עמוד 1
רגיל

לנה קיכלר-זילברמן

לנה קיכלר-זילברמן, 1987-1910

היום, לפני 30 שנים, נפטרה לנה קיכלר-זילברמן, מורה וסופרת ישראלית ילידת פולין, מומחית לפסיכולוגיה ולחינוך, אשר בתום מלחה"ע ה-2 אספה יותר ממאה ילדים יתומים ניצולי שואה, בגילאי 15-3, ששהו בבית הוועד היהודי בקרקוב במצב גופני ונפשי ירוד. היא הקימה עבורם בית בעיירת הנופש זאקופנה, הייתה להם לאם חלופית, טיפלה בהם ושיקמה אותם. התקפות אנטישמיות אילצו אותה לברוח וב-1948 עלתה איתם לישראל. היא פרסמה את סיפורם בספרה "מאה ילדים שלי", שראה אור בשנת 1959 והיה רב-המכר הראשון בארץ שתיאר את קורותיהם של נשים וילדים בתקופת השואה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם ילדות ניצולות בזמן ששהו בבית מחסה בצרפת

בתמונה הקטנה: מפגש כמה עשרות מ"מאה הילדים" בבית לוחמי הגטאות, יוני 2010

(שתי התמונות מתוך האוסף של בית לוחמי הגטאות)

רגיל

פלורנס ג'פראי הרימן

פלורנס ג'פראי הרימן, 1967-1870

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס ג'פראי הרימן, סופרג'יסטית, פעילה חברתית, פעילת שלום ודיפלומטית אמריקאית. היא הובילה את אחד המצעדים הסופרג'יסטיים בניו יורק, חשפה בפני ועידת הנשים את תנאי העבודה הקשים במפעלי היזע ואת תנאי המגורים בשיכונים, ותוארה ע"י הנשיא רוזוולט כמי שאחראית ל"אספקת חלב לילדים היונקים העניים". ב-1937 מונתה לשגרירה בנורווגיה. בראשית מלחה"ע ה-2 הקימה את "ועדת החסד", שסייעה לילדים ולנשים באזורי המלחמה, וב-1940 ארגנה את הברחת אזרחי ארה"ב מהמדינות הסקנדינביות. הרימן המשיכה בפעילותה הפילנתרופית גם בשנות ה-90 לחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סידי (שרה) ורונסקי

סידי (שרה) ורונסקי, 1947-1883

היום, לפני 134 שנים, נולדה סידי ורונסקי, מחלוצות העבודה הסוציאלית בגרמניה ובארץ ישראל. ורונסקי פעלה בלשכת הרווחה המרכזית ליהודי גרמניה, ייצגה ארגוני רווחה שונים בכנסים בינלאומיים והתמנתה לחברת סגל בביה"ס הראשון לעבודה סוציאלית בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עלתה לישראל וייסדה בירושלים את הספרייה המרכזית, את ביה"ס הראשון לעבודה סוציאלית ואת ארגון העובדות הסוציאליות. היא האמינה כי השירות הסוציאלי הוא מרכיב מהותי בבניין הבית הלאומי היהודי, קידמה חקיקה למען קשישים, אמהות ונוער, וטבעה בחיבוריה הרבים ז'רגון מקצועי שמשמש עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בהיה ח'אנם

בהיה ח'אנם, 1932-1846

היום, לפני 85 שנים, נפטרה בהיה ח'אנם, מנהיגה וקדושה של הדת הבהאית. ב-1852 הוגלתה משפחתה מאיראן לבגדד, ובהמשך לקונסטנטינופול, ובגיל 21 הגיעה כאסירה לעיירת העונשין בעכו. שם קיבלה את פניהם של עולי הרגל הרבים שהגיעו אל אביה, בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית. רק ב-1908, בהיותה בת 62, שוחררו כל האסירים הפוליטיים באימפריה העות'מאנית, והיא קיבלה לידיה את הנהגת הדת הבהאית. במקביל, הקימה בי"ס ובית מחסה ליתומים, ובמהלך מלחה"ע ה-1 חילקה מזון לרעבי חיפה. נדיבותה הקנתה לה אהדה אדירה בקרב הבריטים והיא אף זכתה בתואר אצולה בשל כך.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הגדולה: עם משלחת עולות רגל, בהיה במרכז השורה הראשונה (ללא כיסוי ראש)

רגיל

נאדיה חילו

נאדיה חילו, 2015-1953

היום, לפני 64 שנים, נולדה נאדיה חילו, אשת ציבור ועובדת סוציאלית ערבייה-ישראלית. היא הייתה אחת הערביות הראשונות בשירות המבחן לנוער, הקימה את "מרכז הירש" המשלב פעילויות רווחה וחינוך לגיל הרך, ייסדה את עמותת "מנארה" לקידום מנהיגות נשית ערבית, ונבחרה לממונה על מעמד האישה הערבייה במרכז השלטון המקומי. כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, הנוצרייה הראשונה בכנסת, הקימה את השדולה לדו-קיום יהודי-ערבי, ופעלה בין היתר לשיפור הטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, לגיבוש נהלים לטיפול בקטינים חוסים ולמניעת רצח נשים במגזר הערבי.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אלה גנדי

אלה גנדי, נולדה ב-1940

היום, לפני 77 שנים, נולדה אלה גנדי, עובדת סוציאלית, פעילת שלום ופוליטיקאית דרום אפריקאית ממוצא הודי. ב-1975, תחת משטר האפרטהייד, נאסר עליה לעסוק בפעילות פוליטית והיא אף הושמה במעצר בית למשך תשע שנים בשל פעילותה. גנדי הייתה אחת מחברות מחתרת החזית הדמוקרטית שנפגשו עם נלסון מנדלה בעודו במאסר. בשנים 2004-1994 הייתה חברת הפרלמנט של דרום אפריקה ופעלה בעיקר בוועדת הרווחה, בוועדה ליזמות ציבורית ובוועדת אד-הוק לסוגיית הפונדקאות. כיום היא מפעילה תוכנית מסביב לשעון נגד אלימות במשפחה ומנהלת את קרן הפיתוח של מהטמה גנדי, סבה.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

הדסה סמואל

הדסה סמואל, 1986-1897

היום, לפני 120 שנים, נולדה הדסה סמואל, פעילת ציבור ישראלית, יו"ר ויצו בארץ ישראל בשנות ה-40 ויו"ר ויצו העולמית בשנים 1950-1949. היא סייעה בהקמת בתי ספר חקלאיים לבנות בנהלל, בפתח תקווה ובראשון לציון ופעלה נמרצות למען שיתופן המלא של הנשים היהודיות בארץ בפעילות הפוליטית והציבורית. מועצת ארגוני הנשים בארץ ישראל, בראשות סמואל, יזמה וקידמה את גיוס הנשים העבריות לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי בזמן מלחה"ע השנייה, וכן פעלה למען החיילות המשוחררות במציאת פתרונות דיור, תעסוקה והכשרה מקצועית עבורן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הקטנה: מתוך כנס ויצו הראשון בעיר קרלסבאד, צ'כיה, 1921 (סמואל שלישית מימין)

רגיל

קיראן בדי

קיראן בדי, נולדה ב-1949

היום, לפני 68 שנים, נולדה קיראן בדי, פעילה חברתית, קצינת משטרה ופוליטיקאית הודית. בשנות ה-60, כנערה, הייתה אלופת הודו בטניס. היא הייתה האישה הראשונה שהתגייסה למשטרת הודו, ובמשך 35 שנות שירותה הצליחה להביא לירידה בשיעור הפשיעה כנגד נשים בדלהי, להקים רשות לטיפול בסמים ובאלכוהול ולבסס רפורמה לשיקום אסירים. היא שימשה כיועצת השיטור של כוחות שמירת השלום של האו"ם, וכן הייתה דמות מפתח בתנועה נגד שחיתות בהודו ב-2011. מאז מאי 2016 היא מכהנת כמושלת הטריטוריה פודוצ'רי שבדרום הודו, המכונה "הריביירה הצרפתית במזרח הרחוק".

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ניקי דה סן פאל

קתרין מארי-אנייס "ניקי" דה סן פאל, 2002-1930

היום, לפני 15 שנים, נפטרה ניקי דה סן פאל, פסלת, ציירת ויוצרת סרטים צרפתייה-אמריקאית, מהאמניות הבודדות שיצרו פסלי ענק. סן פאל דיברה רבות, באופן בוטה וגלוי, על סוגיות פוליטיות וחברתיות רבות, כמו המלחמה באלג'יריה, המאבק באיידס והגל השני של הפמיניזם, ועמדותיה באו לידי ביטוי גם ביצירותיה. פסליה מסדרת "נאנאס", למשל, חגגו את הגוף הנשי ומחו כנגד ההסללה המגדרית של נשים כאמהות, מכשפות או פרוצות. פסליה המוכרים ביותר בישראל הם "הגולם" ("המפלצת") בגן רבינוביץ' וגן הפסלים "תיבת נח" בגן החיות התנ"כי שבירושלים.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

איזבלה ד'אסטה

איזבלה ד'אסטה, 1539-1474

היום, לפני 543 שנים, נולדה המרקיזה איזבלה ד'אסטה, דמות תרבותית ופוליטית מובילה באיטליה של תקופת הרנסאנס, שכונתה "הגברת הראשונה של העולם" דאז. בראשית המאה ה-16 בעלה נלקח בשבי ולאחר מכן מת ואיזבלה תפסה את מקומו כשליטת הדוכסות העצמאית במנטובה, פיקדה על כוחות הצבא וניהלה מו"מ דיפלומטי להסגת כוחותיו של לואי ה-12 עד לשחרור האזור. היא הייתה מובילת אופנה, כותבת פורה ופטרונית חשובה ביותר של מוזיקה, ארכיטקטורה ואמנות – בין היתר תמכה באמנים כמו לומברדו, מיכלאנג'לו ודה וינצ'י, ויש הסוברים שהיא ההשראה מאחורי "מונה ליזה".

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן שלה, לאונרדו דה וינצ'י
בתמונה הקטנה: דיוקן שלה, פטר פאול רובנס
איזבלה נחשבת לדמות בעלת מספר הדיוקנאות הגבוה ביותר מאותה התקופה, שצוירו ע"י מיטב האמנים

רגיל

גלאדיס רוקמור דיוויס

גלאדיס רוקמור דיוויס, 1967-1901

היום, לפני 116 שנים, נולדה גלאדיס רוקמור דיוויס, אמנית אמריקאית. בתחילת הקריירה שלה הופיעו עבודותיה בקטלוגים מסחריים ובמגזיני אופנה מובילים, ובמהרה נשכרה כמעצבת גרפית עבור משרד פרסום גדול בשיקגו, שם הייתה האישה הראשונה בחברה. בשנות ה-40 החליטה לפרוש מעבודתה המסחרית ולהתמקד באמנות. היא זכתה בפרסים רבים, יצירותיה הוצגו במיטב הגלריות והמוזיאונים בארה"ב, והביקורות אף כינו אותה "פלא העשור של האמנות האמריקאית". במהלך מלחה"ע ה-2 תרמה יצירות למימון המאמץ המלחמתי, וב-1957 תרמה יצירות לקרן החירום של האו"ם לילדים (יוניסף).

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: דיוקן עצמי
בתמונה הקטנה: צילום של רוקמור דיוויס מציירת, פורסם במגזין לייף ב-1943

רגיל

הורֵם סולטאן (רוקסלנה)

הורֵם האסקי סולטאן (רוקסלנה), 1558-1502

היום, לפני 459 שנים, נפטרה הורם סולטאן, אחת הנשים החזקות בהיסטוריה העות'מאנית ודמות בולטת בתקופה הידועה כ"סולטאנות הנשים". בגיל 15 נחטפה במהלך מלחמה מעיר הולדתה בפולין, נלקחה לעבדות בהרמון באיסטנבול, והפכה לאשתו החוקית של סולטאן האימפריה העות'מאנית סולימאן המפואר, ולאמו של יורשו. הורם ייעצה לסולימאן בענייני המדינה, השפיעה רבות על יחסי החוץ של האימפריה, והקימה מבנים ציבוריים שונים ברחבי האימפריה, ביניהם מסגדים, בתי ספר, בתי חולים, בתי מרחץ ובתי תמחוי. עד היום היא מהווה השראה למחזות, ציורים, יצירות מוזיקליות, ספרים ועוד.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

קאמלאדווי צ'אטופאדהייאי

קאמלאדווי צ'אטופאדהייאי, 1988-1903
היום, לפני 114 שנים, נולדה קאמלאדווי צ'אטופאדהייאי, מנהיגה חברתית הודית. היא פעלה רבות במסגרת תנועת העצמאות ההודית והנכיחה את זכויות הנשים במאבק, וכן הייתה הכוח המניע מאחורי התחדשות האמנויות והתיאטרון ההודיים. ב-1926 הייתה האישה הראשונה שרצה בבחירות לפרלמנט ההודי. שנה לאחר מכן הקימה את ועידת הנשים ההודיות, אשר במסגרתה הוקמו מוסדות חינוך לנשים, וכן יזמה את התנועה הקואופרטיבית לעידוד סטנדרט סוציו-אקונומי חדש עבור נשות הודו. משנות ה-40 ואילך, במדינת הודו העצמאית, עזרה בשיקום פליטים ובעלי מלאכה שאיבדו את מקומם בעידן החדש.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

וולאדה בנת אל-מסתכפי

וולאדה בנת אל-מסתכפי, 1091-1001

"ראויה אני, השבח לאל, למעמד כה רם,

אל מחוז חפצי אני צועדת בגאווה.

אני מתירה למאהבי לגעת בפניי,

מעניקה נשיקתי כנטות לבי."

– וואלדה בנת אל-מסתכפי (נפטרה היום, לפני 926 שנים), נסיכה ומשוררת אנדלוסית. מסופר כי רקמה מילים אלה על בגדיה, כתזכורת לכל הגברים שביכולתה לבחור את מי לאהוב. היא זכתה לביקורת רבה על שירתה ועל התנהגותה, למשל יציאתה לציבור ללא חיג'אב, אך גם להגנה ולהערכה מצד משוררים-עמיתים חשובים. בהון שירשה מאביה הח'ליף, בהיעדר יורש זכר, הקימה בקורדובה היכל ספרות, שבו הציעה הדרכה בשירה ובאמנויות לנשים מכל המעמדות, מאצילות ועד לשפחות שקנתה ושחררה.

ויקיפדיה

פייסבוק

תרגמה לעברית: מתת עשת

בתמונה הקטנה: פורטרט של וולאדה, שצייר חוזה לואיס מוניוז
בתמונה הגדולה: עטיפת אלבום שירים של וולאדה ושל אהובה אבן-זיידון, שהולחנו ע"י אדוארדו פניאגואה (מוזיקאי ספרדי) ובוצעו ע"י אנסמבל אבן-באיה (הרכב אנדלוסי ספרדי-מרוקאי)

רגיל

ברטה פפנהיים

ברטה פפנהיים ("אנה או"), 1936-1859
היום, לפני 158 שנים, נולדה ברטה פפנהיים, שנודעה כ"אנה או" ב"מחקרים בנושא היסטריה" של ברוייר ופרויד. תיאור המקרה שלה הוא אחד הידועים בפסיכולוגיה והניח את היסודות לפסיכואנליזה. לימים נטען כי כלל לא סבלה מבעיה נפשית, ומש"נרפאה" זכתה לפרסום בפני עצמה, בזכות פעילותה החברתית והפמיניסטית. פפנהיים הקימה מוסדות חינוכיים ובית לנערות יתומות ולאמהות יחידניות צעירות. ב-1904 הקימה את ארגון הצדקה "ליגת הנשים היהודיות", שבמסגרתו גם ביקרה את אי-השוויון המגדרי ביהדות, ובעיקר את הפרקטיקות של סחר בנשים ושל הזנחת ילדים ממזרים. היא גם תרגמה וכתבה סיפורים, אגדות, תפילות ומחזות.

ויקיפדיה – ברטה פפנהיים

ויקיפדיה – אנה או

פייסבוק

רגיל

סוזן אן קאדי

סוזן אן קאדי, 2015-1915
היום, לפני 102 שנים, נולדה סוזן אן קאדי, קצינת הירי הראשונה בצי האמריקאי. הוריה היו הזוג הראשון שהיגר מקוריאה לארה"ב ב-1902. קאדי התגייסה ב-1942, והייתה לאישה האסיאתית-אמריקאית הראשונה בצי, בתקופה שבה הייתה בארה"ב עוינות הן כלפי אסיאתים והן כלפי נשים בצבא. בין תפקידיה הייתה מדריכת סימולטורים של תעופה והראשונה שמונתה למדריכת ירי בזמן טיסה, ולאחר שחרורה ניהלה צוות של כ-300 סוכנים באגף הרוסי של סוכנות הביון האמריקאית בזמן המלחמה הקרה. קאדי הייתה מעורבת כל חייה גם בפעילות התנדבותית, כמו למשל גיוס תרומות למען סרטן השד, כשורדת המחלה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

כריסטינה נובל

כריסטינה נובל, נולדה ב-1944

היום, לפני 72 שנים, נולדה כריסטינה נובל, "אמא טינה", אירית הפועלת למען ילדים. כנערה הופרדה מאחיה, נמלטה מבית יתומים, נאנסה, תינוקה נלקח ממנה והאיש שנישאה לו הִכה אותה. במהלך מלחמת וייטנאם החלה לחלום על סבלם של הילדים והרגישה כי הם קוראים לה לעזרה. ב-1989 החלה נובל ללכת בין קהילות עניות בווייטנאם (ואחר כך גם במונגוליה), לעתים תוך סיכון חייה, ולחפש ילדים עזובים הזקוקים לעזרה רפואית, להגנה מפני ניצול מיני או לעזרה כלכלית. עד היום סייעה "קרן כריסטינה נובל לעזרה לילדים מעוטי יכולת" ליותר מ-700 אלף ילדים והקימה מרפאות חירום, בתי ספר ומקלטים לילדים חסרי בית.

ויקיפדיה

הסרט "נובל", שיצא ב-2014, מספר את סיפורה

אתר הקרן של כריסטינה נובל לעזרה לילדים מעוטי יכולת

פייסבוק

רגיל

לֶה לַיי הֵייסליפּ

לֶה לַיי הֵייסליפּ, נולדה ב-1949
היום, לפני 67 שנים, נולדה לה ליי הייסליפ, סופרת ופעילה הומניטרית וייטנאמית-אמריקאית. כשהייתה בת 14 עונתה בכלא ממשלתי בווייטנאם באשמת כוונות מהפכניות. לאחר שחרורה נחשדה בריגול, ועונש המוות שנגזר עליה הומר באונס ע"י חיילי וייטקונג. כשהרתה לבעל הבית שבו עבדה נאלצה להימלט, וב-1969, בגיל 20, נישאה לחייל אמריקאי והיגרה לארה"ב. ב-1982, כאם לשלושה, התגרשה מבעלה האלים והחלה לכתוב. ספריה עוסקים בתוצאות ההרסניות של מלחמת וייטנאם, בקשייה ובהצלחותיה כמהגרת בארה"ב ובפעילותה לבניית גשר תרבותי בין ארה"ב לווייטנאם. בנוסף, היא הקימה שני ארגוני צדקה המעניקים סיוע הומניטרי לנזקקים באסיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

ברכה קאפח

ברכה קאפח, 2013-1922

היום, לפני 3 שנים, נפטרה הרבנית ברכה קאפח, אשת חסד, יזמת ופעילה חברתית. במשך עשרות שנים ניהלה מפעלי גמילות חסדים שהיוו סעד לאלפי נזקקים בירושלים וסביבתה. בין היתר הקימה מפעל רקמה שבו הועסקו רוקמות רבות משכבות חלשות, בגדייה לחלוקת בגדים יד שנייה ולהתאמת שמלות לכלות שידן אינה משגת, פרויקט סיוע לקשישים עריריים, את עמותת הצדקה "סגולת נעמי" על שם אמה ואת פרויקט ה"קמחא דפסחא". על פועלה זכתה בפרסי הוקרה רבים, ביניהם "יקירת ירושלים" (1992) וכלת פרס ישראל על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה" (1999).

ויקיפדיה

פייסבוק

עוד על חייה ופועלה

רגיל

רֶחָה פרַיאר

רֶחָה פרַיאר, 1984-1892

היום, לפני 124 שנים, נולדה רֶחָה פרַיאר, מייסדת "עליית הנוער", כלת פרס ישראל למפעל חיים (1981). ב-1932, על רקע האנטישמיות הגוברת בגרמניה, הגתה ומימשה את הרעיון לשלוח במאורגן נוער יהודי לארץ ישראל; את הכספים והתומכים גייסה בעצמה. עד 1939 הצילה עליית הנוער כ-7,000 צעירים, שנקלטו בהתיישבות העובדת. "המפעל להכשרת ילדי ישראל" שייסדה המשיך את פעילותה למען ילדים שחיים בתנאים ירודים. פריאר התבלטה גם בחיי הרוח: יזמה את "הקרן למלחינים ישראלים" לקידום מוזיקה ישראלית מקורית, הקימה את "הטסטימוניום" כמפעל הנצחה מוזיקלי לתולדות העם היהודי, וכן כתבה אופרות, שירה, מחזות ופרוזה. זכויותיה בהצלת אלפי ילדים יהודים הוכרו רק לאחר מאבק משפטי ממושך שניהלה.

ויקיפדיה

עוד על "עליית הנוער"

פייסבוק