עמוד 1
רגיל

מרי דרם

מרי אדלייד דרם, 1894-1828

היום, לפני 189 שנים, נולדה מרי דרם, עיתונאית ונואמת פמיניסטית צרפתייה, אשר האמינה בשינוי חברתי הדרגתי יותר מאשר במהפכות ופעלה למען חינוך ורפורמות חקיקתיות שיקדמו שינוי כזה. בין היתר קידמה חינוך לבנות ואמנציפציה פוליטית לנשים, ייסדה את "האגודה לזכויות נשים" ב-1870, הייתה ממקימות "החברה לשיפור גורלה של האישה" ב-1874, והייתה מיוזמות "האמנה הבינלאומית בדבר זכויות נשים" ב-1878. דרם הייתה האישה הראשונה שהושבעה ל"בונים החופשיים" בצרפת, וב-1892 יזמה את המסדר הבינלאומי המעורב הראשון של הבונים החופשיים, שנקרא "זכות האדם".

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: פסל בדמותה הניצב בפריז

רגיל

ברברה גיטינגס

ברברה ברוקס גיטינגס, 2007-1932

היום, לפני 85 שנים, נולדה ברברה גיטינגס, פעילה להטבפא"קית בולטת אמריקאית. היא הקימה את תא ניו יורק של "בנותיה של ביליטיס", הארגון הראשון למען זכויות לסביות בארה"ב, וארגנה מחאות נגד האיסור על העסקת הומואים ולסביות ע"י המדינה. גיטינגס הקימה את השדולה הגאה הראשונה במסגרת אגודת הספריות האמריקאית, במטרה לקדם הכללה של ספרות חיובית על הומוסקסואליות בספריות. היה לה גם חלק חשוב בהסרת ההומוסקסואליות מרשימת מחלות הנפש של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה ב-1972. הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה מעניקה פרס שנתי על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

"קוֹלֵךְ"

"קוֹלֵךְ", נוסד ב-1998

היום, לפני 19 שנים, ייסדה ד"ר חנה קהת את "קוֹלֵךְ – פורום הנשים הדתיות", תנועה שמטרותיה להוביל שינוי חברתי בנושא שוויון מגדרי בקהילה הדתית בישראל, לתקן את אי-השוויון במעמדן האישי של נשים בנישואין הדתיים ולהיאבק בכל צורה של אלימות מגדרית. הארגון שותף ב"פורום תקנה" לטיפול בהטרדות מיניות מצד רבנים, עורך כנסים וימי עיון בנושא, מפיץ תוכניות להעצמה מגדרית במרכז המנהיגות של הארגון ובמערכת החינוך הדתית ומוביל מאבקים פמיניסטיים שונים, כמו מינוי דיינות, מציאת פתרון למסורבות גט ומניעת הפרדה מגדרית. מנכ"לית העמותה כיום היא עו"ד יעל רוקמן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך אתר "קולך", האירוע הוא הקרנה חגיגית של הסרט "ישמח חתני" בסינמטק חולון בשיתוף עם קבוצת הפייסבוק "אני פמיניסטית *דתיה* – וגם לי אין חוש הומור" וסינמטק חולון.

בתמונה הקטנה: חנה קהת, המייסדת

 

רגיל

צבא נשות השלום

צבא נשות השלום, נוסד ב-1915

היום, לפני 102 שנים, נוסד צבא נשות השלום, תנועת נשים אנטי-מלחמתית אוסטרלית. התנועה ביקשה לאחד נשים, ללא קשר לאמונתן הדתית או לנטייתן הפוליטית, ולהניע אותן לפעולה נגד המיליטריזם. הן התנגדו לגיוס חובה ודרשו שממשלות יקבלו מנדט מהאזרחים באמצעות משאל עם לפני יציאה למלחמה. בראש התנועה עמדה וידה גולדשטיין, סופרג'יסטית ופציפיסטית יהודייה-אוסטרלית, האישה הראשונה שהתמודדה בבחירות באימפריה הבריטית. המוטו של התנועה היה "אנחנו נלחמות נגד המלחמה" ודגלה היה בצבעי התנועה הסופרג'יסטית – סגול (כבוד), ירוק (תקווה) ולבן (טוהר).

עוד על צבא נשות השלום

עוד על וידה גולדשטיין

פייסבוק

בתמונה הקטנה: כמה מחברות צבא נשות השלום, וידה גולדשטיין בלבן

רגיל

שרה שנירר

שרה שנירר, 1935-1883

היום, לפני 134 שנים, נולדה שרה שנירר, פעילת חינוך חרדית וסופרת יידיש ילידת פולין. ב-1918 ייסדה את רשת "בית יעקב" כדי להעניק לבנות גם חינוך דתי ולא רק חינוך כללי. בית הספר התרחב ובחסות "אגודת ישראל" הפך לרשת חינוכית דתית לבנות, הקיימת עד היום כמעט בכל קהילות ישראל המנהלות אורח חיים אורתודוקסי-חרדי. שנירר נחשבת גם לחלוצת הכתיבה הספרותית החדשה לבנות דתיות: היא כתבה סיפורים, מחזות חינוכיים ופרקי מוסר, שנדפסו בעיתונות הילדים הדתית ביידיש, וכן פרסמה אוטוביוגרפיה על מפעל חייה. יצירותיה זכו לתפוצה רבה וחלקן תורגמו לעברית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אינגריד ניוקירק

אינגריד ניוקירק, נולדה ב-1949

"בעלי חיים אינם נתונים לנו כדי שנאכל אותם, נלבש אותם, נערוך בהם ניסויים או נשתמש בהם לבידור." – אינגריד ניוקירק (נולדה היום, לפני 68 שנים), פעילה למען בעלי חיים אמריקאית ילידת בריטניה. ב-1980 ייסדה את "אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים" (PETA), הארגון הגדול בעולם הפועל להצפת הנושא של רווחת בעלי החיים למודעות הציבור. הארגון בראשותה, בין היתר, עורך קמפיינים להפסקת השימוש בחיות במבחני ריסוק ובבדיקת מוצרים קוסמטיים, נאבק להידוק האכיפה על תעשיות המזון מן החי ומארגן חקירות סמויות של חברות מסחריות, מוסדות לימוד וקרקסים שמנצלים חיות.

ויקיפדיה – אינגריד ניוקירק

עוד על PETA:

ויקיפדיה – PETA

אתר PETA

 

בתמונה הקטנה: עם פמלה אנדרסון, מהפעילות הבולטות של הארגון

בתמונה הגדולה:

למעלה: נגררת על ידי המשטרה לאחר שהתפרצה לאתר שבו נערך טקס שכלל ירי ביונים

למטה: עוד מעצר לאחר הפגנה

פייסבוק

רגיל

הדסה סמואל

הדסה סמואל, 1986-1897

היום, לפני 120 שנים, נולדה הדסה סמואל, פעילת ציבור ישראלית, יו"ר ויצו בארץ ישראל בשנות ה-40 ויו"ר ויצו העולמית בשנים 1950-1949. היא סייעה בהקמת בתי ספר חקלאיים לבנות בנהלל, בפתח תקווה ובראשון לציון ופעלה נמרצות למען שיתופן המלא של הנשים היהודיות בארץ בפעילות הפוליטית והציבורית. מועצת ארגוני הנשים בארץ ישראל, בראשות סמואל, יזמה וקידמה את גיוס הנשים העבריות לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי בזמן מלחה"ע השנייה, וכן פעלה למען החיילות המשוחררות במציאת פתרונות דיור, תעסוקה והכשרה מקצועית עבורן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מתוך כנס ויצו הראשון בעיר קרלסבאד, צ'כיה, 1921 (סמואל שלישית מימין)

רגיל

אולימפיאדת הנשים הראשונה

אולימפיאדת הנשים הראשונה, 1921

היום, לפני 96 שנים, נפתחה אולימפיאדת הנשים הראשונה, אירוע הספורט הבינלאומי הראשון לנשים. את האירוע יזמה אליס מיליאט הצרפתייה בתגובה להודעת הוועד האולימפי שלפיה נשים לא ייכללו באולימפיאדה של 1924. האירוע נמשך 5 ימים, נערך במועדון הספורט הבינלאומי של מונאקו במונטה קרלו והתחרו בו כ-100 ספורטאיות בענפי אתלטיקה, כדורסל והתעמלות. שלוש פעמים נערכה אולימפיאדת נשים במסגרת זו, שהיוותה אבן דרך משמעותית עבור נשים בספורט, ואחר כך המשיכה המסורת השנתית במשחקים העולמיים לנשים שנערכו עד שנת 1934 על ידי הפדרציה הבינלאומית לספורט נשים, שגם אותה ייסדה מיליאט.

ויקיפדיה

פייסבוק


בתמונה הקטנה: אליס מיליאט

בתמונה הגדולה: הזוכה במירוץ משוכות 65 מ'

רגיל

גבריאלה סילאנג

מריה יוספה גבריאלה קאריניו סילאנג, 1763-1731
היום, לפני 286 שנים, נולדה גבריאלה סילאנג, מהפכנית פיליפינית, האישה הראשונה בקרב מנהיגיה של תנועת העצמאות הפיליפינית. ב-1763, לאחר ההתנקשות בחיי בעלה דייגו, מנהיג ההתקוממות האילוקנית, עמדה בראש כוחות המורדים עד שנלכדה והוצאה להורג על ידי המשטר הספרדי. העיטור הפיליפיני "מסדר גבריאלה סילאנג" מוענק לנשותיהם של ראשי מדינות בפיליפינים ובעולם. ב-1984 הוקם בפיליפינים ארגון-הגג Gabriela, על שם סילאנג (וגם ראשי תיבות של "איגוד נשים בעד רפורמות, יושרה, שוויון, מנהיגות ופעולה"), המאגד ארגוני נשים מכל רחבי המדינה הפועלים למען שוויון זכויות ונגד סחר בנשים ותרבות האונס.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

כריסטינה נובל

כריסטינה נובל, נולדה ב-1944

היום, לפני 72 שנים, נולדה כריסטינה נובל, "אמא טינה", אירית הפועלת למען ילדים. כנערה הופרדה מאחיה, נמלטה מבית יתומים, נאנסה, תינוקה נלקח ממנה והאיש שנישאה לו הִכה אותה. במהלך מלחמת וייטנאם החלה לחלום על סבלם של הילדים והרגישה כי הם קוראים לה לעזרה. ב-1989 החלה נובל ללכת בין קהילות עניות בווייטנאם (ואחר כך גם במונגוליה), לעתים תוך סיכון חייה, ולחפש ילדים עזובים הזקוקים לעזרה רפואית, להגנה מפני ניצול מיני או לעזרה כלכלית. עד היום סייעה "קרן כריסטינה נובל לעזרה לילדים מעוטי יכולת" ליותר מ-700 אלף ילדים והקימה מרפאות חירום, בתי ספר ומקלטים לילדים חסרי בית.

ויקיפדיה

הסרט "נובל", שיצא ב-2014, מספר את סיפורה

אתר הקרן של כריסטינה נובל לעזרה לילדים מעוטי יכולת

פייסבוק

רגיל

רֶחָה פרַיאר

רֶחָה פרַיאר, 1984-1892

היום, לפני 124 שנים, נולדה רֶחָה פרַיאר, מייסדת "עליית הנוער", כלת פרס ישראל למפעל חיים (1981). ב-1932, על רקע האנטישמיות הגוברת בגרמניה, הגתה ומימשה את הרעיון לשלוח במאורגן נוער יהודי לארץ ישראל; את הכספים והתומכים גייסה בעצמה. עד 1939 הצילה עליית הנוער כ-7,000 צעירים, שנקלטו בהתיישבות העובדת. "המפעל להכשרת ילדי ישראל" שייסדה המשיך את פעילותה למען ילדים שחיים בתנאים ירודים. פריאר התבלטה גם בחיי הרוח: יזמה את "הקרן למלחינים ישראלים" לקידום מוזיקה ישראלית מקורית, הקימה את "הטסטימוניום" כמפעל הנצחה מוזיקלי לתולדות העם היהודי, וכן כתבה אופרות, שירה, מחזות ופרוזה. זכויותיה בהצלת אלפי ילדים יהודים הוכרו רק לאחר מאבק משפטי ממושך שניהלה.

ויקיפדיה

עוד על "עליית הנוער"

פייסבוק

 

רגיל

"ארבע אמהות"

"ארבע אמהות", הוקמה ב-1997

היום, לפני 19 שנים, נערך כנס ההקמה של "ארבע אמהות", תנועת מחאה שהקימו ארבע נשים תושבות הצפון ואמהות לחיילים ששירתו בלבנון – רחל בן דור, מירי סלע, רונית נחמיאס וזהרה ענתבי – במטרה להביא ליציאת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון. בין מאות הפעילות הנוספות שהצטרפו במהרה לתנועה בלטה במיוחד אורנה שמעוני, שבנה סגן איל שמעוני נהרג במוצב ריחן שבלבנון. בתחום שנתפס גברי בחברה הישראלית, בניגוד לכל המוסכמות, הצליחה "ארבע אמהות" להעלות את נושא הנסיגה לסדר היום הלאומי, לגייס את דעת הקהל ולהביא את מקבלי ההחלטות לסגת מלבנון ב-24 במאי 2000.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

יום האישה הבינלאומי: נשים לגופן

יום האישה הבינלאומי: נשים לגופן

הנושא "נשים וגופן" עלה כמושא לדיון פמיניסטי בכנס שחרור האישה בבוסטון ב-1969, שבמהלכו חלקו נשים מניסיונן האישי באינטראקציות עם רופאים. שנה לאחר מכן יצא לאור הספר החלוצי "נשים לגופן", שבחן את הרפואה בהקשר חברתי ומגדרי. הספר, שהיה לרב-מכר עולמי, עבר מאז עדכונים והרחבה בנושאים כמו היריון וגיל הבלות. הארגון "נשים לגופן" עוסק בחינוך, בייעוץ ובקידום הנושא, וגם בישראל פועלת מאז 2005 תנועה באותו השם לשינוי תפיסות הבריאות של נערות ונשים בישראל.

פייסבוק

תחום רפואת הנשים, רפואה מיילדותית וגינקולוגית, התקדם בצעדי ענק ב-200 השנים האחרונות. הנשים הוויקטוריאניות, למשל, היו עלולות לעבור הוצאת שחלות כטיפול במחלה המומצאת "היסטריה", ובמאה ה-18 החליפו רופאים גברים בהינף יד את השיטות המסורתיות ללידה טבעית בהליכים רפואיים. כיום, יותר מבעבר, למרבית הנשים במדינות המפותחות יש נגישות למידע רפואי, לטיפול רפואי הולם ולאמצעי מניעה, אך גם היום ישנה ביקורת רבה על הנורמות וההתנהלות ברפואת הנשים.
במאמרה מ-2003 "מה הנשים האלה רוצות?" מתייחסת ג'ודית הוק לסוף שנות השישים בארה"ב כנקודת זמן מרכזית שבה אימצו ארגוני נשים במוצהר את הרפואה כסוגיה פמיניסטית. ב-1969 החליט כנס נשים בבוסטון בצעד חלוצי להעלות את "נשים וגופן" כנושא דיון פמיניסטי מרכזי, ובעקבותיו התכנס קולקטיב בריאות האישה של בוסטון והפיק ב-1970 אסופת מאמרים בשם "נשים לגופן" ("Our Bodies, Ourselves") העוסקים בנושאים כמו לידה, אמצעי מניעה והפלות.
האג'נדה המשותפת שהתגבשה על ידי פעילות בתנועות לשוויון זכויות ולשחרור האישה בנוגע לרפואת נשים כללה שלושה עקרונות מרכזיים:
1. בין אם המטופלת מאמצת את הפתרונות הרפואיים או שוללת אותם לחלוטין, יש לקדם את זכותה להחליט על גופה.
2. יש למגר את התפיסה שלפיה כל אירועי הגוף הנשי ראויים להיחשב כמוקדי פעולה רפואית, גישה שהובילו בין היתר תומכות לידה טבעית אשר סירבו לקבל את זיהוי הלידה כמקרה חירום רפואי.
3. על פמיניסטיות לקחת חלק פעיל בהבניה מחדש של שיח הרופא/ה-מטופלת כך שיחזיר לנשים את הבעלות על גופן, למשל על ידי פעילות לעידוד בדיקות עצמיות על מנת לנטרל את היראה סביב המקצועיות הרפואית ולצמצם את ההיררכיה בין הרופא/ה והחולה.
בשנת 2012 פרסמה ועדת האתיקה של FIGO, ארגון הגג של איגודי רופאי נשים מרחבי העולם, המייעץ בין היתר לארגון הבריאות העולמי, אזהרות והמלצות בנוגע לדעות קדומות שרירות וקיימות של רופאים/ות כלפי מטופלות: למשל, האמונה שכל הנשים מעוניינות להיות אמהות ומוכנות להקריב כל דבר לשם כך, שנשים הן רגישות ופגיעות ולכן אינן מסוגלות לקבל החלטות עקביות וחד-משמעיות, שהן כפופות לגברים בחייהן (בני זוג, אבות, אחים, עמיתים או רופאים), ושנשים צעירות המבקשות אמצעי מניעה הן מופקרות מינית. הוועדה הראתה כיצד דעות קדומות אלה עלולות להוביל למניעת ייעוץ רפואי מספק לטיפול בבעיות בריאותיות בזמן היריון אשר עלול להזיק לעובר (מתוך הנחה כי האישה תמיד תעדיף להקריב את בריאותה שלה) או למניעת מידע רפואי מתוך חשש שהמטופלת לא תוכל לעמוד במתח או בחרדה. במקרים כאלה, התריעה הוועדה, התוצאה היא שלילת אחריותה של אישה על גופה ומניעת זכותה לבחור בטיפול בריאותי באופן חופשי ומודע.
כמתבקש בתחום שעוסק רבות באיברי מין וברבייה, סקר שנערך בארה"ב ב-2012 מצא כי רופאי נשים נוטים לשאול על פעילות מינית יותר מרופאים אחרים, אך לרוב הם אינם שואלים על גורמים כמו זהות מינית, הרגלי מין או שביעות רצון מיחסי המין, גורמים חשובים ומשפיעים במיוחד על מצבה הבריאותי של המטופלת שאינם עולים בבדיקות סטנדרטיות. הדיון חשוב במיוחד לשיפור הטיפול בנשים שמיניותן מושתקת, כמו נשים במהלך היריון, ולמתן מענה הולם לסכנות הבריאותיות הייחודיות לנשים ממיעוטים חברתיים או לנשים לסביות וביסקסואליות.על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, בתחום רפואת הנשים יש עדיין רוב של רופאים גברים, אך הדור הבא של רופאי הנשים צפוי לכלול בעיקר רופאות. אחד המחקרים שנערך בארה"ב בעשור האחרון מצא כי מרבית המטופלות מעדיפות רופאת נשים, בעיקר בכל הנוגע לבדיקה הפיזית, עד כדי כך ש-23% מהנשאלות העידו כי הסיבה העיקרית שלהן לבחירת הרופאה הייתה היותה אישה. נטייה זו בולטת במיוחד בקרב בנות מיעוטים ונשים לא-לבנות.
מחקרים אשר בדקו את הסיבות להעדפה זו מצאו בין היתר כי רופאות נשים נוטות לאמץ סגנון טיפול ממוקד-מטופלת, המאופיין בעידוד המטופלת לשתף בתפיסת עולמה הסובייקטיבית ובניסיונה ולקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות על הטיפול בה. רופאים גברים, לעומת זאת, נוטים להתמקד בקביעות רפואיות-פיזיות אובייקטיביות-גנריות.
עם זאת, נמצא כי שביעות הרצון מרופאי נשים עולה ככל שהם מאמצים גישה המשתפת את המטופלת בהחלטות ובמידע רפואי, וכן ככל ששירותי הבריאות מאפשרים ללקוחות לבחור את רופא/ת הנשים. החוקרת לארגו-ג'נסן מסכמת את מחקרה מ-2012 בהמלצה: "רופאים אינם יכולים לשנות את מינם, אך הם יכולים לשנות את אופן התקשורת שלהם עם המטופלת. כיוון שרמות גבוהות של אמון ושביעות רצון משפרות תוצאות רפואיות, בתי ספר לרפואה חייבים ליישם בתוכנית הלימודים שלהם דרכי תקשורת המתמקדות במטופלת".וקצרה היריעה מלתאר את ההטיה המגדרית שעליה מצביעים שלל מחקרים בכלל תחומי הרפואה, שמתבטאת בנטייה לפרש תלונות רפואיות בהתאם למגדר המטופל/ת באופן שמוביל לעתים לתת-אבחון, לאבחון מאוחר או לאבחון שגוי; בהגדרת סימפטומים של מצב רפואי לפי האופן שבו הם באים לידי ביטוי אצל זכרים (מה שמוביל למשל לתת-אבחון של התקפי לב אצל נשים ולשיעורי תמותה גבוהים יותר אצלן ממחלות לב, פשוט כי אצלן זה נראה קצת אחרת); בעריכת ניסויים טיפוליים ותרופתיים על נבדקים זכרים בלבד כדי להימנע מ"משתנים מתערבים" (מה שמוביל למשל לתופעות לוואי מסוכנות שלא נבדקו בקרב מטופלות ולהיעדרן של תרופות המותאמות להן), ועוד ועוד.יותר מאי פעם בהיא-סטוריה, בזכות אחיותינו שנאבקו על כך ועודן נאבקות, יש לנו היום מידה לא מעטה של נגישות למידע ולזכויות כמטופלות. כמו שכותבת ד"ר ליאור ברוך, בבלוג הרפואה הישראלי הפמיניסטי המומלץ Livriuta לבריאותה : "אני מאוהבת במקצוע הרפואה ובעבודה שלי, ואחד מהדברים שאני יותר אוהבת הוא היכולת לתת למטופלות/ים הבנה וכוח על הגוף שלהן/ם, את הזכות להחליט בעצמן/ם על סוג הטיפול שיקבלו, ומתי והיכן יקבלו אותו […] הגישה החופשית לאינטרנט היא דבר מבורך, בעיני, לתחום זכויות המטופלת. יש בו המון מידע כתוב ומוסרט, ברמות שונות לפי רצוננו. אבל יש בו גם חסרונות: לא תמיד המידע שמופץ בכזה חופש הוא מידע מדויק, ולעתים לא מעטות הוא מלווה באינטרסים. וזה, זה בדיוק הדבר שקשה לי לראות. אז אני חושבת שמגיע לנו בלוג רפואה פמיניסטית. מקום מוכוון אשה, שוויוני ופתוח, שגם נותן מידע מדויק, מבוסס וחף מאג'נדה פרסומית/כלכלית/אחרת".

רפואה שלמה לכולן!
————————–——-
מקורות:
Houck, C. H. (2003), "What Do These Women Want? Feminist Responses to Feminine Forever, 1963-1980"
Lagro-Janssan, A. (2012), "Physician’s Gender: Communication Style, Patient Preferences and Patient Satisfaction in Gynecology and Obstetrics: A Systemic Review"
Sobecki et al. (2012), "What We Don’t Talk About When We Don’t Talk About Sex: Results of a National Survey of United States Obstetrician/Gynecologists"
"Ethical Issues in Obstetrics and Gynecology by the FIGO Committee for the Study of Ethical Aspects of Human Reproduction and Women’s Health" (2012)
"Women, Power, and Reproductive Healthcare: Highlights from 19th and 20th Century Obstetrical and Gynecological Practice", Historical Collections & Archives.

עוד על העמותה הישראלית "נשים לגופן":

דף פייסבוק

עוד על "Our Bodies, Ourselves", הארגון והספר האמריקאי:

בתמונה הגדולה: קבוצת הנשים שחיברה את הגרסה הראשונה של הספר.
רגיל

ההסתדרות הציונית "הדסה"

ההסתדרות הציונית "הדסה", נוסדה ב-1912

היום, לפני 104 שנים, ייסדה קבוצת נשים ובראשן הנרייטה סאלד את ההסתדרות הציונית "הדסה", במטרה להפנות את מאמציהן של נשים לציונות מעשית בתחום הרפואה בארץ ישראל. התנועה, שנקראה על שם אסתר המלכה, הקימה בתי חולים (הגדול שבהם בהר הצופים בירושלים), את תחנות "טיפת חלב" הראשונות, גני משחקים בשכונות יהודיות וערביות, קופת חולים (מאוחדת), כפר נוער לקליטת ילדים ניצולי שואה ומעולי תימן ועוד, וכן מימנה באופן כמעט בלעדי את עליית הנוער.

עוד על "הדסה"

עוד על הנרייטה סאלד (במרכז התמונה הגדולה)

פייסבוק

 

רגיל

מלון מרתה וושינגטון

מלון מרתה וושינגטון, נפתח ב-1903

היום, לפני 113 שנים, נחנך מלון הנשים במנהטן בניו יורק, שמאוחר יותר שונה שמו למלון ע"ש מרתה וושינגטון. היה זה המלון הראשון שיועד בלעדית לנשים, שהיו אורחות מזדמנות או דיירות קבע. מיד עם פתיחתו נרשמה בו תפוסה מלאה, בנוסף לרשימת המתנה ארוכה, ונשים מפורסמות רבות התגוררו בו במרוצת השנים. החל מ-1907 שימש המלון כמטה הראשי של המועצה הסופרג'יסטית הבין-עירונית. כיום נכלל המלון ברשימת אתרי המורשת של העיר ניו יורק.

ויקיפדיה

עוד על מרתה וושינגטון, הגברת הראשונה ה-1 של ארה"ב

פייסבוק

רגיל

YWCA

איגוד נשים צעירות נוצריות – YWCA
נוסד ב-1855

היום, לפני 161 שנים, נוסד ה-YWCA, ארגון הנשים הגדול בעולם הפועל למען שינוי חברתי וכלכלי גלובלי ומקדם הנהגה נשית, שלום, צדק ופיתוח בר-קיימא. הארגון הוקם באנגליה כאיחוד של "מוסד ההכשרה הכללי לנשים" ו"איגוד התפילה", במטרה להציע תמיכה לנשים אנגליות צעירות, ובהדרגה התרחב לכל רחבי העולם ולמטרות נוספות. במרוצת השנים עסק הארגון בין היתר בתמיכה בפליטים, בטיפול בנגיף האיידס, בזכויות האדם של נשים ונערות, באוריינות ובמאבק בעוני.

ויקיפדיה

אתר YWCA

פייסבוק

 

רגיל

"מצעד הדיים"

ארגון "מצעד הדיים", נוסד ב-1938

היום, לפני 78 שנים, ייסד נשיא ארה"ב רוזוולט את "מצעד הדיים", ארגון שלא למטרות רווח הפועל למאבק במחלת הפוליו ולשיפור בריאותן של אמהות ותינוקות. מאז השתנה ייעודו וכיום פעילותו מתמקדת במתן מידע וייעוץ לנשים הרות ולנשים בגיל הפריון, בכל הנוגע לבריאות הילוד והאם. הארגון גם מעניק תמיכה למשפחות שתינוקותיהן סובלים/ות ממחלות או מפגיעה פיזית אחרת. בשנים האחרונות סופג הארגון ביקורת קשה מצד ארגונים שמרניים בשל תמיכתו במרפאות לתכנון המשפחה.

ויקיפדיה

אתר הארגון

פייסבוק

רגיל

ג'ולייט גורדון לואו

ג'ולייט גורדון לואו, 1927-1860

היום, לפני 155 שנים, נולדה ג'ולייט גורדון לואו, מייסדת תנועת הצופות האמריקאית. במאי 1911, בעודה בסקוטלנד, הקימה תנועת חניכות, שלמדו לטוות צמר ולטפל בחיות משק, לקשור קשרים, לקרוא מפה, להגיש עזרה ראשונה, להכיר סימונים צבאיים ולהתמודד עם לינה בשטח. ב-1912, עם שובה לסוואנה ג'ורג'יה, הקימה תנועת חניכות זהה, שצמחה וגדלה להיות תנועת הצופות האמריקאית, שלואו הייתה נשיאתה הראשונה. כיום חברות בתנועה יותר מ-2 מיליון ילדות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בתי המחסה מגדלנה

בתי המחסה מגדלנה, 1996-1758

היום, לפני 19 שנים, נסגר אחרון בתי המחסה מגדלנה. בתי המחסה נוסדו במאה ה-19 בבריטניה ובאירלנד על מנת לשקם נשים שעסקו בזנות. כשהשתלטה עליהם הכנסייה ייעודן השתנה ממוסד שיקום למעין כלא: החלו להישלח אליהם גם אמהות לא נשואות, נשים מאותגרות התפתחותית ונשים שעברו התעללות, והנזירות המשגיחות הונחו להשתמש באמצעים קיצוניים על מנת להרתיע אותן מלעזוב ולעודדן לחזור בתשובה במקום. כ-30,000 נשים נשלחו לבתי המחסה במהלך 150 שנות קיומם.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

כנס היסטוריה נשית בשרה לורנס קולג'

כנס היסטוריה נשית בשרה לורנס קולג', 1979

היום, לפני 36 שנים, הסתיים סמינר הקיץ הראשון בשרה לורנס קולג', שיזמה פרופ' גרדה לרנר (בתמונה הגדולה), ובו הרצו כמה מחלוצות לימודי ההיסטוריה הנשית בארה"ב, בנושאים מגוונים: "נשים שחורות באמריקה הלבנה", "שליטה במיניות נשית והאיום שבחתרנות נשית", "כיצד ניצחו הסופרג'יסטיות" ועוד. בעקבות הצלחתו האדירה של הסמינר, ובעקבות לחץ של המשתתפות בו על הממשל הפדרלי, ב-1987 הוכרז חודש מרץ כחודש ההיסטוריה הנשית בארה"ב.

עוד על הכנס ועל חודש ההיסטוריה הנשית שמצוין בעקבותיו

פייסבוק