצרת מחאה מדי יום חמישי. גם לאחר חטיפתן והיעלמן של שלוש מהמייסדות, נמשכו העצרות כסדרן בהשתתפות אלפים עד שנת 2006, אז הגיעה יו"ר ארגון האמהות להבנות עם נשיא ארגנטינה. עד היום נערכים בכיכר מדי יום חמישי מצעדים לזכר הנעלמים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

"אישה מכה נאו-נאצי עם תיק יד"

"אישה מכה נאו-נאצי עם תיק יד", 1985

היום, לפני 32 שנים, צילם הנס רונסון את התמונה שהתפרסמה בשם "אישה מכה נאו-נאצי עם תיק יד". בצילום המפורסם נראית אישה בת 38 מכה באמצעות תיק היד שלה נאו-נאצי הצועד בהפגנה של תומכי מפלגת הרייך הצפוני בעיר וֶקְשֶה שבשוודיה. הצילום נבחר לתצלום השנה בשוודיה לשנת 1985, ומאוחר יותר לתצלום המאה ע"י מגזין "וי" והחברה השוודית לצילום היסטורי. האישה המצולמת, שהפכה סמל להתנגדות ללאומנות, היא דנוטה דניאלסון, שנולדה בפולין בשנת 1947, אשר אמה ניצלה ממחנה ריכוז במלחמת העולם השנייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: צילום שהפך גם הוא לוויראלי, מאי 2016: טס אספלונד, בת 42, עומדת מול 300 נאו-נאצים הצועדים ברחובות בורלנגה, שוודיה, ומניפה את אגרופה באוויר בהתרסה

רגיל

פד'ילה מבארכ

פד'ילה מבארכ, נעצרה ב-2011

היום, לפני 6 שנים, נעצרה פד'ילה מבארכ, אקטיביסטית בחריינית, והייתה לאישה הראשונה שהוגדרה ע"י ארגון "אמנסטי" כאסירת מצפון על שום חלקה בהפגנות בכיכר הפנינה בבחריין, עם פרוץ "האביב הערבי". מבארכ נעצרה בתחנת בידוק משטרתית בטענה שהשמיעה מוזיקה "חתרנית" ברכבה, הוכתה ועונתה שוב ושוב ע"י השוטרים, הורשעה ב"תקיפת שוטר", ב"עידוד שנאה כלפי המשטר" וב"פגיעה בסדר הציבורי", ונגזרו עליה 4 שנות מאסר. בעקבות פניות רבות מצד ארגונים הומניטריים ולחץ ציבורי, שוחררה כשנה וחצי לאחר מכן, והתקבלה בחום ע"י אלפי תומכים בהפגנה שיזמה האופוזיציה הבחריינית.

ויקיפדיה

דיווח של "אמנסטי" על המאמצים למען שחרורה, ינואר 2012

פייסבוק

בתמונה הגדולה: אחת ההפגנות בכיכר הפנינה בבחריין, מרץ 2011

רגיל

יום האישה הבינלאומי: צועדות לקראת שינוי

לכבוד יום האישה הבינלאומי, המצוין מדי שנה ב-8 במרץ, צעדות היא-סטוריות ששינו את העולם!

בימים אלה מארגנות נשות ארה"ב את הצעדות הגדולות ביותר שנראו אי פעם, ואחיות מכל העולם מצטרפות בסולידריות. בשנים האחרונות, נשים בערב הסעודית דרשו חופש תנועה, בהודו דרשו יד קשה נגד אנסים, בפולין דרשו את הזכות להפיל, ובישראל צעדו נשים למען שלום. ימים יגידו איך ועד כמה ישפיעו כל אלה על מהלך ההיא-סטוריה, אך דבר אחד בטוח: העולם היה שונה לגמרי אלמלא צעדו בהמוניהן סבות-סבותינו במהפכה הצרפתית, הסופרג'יסטיות בלונדון ובוושינגטון, נשות פרטוריה במחאה על האפרטהייד, המתנגדות למלחמת וייטנאם, האיסלנדיות למען שכר שווה ועוד ועוד…

 

פריז, 1789

נשות צרפת מוחות בשוק על מחירו ונדירותו של האוכל, וסוחפות אלפים לצעוד לכיוון ארמון ורסאי ולהתעמת עם המלך לואי ה-16. צעדה זו הייתה יריית הפתיחה למהפכה הצרפתית, ששינתה את יחסי הכוחות, מוטטה את החומה הבלתי-עבירה סביב המלך והעבירה את מרכז הכובד מהאצולה אל העם.

לונדון, 1907

"צעדת הבוץ", הצעדה הגדולה הראשונה של הסופרג'יסטיות, כללה אלפי נשים מכל שכבות החברה, והיוותה נקודת מפנה בדעת הקהל על מתן זכות הצבעה לנשים.

וושינגטון, 1913

נשות ארה"ב יוצאות לצעדה הגדולה הראשונה למען זכות הצבעה לנשים. גברים בקהל, וחלק מהשוטרים, תוקפים את הצועדות, מה שמוביל לשינויים מרחיקי לכת בהתנהלות המשטרה (כולל פיטורי המפכ"ל) ולהבנה הולכת וגוברת בצורך של נשים להיות בעלות קול והשפעה פוליטית כדי שהממסד ישרת גם אותן.

פרטוריה, 1956 

עשרים אלף נשים דרום אפריקאיות מכל הגזעים צועדות במחאה על הניסיון להרחיב את חוקי ההפרדה של משטר האפרטהייד ולהגביל את חופש התנועה של נשים שחורות.

ארה"ב, 1961 

"נשים מוחות למען שלום" צועדות ב-60 ערים ברחבי ארה"ב נגד מלחמת וייטנאם ונגד ניסויים גרעיניים, במה שנודע כהפגנת השלום הגדולה ביותר במאה ה-20. הן נתפסו כנשים מכובדות ממעמד הביניים המודאגות לגבי ילדיהן, מה שהקל על הממשל לא לתייג אותן כקיצוניות או כסוציאליסטיות, להקשיב לטענותיהן ולחתום על הסכם עם ברית המועצות.

ניו יורק, 1970 

ברנדה הווארד יוזמת את מצעד הגאווה הראשון, בדיוק שנה לאחר מהומות סטונוול, גל של הפגנות אלימות של להט"בים כנגד פשיטות משטרתיות על הבר הגאה "סטונוול" שבמנהטן. שנתיים אחר כך כבר היו קבוצות להט"ביות בכל עיר גדולה בארה"ב ובמערב אירופה.

איסלנד, 1975 

כמעט כל נשות איסלנד יוצאות לרחובות, שובתות ומפגינות בעד שוויון תעסוקתי ושכר שווה לנשים ולגברים. העובדה שענפים שלמים במשק שותקו לחלוטין, ושהגברים נאלצו לפתע לטפל בילדיהם, פקחה את עיניהם של רבים לתפקידן המהותי של נשים בחברה. כמה חודשים אחר כך הועברו באיסלנד חוקים להבטחת שוויון, וחמש שנים אחר כך נבחרה באיסלנד הנשיאה הראשונה בעולם.

וושינגטון, 1978

מאה אלף נשים צועדות כדי לעודד את כל המדינות בארה"ב לאשר את התיקון לחוקה המבטיח שוויון זכויות לנשים. התיקון עבר ב-1972, לאחר 50 שנות מאבק מאז הצגתו, והצעדה נערכה כמה חודשים לפני התאריך הסופי לאישורו.

פילדלפיה, 1997 

כמעט מיליון נשים אפרו-אמריקאיות צועדות למען חיזוקן של נשים שחורות. הצעדה אורגנה ע"י נשים פרטיות, לא ארגונים, כללה תפילות ונאומים מעוררי השראה והחזון שלה היה להעצים בדרך חיובית את הקהילות השחורות בארה"ב ובכל העולם חברתית, פוליטית וכלכלית.

וושינגטון וערים נוספות בארה"ב, 2000 

"מיליון אמהות" צועדות ביום האם בדרישה לשנות את התיקון השני לחוקת ארה"ב ולהחמיר את הפיקוח על הנשק.

————————–——-

וגם היום, נשות כל העולם צועדות לקראת שינוי:

וושינגטון ועוד, ינואר 2017

כחמישה מיליון צועדות (הצעדות הגדולות ביותר שנערכו אי פעם!) בוושינגטון ובערים נוספות בארה"ב וברחבי העולם לאחר השבעת טראמפ, כדי להביע תמיכה בסוגיות של זכויות אדם, ובפרט זכויות נשים ולהט"בים, זכויות עובדים, הגירה, ביטוח בריאות, הגנת הסביבה, שוויון בין-גזעי וחופש דת.

העולם הערבי, 2011 

ברבות ממדינות ערב מי שחוללו את ההפגנות הגדולות של "האביב הערבי", כמו מצרים, בחריין ולוב, היו נשים.

ריאד, 2011 

נשות ערב הסעודית דורשות לבטל את ההגבלה המוטלת על חופש התנועה שלהן ולהתיר להן לנהוג, ועל אף הסיכון שייעצרו יוצאות יחד לנהוג ברחובות ריאד.

טורונטו, 2011

שוטר קנדי הגדיש את הסאה בדבריו ש"מי שלא רוצה להיאנס, שלא תתלבש כמו שרמוטה", וצעדת השרמוטות הראשונה נגד תרבות האונס יצאה לדרך. מאז הצעדה הולכת ומתפשטת ברחבי העולם מדי שנה.

דף הפייסבוק של "צעדת השרמוטות" בישראל


דלהי, 2012

בעקבות מותה המזעזע של קורבן אונס קבוצתי, יוצאות נשות הודו לצעוד על מנת לעורר מודעות לתופעה הנרחבת של אלימות מינית נגד נשים ולדרוש יחס של כבוד לנשים. בתגובה, עוברים ברחבי הודו חוקים חדשים מחמירים כנגד אונס, נפתחים קווי עזרה לנשים נפגעות ונשקלת האפשרות לייסד בית משפט ייעודי לעבירות מין ולפשעים מגדריים.

ארה"ב, 2013 

שלוש נשים אפרו-אמריקאיות (אלישיה גרזה, פטריס קולורס ואופל טומטי) מארגנות את הצעדות הראשונות במחאה על אלימות וגזענות ממוסדות כנגד שחורים, בעיקר מצד המשטרה ובתי המשפט. התנועה (המבוזרת) הופכת לאחד הקולות החזקים והמשפיעים ביותר בשנים האחרונות בארה"ב.

ארגנטינה, 2015 ו-2016 

נשות ארגנטינה צועדות תחת הסלוגן "אפילו לא אישה אחת פחות", כדי להביא את קולן של נשים נפגעות אלימות אל קדמת הבמה ולדרוש מהרשויות לטפל בבעיית האלימות המגדרית והג'נדרסייד כנגד נשים.

ורשה, 2016

כמאה אלף מנשות פולין צועדות במחאה על העברת חוק חדש שאוסר לחלוטין על ביצוע הפלה. ימים אחדים לאחר מכן, בעקבות הסערה התקשורתית שנוצרה והתמיכה הגלובלית, החוק מבוטל.

ישראל, 2016 

"נשים עושות שלום", ישראליות ופלסטיניות מכל קצוות הקשת הפוליטית, צועדות מגדר ההפרדה באזור אום אל-פאחם, מגבול לבנון, מעוטף עזה, מאזור יריחו ומגבול מצרים וירדן ליד אילת, ועורכות את "עצרת התקווה" מול בית ראש הממשלה בירושלים.

דף הפייסבוק של "נשים עושות שלום"


————————–——-

"תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות

[נשים טובות] באמצע הדרך
[נשים טובות] מאוד
[נשים טובות יודעות] את הדרך
ו[איתן] אפשר לצעוד"
(נעמי שמר)

פייסבוק

רגיל

"צעדת הבוץ"

"צעדת הבוץ", לונדון, 1907
היום, לפני 110 שנים, צעדו יותר מ-3,000 נשים ברחובותיה הרטובים, הקרים ומלאי הבוץ של לונדון וקראו להעניק לנשים זכות הצבעה. צעדה זו, שנחקקה בזיכרון ההיא-סטורי כ"צעדת הבוץ", הייתה הצעדה הגדולה הראשונה שארגנה התאחדות הנשים הסופרג'יסטיות, אשר ייצגה יותר מארבעים ארגונים וכללה נשים מכל רחבי בריטניה, בכל הגילאים, המעמדות ותחומי העיסוק, ובהן למשל אצילות, נשות אקדמיה, אמניות ועובדות טקסטיל. בזכות הקהל העצום שעמד לאורך מסלול הצעדה למרות מזג האוויר הקשה ובזכות הכיסוי התקשורתי הנרחב שקיבלה הצעדה, היא מהווה נקודת מפנה בדעת הקהל לגבי הרעיון ה"אבסורדי" של הצבעת נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אסמאא' מחפוז

אסמאא' מחפוז, נולדה ב-1985

היום, לפני 32 שנים, נולדה אסמאא' מחפוז, אקטיביסטית מצרייה, ממייסדות "תנועת 6 באפריל" וחברה בולטת ב"קואליציית צעירי המהפכה". רבים מייחסים לה את הצתת ההפיכה במצרים, בעקבות סרטון ויראלי שפרסמה בינואר 2011 בפייסבוק וביוטיוב נגד משטר מובארק ובעד זכויות אדם, ובו קראה לכולם לצאת שבוע אחר כך לרחובות ולהגיע לכיכר תחריר. מחפוז הייתה אחת מחמשת מנהיגי "האביב הערבי" שבשל תרומתם ל"שינויים היסטוריים בעולם הערבי" קיבלו בשנת 2011 את פרס סחרוב לחופש המחשבה, פרס המוענק מדי שנה על ידי הפרלמנט האירופי לאנשים או לארגונים הפועלים למען זכויות האדם וחירותו.

ויקיפדיה

פייסבוק

התמונה הקטנה מתוך האתר: http://graphic-resistance.deviantart.com/

רגיל

רובין מורגן

רובין מורגן, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה רובין מורגן, בילדותה שחקנית-כוכבת ובבגרותה פעילה פמיניסטית רדיקלית, סופרת, משוררת ועורכת של האנתולוגיה "Sisterhood is Powerful" ושל מגזין "Ms.". בשנות ה-60 הייתה פעילה בתנועות למען זכויות אזרח ונגד מלחמת וייטנאם, והייתה מייסדת שותפה של ארגונים פמיניסטיים כמו "הנשים הרדיקליות של ניו יורק" ו-"W.I.T.C.H". ב-1968 הייתה ממארגנות המחאה נגד "מיס אמריקה", שבמהלכה הושלכו לפח אשפה מוצרים נשיים סימבוליים, כמו סירים ומגבים, אירוע שנחקק בזיכרון בטעות כ"שריפת חזיות". מיוחסת לה המצאת המושג "היא-סטוריה" לתיאור היסטוריוגרפיה מנקודת מבט נשית.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך ההפגנה נגד תחרות "מיס אמריקה"
בתמונה הקטנה: רובין מורגן עם ג'יין פונדה וגלוריה סטיינם

רגיל

איאת אל-קרמזי

איאת חסן מחמד אל-קרמזי, נולדה ב-1991
היום, לפני 26 שנים, נולדה איאת אל-קרמזי, משוררת וסטודנטית להוראה מבחריין. בתחילת 2011 התפרסם בבחריין ובעולם כולו, באמצעות הרשתות החברתיות, שיר שכתבה המבקר את המדיניות של ממשלת בחריין לאסוף את המפגינים הפרו-דמוקרטיים בכיכר הפנינה בעיר הבירה מנאמה. האיומים וההטרדות שספגו היא ומשפחתה, ולאחר מכן מעצרה, עינויה והעמדתה לדין בעוון "העלבת המשפחה המלכותית" ו"הפצת שנאה נגד המשטר הבחרייני", היו הגפרור שהצית את ההתקוממות העממית בבחריין, שיחד עם ההפגנות בתוניסיה ובמצרים הובילו את "האביב הערבי".

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שירה בנקי

שירה בנקי, 2015-1999

"שירה שלנו המקסימה נרצחה רק בשל העובדה שהייתה נערה בת 16 שמחה, מלאת חיים ואהבה, שבאה לתמוך בזכותם של חבריה וכל אדם לחיות לפי דרכם. ללא כל תכלית ובשל רשעות, טיפשות ורשלנות קופד פתיל חייה" – מדברי משפחתה של שירה בנקי, היום לפני שנה, כשמתה מפצעיה שלושה ימים לאחר שנדקרה בפיגוע במצעד הגאווה בירושלים. את הפיגוע, שבו נפצעו חמישה צועדים נוספים, ביצע ישי שליסל, קנאי חרדי ששוחרר מהכלא כחודש קודם לכן לאחר שביצע תקיפה דומה ב-2005. ביוני השנה נגזר עליו מאסר עולם בגין רצח.

פייסבוק

כתבות מהיום שבו נפטרה מפצעיה:

Ynet

NRG

נענע10

עוד על המצעד ועל הפיגוע:

ויקיפדיה – מצעד הגאווה בירושלים

ויקיפדיה – ישי שליסל

התמונה הגדולה צולמה ע"י נועם מושקוביץ

רגיל

תקרית כביש 56

תקרית כביש 56, שנת 2002

היום, לפני 14 שנים, הייתה שיירה צבאית אמריקאית בדרכה חזרה מתרגיל מבצעי לבסיסה, כ-20 ק"מ מהעיר סיאול שבדרום קוריאה. בכביש כפרי צר ליד העיר יאנג'ו, אחד מכלי הרכב המשוריינים, שמשקלו כ-57 טון, פגע בשתי נערות מקומיות, שים מי-סאון ושין יו-סון, שהלכו בצד הכביש. הנהגים הועמדו למשפט צבאי אמריקאי באשמת גרימת מוות ברשלנות, אך נמצאו זכאים. פסק הדין הוביל לאחת ההפגנות האנטי-אמריקאיות הגדולות ביותר בהיסטוריה של דרום קוריאה, ומאז נאסר מעברם של כלים משוריינים אמריקאיים בדרכים אזרחיות בדרום קוריאה ומצוין יום לאומי לזכר הנערות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

מיס סרייבו 1993

תחרות מיס סרייבו, 1993

היום, לפני 23 שנים, נערכה תחרות היופי "מיס סרייבו הנצורה". התחרות נערכה במקלט תחת מטחי יריות הצלפים של המיליציות הסרביות שצרו על העיר במהלך מלחמת האזרחים ביוגוסלביה. כשהוכתרה מלכת היופי, אינלה נוגיץ' בת ה-17, היא הניפה כרזה ענקית ועליה המילים "אל תיתנו להם להרוג אותנו". בהשראת המעשה, סרטו התיעודי של ביל קרטר, "מיס סרייבו", ושירם של להקת U2 ופבארוטי באותו השם זכו לתהודה תקשורתית רחבה ועודדו לחץ בינלאומי להפסקת המצור, שהיה בסופו של דבר המצור הארוך ביותר על עיר בירה בהיסטוריה המודרנית.

עוד על אינלה נוגיץ'

עוד על השיר והסרט, "מיס סרייבו"

פייסבוק

רגיל

הירי באוניברסיטת קנט סטייט

הירי באוניברסיטת קנט סטייט, 4 במאי 1970

היום, לפני 46 שנים, ירה המשמר הלאומי באוהיו, ארה"ב, על סטודנטים לא חמושים שהפגינו נגד הפעולה בקמבודיה שעליה הכריז הנשיא ניקסון כמה ימים קודם לכן. תשעה סטודנטים נפצעו וארבעה נהרגו, ביניהם סנדרה שויר ואליסון קראוס, סטודנטיות מצטיינות, יהודיות, בנות 20-19, שנורו מטווח של 100 מטר. לאחר הירי התעוררה מחאה ציבורית רחבה, כולל שביתה של ארבעה מיליוני סטודנטים וסגירה של מאות תיכונים, אוניברסיטאות וקולג'ים, שהשפיעה רבות על דעת הקהל בנוגע לתפקידה של ארה"ב במלחמת וייטנאם.

ויקיפדיה

פייסבוק

עוד על סנדרה שויר, 1970-1949

עוד על אליסון קראוס, 1970-1951

רגיל

צ'אי לינג

צ'אי לינג, נולדה ב-1966

היום, לפני 50 שנים, נולדה צ'אי לינג, אקטיביסטית ואשת עסקים סינית. במהלך ההפגנות בכיכר טיאנאנמן ב-1989 נבחרה להנהיג את תנועת הסטודנטים הדמוקרטית. היא הייתה ממארגנות שביתת הרעב, ובסיום ההפגנות סומנה כאחת מ-21 הסטודנטים המבוקשים ביותר ע"י ממשלת סין. היא נמלטה מסין דרך אירופה, ולבסוף הגיעה לארה"ב. ב-1998 הקימה חברת אינטרנט לשירותי מערכות מידע לאוניברסיטאות. ב-2010 הקימה ארגון צדקה בשם "All Girls Allowed", שפועל נגד הפרת זכויות האדם כתוצאה ממדיניות הילד האחד בסין.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הצעדה למען חיים של נשים

הצעדה למען חיים של נשים, וושינגטון 1992

היום, לפני 24 שנים, נערכה הצעדה הגדולה ביותר עד היום בעד הזכות להפלה. יותר מחצי מיליון אנשים צעדו מהבית הלבן עד גבעת הקפיטול במטרה להראות את כוחם האלקטורלי, בעת שביהמ"ש העליון דן בסדרה של תקנות שיועדו להגביל את אפשרויותיהן של נשים להפיל. "נמאס לנו להתחנן בפני גברים בעמדות כוח עבור זכויותינו," אמרה פטרישיה איירלנד, נשיאת "ארגון הנשים הלאומי", מארגן הצעדה. רוב הנשים בצעדה לבשו לבן, במחווה לאמותיהן הרוחניות, הסופרג'יסטיות.

פייסבוק

כתבה שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" למחרת הצעדה

עוד על הצעדה