עמוד 1
רגיל

זהרא רהנוורד

זהרא רהנוורד, נולדה ב-1945

היום, לפני 72 שנים, נולדה זהרא רהנוורד, אקדמאית, אמנית ופוליטיקאית איראנית, שפועלת למען קידום זכויות הנשים באיראן. בשנים 2006-1998 כיהנה כדיקאנית אוניברסיטת אל-זהרה בטהרן, האישה הראשונה העומדת בראש מוסד אקדמי באיראן מאז מהפכת 1979, וכן כיהנה כיועצת פוליטית לנשיא איראן הקודם, מוחמד ח'תאמי. כשזכה אחמדניז'אד בבחירות, נערך טיהור של נציגי התנועה הרפורמיסטית ורהנוורד הוסרה מתפקידה כדיקאנית. כיום היא ממנהיגות האופוזיציה בארצה וחברת התנועה הפוליטית "הדרך הירוקה לתקווה", שפועלת נגד נשיאותו של אחמדניז'אד ולמען קיום החוקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הנסיכה סופיה דוליפ סינג

הנסיכה סופיה אלכסנדרה דוליפ סינג, 1948-1876

היום, לפני 141 שנים, נולדה סופיה דוליפ סינג, סופרג'יסטית ופעילה למען שחרור הודו, סיקית פונג'אבית שחיה בבריטניה. היא הובילה את "ליגת הנשים נגד מיסוי", שהתנגדה לשלם מיסים כל עוד אין לנשים זכות הצבעה, וב-1910 השתתפה במצעד הסופרג'יסטיות שבו תקפו אזרחים והמשטרה את הפעילות, אירוע שנודע כ"יום שישי השחור". על אף היותה מקורבת למשפחת המלוכה הבריטית, היא הייתה "פורעת חוק" וסייעה למנהיגי התנועה הלאומית ההודית. במהלך מלחה"ע ה-1 תמכה בחיילים אסייתיים בכוחות הבריטיים, מחתה נגד האיסור על נשים להשתתף במאמץ המלחמתי והתנדבה לצלב האדום.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: הנסיכה סופיה דוליפ סינג מוכרת את מגזין "הסופרג'יסטית" מחוץ לארמון המפטון קורט בלונדון, שכמה דירות בו היו בבעלותה (כך כיתוב התמונה במקור, כפי שהתפרסמה בעיתון ב-1913)

רגיל

בלה אבצוג

בלה סביצקי אבצוג, 1998-1920

"הם העניקו לנו את 'יום האישה הבינלאומי'. ב-1975 העניקו לנו את 'שנת האישה'. אמרתי, פעם, מי יודע, אם נתנהג יפה, ירשו לנו להיות ממש-ממש בעניינים. ובכן, לא התנהגנו יפה, ואנחנו היכן שאנחנו" – בלה אבצוג (נולדה היום, לפני 97 שנים), עורכת דין ומנהיגה פמיניסטית יהודייה אמריקאית. "בלה הלוחמנית" הייתה ממובילות הגל השני של הפמיניזם, נמנתה עם מקימות התנועות "נשים למען השלום" ו"האסיפה הפוליטית לנשים", וכן פעלה למען זכויות האזרח, זכויות להט"ב ואיכות הסביבה. ב-1970 נבחרה לקונגרס, תחת סיסמת הבחירות: "מקומה של האישה בבית – בית הנבחרים".

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

פלורנס ג'פראי הרימן

פלורנס ג'פראי הרימן, 1967-1870

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס ג'פראי הרימן, סופרג'יסטית, פעילה חברתית, פעילת שלום ודיפלומטית אמריקאית. היא הובילה את אחד המצעדים הסופרג'יסטיים בניו יורק, חשפה בפני ועידת הנשים את תנאי העבודה הקשים במפעלי היזע ואת תנאי המגורים בשיכונים, ותוארה ע"י הנשיא רוזוולט כמי שאחראית ל"אספקת חלב לילדים היונקים העניים". ב-1937 מונתה לשגרירה בנורווגיה. בראשית מלחה"ע ה-2 הקימה את "ועדת החסד", שסייעה לילדים ולנשים באזורי המלחמה, וב-1940 ארגנה את הברחת אזרחי ארה"ב מהמדינות הסקנדינביות. הרימן המשיכה בפעילותה הפילנתרופית גם בשנות ה-90 לחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הנרייט בי לורנצן

הנרייט בי לורנצן, 2001-1911

היום, לפני 106 שנים, נולדה הנרייט בי לורנצן, הומניסטית, פעילת שלום ופמיניסטית נורווגית. בשנות ה-30 הייתה ממייסדות אקדמיית ננסן, שקידמה פילוסופיה הומניסטית בעידן הטוטליטריזם, ובמסגרת זו הרצתה בעיקר על זכויות נשים ובפני נשים. במהלך מלחה"ע השנייה פעלה בתנועת ההתנגדות הנורווגית, עד שב-1943 נעצרה על ידי הגסטפו ונשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק, שם שהתה עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה ייסדה מגזין נשים שהעלה על סדר היום את זכויות הנשים ואת מקומן בחברה. ב-1995 זכתה באות הכבוד הגבוה ביותר באוסלו ונכללה ברשימת מאה הנשים החשובות ביותר בנורווגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

צבא נשות השלום

צבא נשות השלום, נוסד ב-1915

היום, לפני 102 שנים, נוסד צבא נשות השלום, תנועת נשים אנטי-מלחמתית אוסטרלית. התנועה ביקשה לאחד נשים, ללא קשר לאמונתן הדתית או לנטייתן הפוליטית, ולהניע אותן לפעולה נגד המיליטריזם. הן התנגדו לגיוס חובה ודרשו שממשלות יקבלו מנדט מהאזרחים באמצעות משאל עם לפני יציאה למלחמה. בראש התנועה עמדה וידה גולדשטיין, סופרג'יסטית ופציפיסטית יהודייה-אוסטרלית, האישה הראשונה שהתמודדה בבחירות באימפריה הבריטית. המוטו של התנועה היה "אנחנו נלחמות נגד המלחמה" ודגלה היה בצבעי התנועה הסופרג'יסטית – סגול (כבוד), ירוק (תקווה) ולבן (טוהר).

עוד על צבא נשות השלום

עוד על וידה גולדשטיין

פייסבוק

בתמונה הקטנה: כמה מחברות צבא נשות השלום, וידה גולדשטיין בלבן

רגיל

נאדיה חילו

נאדיה חילו, 2015-1953

היום, לפני 64 שנים, נולדה נאדיה חילו, אשת ציבור ועובדת סוציאלית ערבייה-ישראלית. היא הייתה אחת הערביות הראשונות בשירות המבחן לנוער, הקימה את "מרכז הירש" המשלב פעילויות רווחה וחינוך לגיל הרך, ייסדה את עמותת "מנארה" לקידום מנהיגות נשית ערבית, ונבחרה לממונה על מעמד האישה הערבייה במרכז השלטון המקומי. כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, הנוצרייה הראשונה בכנסת, הקימה את השדולה לדו-קיום יהודי-ערבי, ופעלה בין היתר לשיפור הטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, לגיבוש נהלים לטיפול בקטינים חוסים ולמניעת רצח נשים במגזר הערבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלה גנדי

אלה גנדי, נולדה ב-1940

היום, לפני 77 שנים, נולדה אלה גנדי, עובדת סוציאלית, פעילת שלום ופוליטיקאית דרום אפריקאית ממוצא הודי. ב-1975, תחת משטר האפרטהייד, נאסר עליה לעסוק בפעילות פוליטית והיא אף הושמה במעצר בית למשך תשע שנים בשל פעילותה. גנדי הייתה אחת מחברות מחתרת החזית הדמוקרטית שנפגשו עם נלסון מנדלה בעודו במאסר. בשנים 2004-1994 הייתה חברת הפרלמנט של דרום אפריקה ופעלה בעיקר בוועדת הרווחה, בוועדה ליזמות ציבורית ובוועדת אד-הוק לסוגיית הפונדקאות. כיום היא מפעילה תוכנית מסביב לשעון נגד אלימות במשפחה ומנהלת את קרן הפיתוח של מהטמה גנדי, סבה.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

הא שיאנגנינג

הא שיאנגנינג, 1972-1878

היום, לפני 139 שנים, נולדה הא שיאנגנינג, מהפכנית, פמיניסטית, פוליטיקאית ואמנית סינית ילידת הונג קונג. היא הייתה שותפה בולטת בתנועה המהפכנית של סון יאט-סן, "אבי האומה" של הרפובליקה הסינית. היא נאבקה למען שיווי זכויות מוחלט לנשים כשרה בממשלתו של סון, ארגנה את העצרת הראשונה בסין ליום האישה הבינלאומי ב-1924 והקימה בתי חולים ובתי ספר לנשים. בעתות מלחמה, מול היפנים, ארגנה את פעילותן של נשות הצלב האדום ואת איגוד ההצלה הלאומי. היא הייתה גם ציירת ומשוררת מוערכת, כיהנה בשנות ה-60 כיו"רית איגוד האמנים הסיניים וב-1997 הוקם מוזיאון על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

קרדיט לצילום: Niu Weiyu

רגיל

קתרין סמבה-פנזה

קתרין סמבה-פנזה, נולדה ב-1956

היום, לפני 61 שנים, נולדה קתרין סמבה-פנזה, נשיאת הרפובליקה המרכז-אפריקאית, האישה הראשונה בתפקיד זה במדינתה, שהיא מהמדינות העניות בעולם. לפני כן הייתה אשת עסקים ועורכת דין, וכיהנה כראשת עיריית בנגי, עיר הבירה. כשפרצה המלחמה בין המיליציות הנוצריות המכונות "אנטי-בלקה" ובין ברית המורדים המוסלמית "סלקה", מונתה סמבה-פנזה בהסכמת שני הצדדים לנשיאה זמנית, בשל היותה נייטרלית וא-מפלגתית. אל מול הטיהור האתני שמוסיף להתרחש באזורים נרחבים ברפובליקה, היא מתמידה בקריאותיה להידברות ובניסיונותיה להביא להסכם הפסקת אש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אחינועם ניני

אחינועם ניני, נולדה ב-1969

היום, לפני 48 שנים, נולדה אחינועם ניני, זמרת, מלחינה, מתופפת ופעילת שמאל ישראלית. ניני התפרסמה באירופה בפרט ובעולם בכלל כאמנית פופ ומוזיקת עולם לאחר שהשיר "Babel", שהקליטה ב-1988 עבור פסקול הסרט "Notre dame de Paris", הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת. תקליטה הבינלאומי הראשון "Noa" יצא ב-1994, ומאז שיתפה פעולה והופיעה עם מיטב מוזיקאי העולם ובאירועים בינלאומיים חשובים. במקביל, ניני פעילה בתנועות לזכויות אדם ולשלום, וב-2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הנאבק ברעב העולמי.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: עם מירא עווד

רגיל

מרי קתרין גודארד

מרי קתרין גודארד, 1816-1738

היום, לפני 279 שנים, נולדה מרי קתרין גודארד, בעלת בית דפוס אמריקאית. העיתון שהוציאה לאור בזמן מלחמת העצמאות האמריקאית היה מהנקראים ביותר אז. כשהעיתון הביע תמיכה במסיבת התה של בוסטון, סירב הדואר הבריטי המלכותי להפיץ את העיתון, וגודארד פתחה מערכת דואר אלטרנטיבית שהפכה לימים לדואר האמריקאי. כשהקונגרס הקונטיננטלי השני, הממשלה דה-פקטו של 13 המושבות בצפון אמריקה שהפכו לארצות הברית, ביקש להפיץ ברבים את הכרזת העצמאות החדשה – גודארד הייתה הראשונה להדפיס את המסמך יחד עם שמות החותמים, על אף שהבריטים החשיבו זאת למעשה של בגידה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קיראן בדי

קיראן בדי, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה קיראן בדי, פעילה חברתית, קצינת משטרה ופוליטיקאית הודית. בשנות ה-60, כנערה, הייתה אלופת הודו בטניס. היא הייתה האישה הראשונה שהתגייסה למשטרת הודו, ובמשך 35 שנות שירותה הצליחה להביא לירידה בשיעור הפשיעה כנגד נשים בדלהי, להקים רשות לטיפול בסמים ובאלכוהול ולבסס רפורמה לשיקום אסירים. היא שימשה כיועצת השיטור של כוחות שמירת השלום של האו"ם, וכן הייתה דמות מפתח בתנועה נגד שחיתות בהודו ב-2011. מאז מאי 2016 היא מכהנת כמושלת הטריטוריה פודוצ'רי שבדרום הודו, המכונה "הריביירה הצרפתית במזרח הרחוק".

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סוניה ריקייל

סוניה ריקייל, 2016-1930

היום, לפני 87 שנים, נולדה סוניה ריקייל, מעצבת אופנה וסופרת צרפתייה יהודייה. ריקייל נודעה בעולם האופנה כ"מלכת הסריגים" ונחשבה לאחת ממעצבי-העל. בשנות ה-60 וה-70 שיקפה ביצירתה ובסגנון חייה את האישה המשוחררת העולמית, והדגישה בבגדי הנשים שעיצבה את הנוחות ואת הטעם האישי. היא עיצבה גם ריהוט, נעליים, תיקים ועוד. ריקייל הייתה מעורבת בכמה פרויקטים חברתיים בישראל והשתייכה לוועד הארגון "בת שלום", שמטרתו לעודד מעורבות נשית באקטיביזם הפוליטי למען פתרון צודק לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולחזק את קולן של נשים יהודיות וערביות בחברה הישראלית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רנוואלונה השלישית

רנוואלונה השלישית, 1917-1861

היום, לפני 100 שנים, מתה רנוואלונה השלישית, המלכה האחרונה של מדגסקר. בתקופת שלטונה, בסוף המאה ה-19, עמלה לחזק את יחסי הסחר והקשרים הדיפלומטיים עם ארה"ב ועם בריטניה ולהדוף את השלטון הקולוניאליסטי הצרפתי. מאמצים אלה כשלו בסופו של דבר, וב-1895 כבשו הצרפתים את אנטננריבו, עיר הבירה של מדגסקר, והביאו לסוף המונרכיה, שראשיתה ככל הנראה במאה ה-4 לספירה. רנוואלונה עצמה גורשה לאלג'יריה. עם הגיעה לשם אמרה בבכי: "מי יכול לנחש את המחר? רק אתמול הייתי מלכה, והיום אני אישה עצובה ושבורת לב." ב-1960 זכתה מדגסקר לעצמאות מלאה כרפובליקה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לינא בן מהני

לינא בן מהני, נולדה ב-1983

היום, לפני 34 שנים, נולדה לינא בן מהני, בלוגרית, אקטיביסטית ומרצה לבלשנות מתוניסיה. בינואר 2011 היא סיקרה בבלוג שלה – "צעירה תוניסאית" – את השבועות הראשונים של המהפכה בתוניסיה, והייתה היחידה שדיווחה מערים בפנים הארץ כאשר כוחות הממשלה טבחו במוחים וסיפקה מידע חשוב ובלתי מצונזר לפעילים בתוניסיה ובעולם. עד היום ממשיכה בן מהני לכתוב באומץ על השחיתות הפוליטית בתוניסיה, ובעקבות זאת היא אף סופגת איומים על חייה. ב-2011 הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום על תרומתה החשובה למהפכה בתוניסיה.

ויקיפדיה

הבלוג של בן מהני, "צעירה תוניסאית"

פייסבוק

רגיל

שרלוט "לוטי" אורבך

שרלוט "לוטי" אורבך, 1994-1899

היום, לפני 118 שנים, נולדה שרלוט אורבך, זואולוגית וגנטיקאית גרמנייה-יהודייה. היא התפרסמה לאחר שגילתה כי גז חרדל עשוי לגרום למוטציות בזבובי פירות, גילוי שהוביל להתפתחות התחום המדעי של המוטגנזה, תהליך בביולוגיה מולקולרית שבו משתנה המידע הגנטי של אורגניזם, בין שהמוטציה מתרחשת באופן ספונטני בטבע ובין כתוצאה מחשיפה מכוונת. היא נודעה כמרצה מרתקת במיטב אוניברסיטאות בריטניה, כתבה עשרות מאמרים מדעיים, וב-1976 קיבלה את מדליית דרווין. היא בלטה גם בתמיכתה בפירוק הנשק הגרעיני ובהתנגדותה לאפרטהייד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אמהות פלסה דה מאז'ו

אמהות פלסה דה מאז'ו, מאז 1977

היום, לפני 40 שנים, נערכה בפלסה דה מאז'ו שבבואנוס איירס, מול משכן נשיא ארגנטינה, עצרת מחאה של 14 אמהות שילדיהן נעלמו ללא כל מידע בתקופת שלטונה של החונטה הצבאית במדינה, בין 1976 ל-1983. העיתונות לא הורשתה לסקר את ההפגנה הבלתי-חוקית, אך השמועה עברה מפה לאוזן ובשבוע שלאחר מכן הצטרפו אמהות נוספות והוחלט לקיים עצרת מחאה מדי יום חמישי. גם לאחר חטיפתן והיעלמן של שלוש מהמייסדות, נמשכו העצרות כסדרן בהשתתפות אלפים עד שנת 2006, אז הגיעה יו"ר ארגון האמהות להבנות עם נשיא ארגנטינה. עד היום נערכים בכיכר מדי יום חמישי מצעדים לזכר הנעלמים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

שרה בגלי

שרה גיאורג בגלי, 1888-1805 (תאריך פטירתה משוער)

היום, לפני 212 שנים, נולדה שרה בגלי, פעילה בולטת לזכויות נשים ועובדים בארה"ב. ב-1844 הקימה את "איגוד הנשים לרפורמה בעבודה", שנאבק לשיפור תנאי התברואה במפעלים ולסביבת עבודה בטוחה יותר לנשים. עצומה שכתבה הובילה לשימוע הראשון בהיסטוריה של ארה"ב על קיצור יום העבודה ל-10 שעות. בסופו של דבר סירב בית המחוקקים להתערב, אך נוצר לחץ ציבורי כה רב עד כי תאגידי הטקסטיל קיצרו את יום העבודה בעצמם. בגלי הייתה מעורבת גם ברפורמות משמעותיות בנושאי ביטול העבדות, שלום ובריאות, ניהלה מקלט לנשים במצוקה ופתחה מרפאה הומאופתית ב"דולר לעשיר וחינם לעני".

ויקיפדיה

פייסבוק

** בסרט "הסופרג'יסטיות" (2015), דמותה של אדית אלין (שמגולמת ע"י הלנה בונהם קרטר) מבוססת במידה רבה על בגלי, וכן מתוארים שם השימוע ההיסטורי בפני בית המחוקקים שפועלות הטקסטיל העידו בו והמרפאה שלה ושל בעלה לצמחי מרפא

רגיל

קתרינה מסיינה

קתרינה מסיינה, 1380-1347
היום, לפני 670 שנים, נולדה קתרינה מסיינה, פילוסופית, תיאולוגית ומיסטיקנית איטלקייה. היא הקדושה הפטרונית של איטליה, אחת הקדושות הפטרוניות של אירופה ודוקטור של הכנסייה הקתולית – אחת מבין 33 תיאולוגים בלבד מכל הזמנים שזכו להכרה כבעלי השפעה מכרעת על התפתחות הנצרות. ב-1366, בעקבות חיזיון דתי, החלה בפעילות פוליטית וציבורית למען עניים וחולים וכן למען שלום בין ערי המדינה של איטליה ובינן לבין הכנסייה. פעילותה, סגפנותה וחזיונותיה נודעו ברבים ויצרו סביבה חוג של מעריצים ותומכים. האיגרות והתפילות שכתבה בניב הפלורנטיני נמנות עם הכתבים הקלאסיים של הספרות האיטלקית המוקדמת.

ויקיפדיה

פייסבוק