עמוד 1
רגיל

ברברה גיטינגס

ברברה ברוקס גיטינגס, 2007-1932

היום, לפני 85 שנים, נולדה ברברה גיטינגס, פעילה להטבפא"קית בולטת אמריקאית. היא הקימה את תא ניו יורק של "בנותיה של ביליטיס", הארגון הראשון למען זכויות לסביות בארה"ב, וארגנה מחאות נגד האיסור על העסקת הומואים ולסביות ע"י המדינה. גיטינגס הקימה את השדולה הגאה הראשונה במסגרת אגודת הספריות האמריקאית, במטרה לקדם הכללה של ספרות חיובית על הומוסקסואליות בספריות. היה לה גם חלק חשוב בהסרת ההומוסקסואליות מרשימת מחלות הנפש של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה ב-1972. הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה מעניקה פרס שנתי על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

רנה קנוקוג'י

רנה "ראסטי" קנוקוג'י, 2009-1935

היום, לפני 82 שנים, נולדה רנה קנוקוג'י, יהודייה אמריקאית הנחשבת ל"אמא" של ג'ודו הנשים, האישה הראשונה שהועלתה לדרגת דן 7. ב-1959 התחזתה לגבר וזכתה במדליה בטורניר לגברים בלבד, אך נדרשה להחזיר אותה לאחר שהתגלה שהיא אישה. קנוקוג'י הייתה האישה הראשונה שהותר לה להתאמן בקבוצת גברים ב"קודוקן", המרכז העולמי של הג'ודו ביפן. ב-1976 החלה לאמן את נבחרת הנשים של ארה"ב בג'ודו, ב-1980 ארגנה ומימנה מכספה הפרטי את תחרות הג'ודו העולמית הראשונה לנשים, והיא הייתה הכוח המניע שהוביל להוספת ענף ג'ודו נשים באולימפיאדת סיאול 1988.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

וירג'יניה רומטי

וירג'יניה (ג'יני) מארי רומטי, נולדה ב-1957

היום, לפני 60 שנים, נולדה וירג'יניה רומטי, היו"רית, הנשיאה והמנכ"לית של חברת IBM החל מ-2012, האישה הראשונה העומדת בראש החברה. היא החלה לעבוד בחברה ב-1981 כמהנדסת מערכות בסניף דטרויט. בעשור האחרון היא נכללת מדי שנה ברשימת "50 הנשים החזקות ביותר בעולם העסקים" של המגזין "פורצ'ן", וב-2013 אף דורגה במקום הראשון ברשימה. רומטי מזוהה עם פיתוח אסטרטגיית הצמיחה של IBM על ידי הכנסת החברה לתחומים של מחשוב ענן ואנליטיקה. היא גם הובילה את הכנת ווטסון, המחשב ששיחק וניצח בשעשועון הטלוויזיה "מלך הטריוויה", לשימושים עסקיים.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

לוסי ברנס

לוסי ברנס, 1966-1879

היום, לפני 138 שנים, נולדה לוסי ברנס, סופרג'יסטית אמריקאית. ב-1912, משסירבה התנועה הלאומית-אמריקאית למען זכויות נשים לנקוט קו חריף יותר נגד המפלגה הדמוקרטית (שהייתה בשלטון), ייסדו ברנס ואליס פול את השדולה הרדיקלית למען זכות בחירה לנשים. ב-1914 הייתה ברנס האישה הראשונה שנאמה בפני הקונגרס על התיקון לחוקה שהציעה סוזן ב' אנתוני, וב-1916 ייסדה עם פול את מפלגת הנשים הלאומית. מבין כל הסופרג'יסטיות, ברנס שהתה הכי הרבה זמן בכלא, לרוב בשל הפרות סדר בהפגנות מול הבית הלבן, ובמהלך מעצריה הוכתה ע"י הסוהרים, הושלכה לצינוק והואכלה בכפייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

רגיל

מריאלה קסטרו

מריאלה קסטרו אספין, נולדה ב-1962

היום, לפני 55 שנים, נולדה מריאלה קסטרו, פעילה למען זכויות להט"ב בקובה, בתו של נשיא קובה ראול קסטרו. היא ניהלה קמפיינים למניעת איידס, להכרה וקבלה של זכויות האדם של להט"בים, וב-2005 הוביל הקמפיין שלה למען טרנסג'נדרים לחוק מדינה המאפשר להם לשנות חוקית את מגדרם וכן לעבור ניתוח לשינוי מין במימון המדינה. קסטרו היא נשיאת המרכז הקובני המולטי-דיסיפלינרי ללימודי מיניות, נשיאת הוועדה הלאומית לטיפול בהפרעות של זהות מגדרית, חברת קבוצת הפעולה למניעת איידס, וחברת הוועד המנהל של האיגוד העולמי לבריאות מינית.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

נתיבה בן יהודה

נתיבה בן יהודה, 2011-1928

היום, לפני 89 שנים, נולדה נתיבה בן יהודה, לוחמת פלמ"ח, סופרת ושדרנית רדיו. במלחמת העצמאות שירתה כקצינת חבלה ולוחמת, מפעילת הדוידקה היחידה בצפת. בן יהודה הייתה מילונאית של הסלנג העברי, הקדישה מאמצים רבים לשמירת מורשת הזמר העברי, וכתבה למעלה מ-20 ספרים על הלשון העברית, על קורות ירושלים וארץ ישראל ועל תולדות הזמר העברי. תוכנית הרדיו שלה התייחדה בכך שדובר בה רק על דברים טובים וחיוביים. ב-1993 קיבלה את פרס ראש הממשלה ליוצרים, ב-1998 זכתה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, וב-2004 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: עם דן בן אמוץ באירוע בצפת

רגיל

ג'יימס בארי

ג'יימס סטיוארט בארי, (1789?)-1865

היום, לפני 152 שנים, נפטר ג'יימס בארי, רופא בריטי מצליח, ואז התגלה כי בעת לידתו נרשם כנקבה בשם מרגרט אן בולקלי. לפיכך, הוא הרופא הראשון ממין נקבה בבריטניה, אם כי למד ועבד כל חייו תחת זהות גברית. הוא היה חלוץ רפואי שהקדיש את חייו לשיפור שיטות הרפואה הנהוגות דאז, הטיף למען זכויות הומניטריות של החולים, קידם את הרעיונות הלא מקובלים בזמנו של היגיינה ותזונה בריאה, וביצע את הניתוח הקיסרי הראשון באפריקה שהצליח, היינו שהאם והילוד שרדו בו. בנוסף, הוא היה הראשון ממין נקבה בעל קריירה צבאית רשמית, הגיע לדרגת אלוף וניהל כמה בתי חולים צבאיים בשלוש יבשות.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

בלה אבצוג

בלה סביצקי אבצוג, 1998-1920

"הם העניקו לנו את 'יום האישה הבינלאומי'. ב-1975 העניקו לנו את 'שנת האישה'. אמרתי, פעם, מי יודע, אם נתנהג יפה, ירשו לנו להיות ממש-ממש בעניינים. ובכן, לא התנהגנו יפה, ואנחנו היכן שאנחנו" – בלה אבצוג (נולדה היום, לפני 97 שנים), עורכת דין ומנהיגה פמיניסטית יהודייה אמריקאית. "בלה הלוחמנית" הייתה ממובילות הגל השני של הפמיניזם, נמנתה עם מקימות התנועות "נשים למען השלום" ו"האסיפה הפוליטית לנשים", וכן פעלה למען זכויות האזרח, זכויות להט"ב ואיכות הסביבה. ב-1970 נבחרה לקונגרס, תחת סיסמת הבחירות: "מקומה של האישה בבית – בית הנבחרים".

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

"קוֹלֵךְ"

"קוֹלֵךְ", נוסד ב-1998

היום, לפני 19 שנים, ייסדה ד"ר חנה קהת את "קוֹלֵךְ – פורום הנשים הדתיות", תנועה שמטרותיה להוביל שינוי חברתי בנושא שוויון מגדרי בקהילה הדתית בישראל, לתקן את אי-השוויון במעמדן האישי של נשים בנישואין הדתיים ולהיאבק בכל צורה של אלימות מגדרית. הארגון שותף ב"פורום תקנה" לטיפול בהטרדות מיניות מצד רבנים, עורך כנסים וימי עיון בנושא, מפיץ תוכניות להעצמה מגדרית במרכז המנהיגות של הארגון ובמערכת החינוך הדתית ומוביל מאבקים פמיניסטיים שונים, כמו מינוי דיינות, מציאת פתרון למסורבות גט ומניעת הפרדה מגדרית. מנכ"לית העמותה כיום היא עו"ד יעל רוקמן.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: מתוך אתר "קולך", האירוע הוא הקרנה חגיגית של הסרט "ישמח חתני" בסינמטק חולון בשיתוף עם קבוצת הפייסבוק "אני פמיניסטית *דתיה* – וגם לי אין חוש הומור" וסינמטק חולון.

בתמונה הקטנה: חנה קהת, המייסדת

 

רגיל

סוזן אלואיז הינטון

סוזן אלואיז הינטון, נולדה ב-1948

היום, לפני 69 שנים, נולדה סוזן אלואיז הינטון, סופרת אמריקאית. שמה נעשה מוכר בכל בית ב-1967, עם פרסום "נערי הכרך", ספרה הראשון והמצליח ביותר, שכתבה בגיל 15. הוא פורסם תחת ראשי התיבות של שמה בלבד, כדי שהמבקרים לא יקטלו אותו בשל מגדרה. במרוצת השנים נמכר הספר ביותר מ-14 מיליון עותקים, והוא מוסיף להימכר עד היום בכחצי מיליון עותקים בשנה ונכלל בתוכנית הלימודים בתיכונים. ב-1983 ביים פרנסיס פורד קופולה סרט מצליח בשם זה, וב-1990 הופקו גם סדרת טלוויזיה ומחזה. ארגון הספריות האמריקאי העניק לה פרס על תרומתה הרבה לכתיבה לנוער בעשרת ספריה.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: על הסט של "נערי הכרך" עם קופולה

רגיל

פלורנס ג'פראי הרימן

פלורנס ג'פראי הרימן, 1967-1870

היום, לפני 147 שנים, נולדה פלורנס ג'פראי הרימן, סופרג'יסטית, פעילה חברתית, פעילת שלום ודיפלומטית אמריקאית. היא הובילה את אחד המצעדים הסופרג'יסטיים בניו יורק, חשפה בפני ועידת הנשים את תנאי העבודה הקשים במפעלי היזע ואת תנאי המגורים בשיכונים, ותוארה ע"י הנשיא רוזוולט כמי שאחראית ל"אספקת חלב לילדים היונקים העניים". ב-1937 מונתה לשגרירה בנורווגיה. בראשית מלחה"ע ה-2 הקימה את "ועדת החסד", שסייעה לילדים ולנשים באזורי המלחמה, וב-1940 ארגנה את הברחת אזרחי ארה"ב מהמדינות הסקנדינביות. הרימן המשיכה בפעילותה הפילנתרופית גם בשנות ה-90 לחייה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

סידי (שרה) ורונסקי

סידי (שרה) ורונסקי, 1947-1883

היום, לפני 134 שנים, נולדה סידי ורונסקי, מחלוצות העבודה הסוציאלית בגרמניה ובארץ ישראל. ורונסקי פעלה בלשכת הרווחה המרכזית ליהודי גרמניה, ייצגה ארגוני רווחה שונים בכנסים בינלאומיים והתמנתה לחברת סגל בביה"ס הראשון לעבודה סוציאלית בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עלתה לישראל וייסדה בירושלים את הספרייה המרכזית, את ביה"ס הראשון לעבודה סוציאלית ואת ארגון העובדות הסוציאליות. היא האמינה כי השירות הסוציאלי הוא מרכיב מהותי בבניין הבית הלאומי היהודי, קידמה חקיקה למען קשישים, אמהות ונוער, וטבעה בחיבוריה הרבים ז'רגון מקצועי שמשמש עד היום.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

לוסילה (לוצ'ה) רייס

לוסילה (לוצ'ה) רייס, 1973-1936

היום, לפני 81 שנים, נולדה לוצ'ה רייס, זמרת פרואנית. שיריה הטרגיים והנוגעים ללב משקפים במידה רבה את מסלול חייה, כמי שגדלה בעוני וברחובות, נישואיה הקצרים הסתיימו בכי רע, סבלה משחפת ומסכרת והתמכרה לאלכוהול. אך בזכות האמנות שלה, במוזיקה ובתיאטרון, היא הפכה לאחת הדמויות האפרו-פרואניות המפורסמות והאהובות ביותר, סמל ללאום הפרואני ולגאווה קריאולית. יום לפני מותה נפרדה מהקהל בהופעה חיה ששודרה גם ברדיו עם שיר בשם "השיר האחרון שלי". יום מותה, 31 באוקטובר, מצוין בפרו מדי שנה כ"יום השירה הקריאולית".

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

הנרייט בי לורנצן

הנרייט בי לורנצן, 2001-1911

היום, לפני 106 שנים, נולדה הנרייט בי לורנצן, הומניסטית, פעילת שלום ופמיניסטית נורווגית. בשנות ה-30 הייתה ממייסדות אקדמיית ננסן, שקידמה פילוסופיה הומניסטית בעידן הטוטליטריזם, ובמסגרת זו הרצתה בעיקר על זכויות נשים ובפני נשים. במהלך מלחה"ע השנייה פעלה בתנועת ההתנגדות הנורווגית, עד שב-1943 נעצרה על ידי הגסטפו ונשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק, שם שהתה עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה ייסדה מגזין נשים שהעלה על סדר היום את זכויות הנשים ואת מקומן בחברה. ב-1995 זכתה באות הכבוד הגבוה ביותר באוסלו ונכללה ברשימת מאה הנשים החשובות ביותר בנורווגיה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

טוני סטון

טוני סטון, 1996-1921

היום, לפני 96 שנים, נולדה טוני סטון, שחקנית בייסבול אפרו-אמריקאית. היא החלה לשחק בגיל 10 בבית הספר, וב-1949 הייתה לאישה הראשונה ששיחקה באופן מקצועני בליגת השחורים, בקבוצת גברים שכן ליגת הנשים טרם הוקמה. רוב השחקנים התעלמו ממנה או התאכזרו אליה, היא נשאה צלקות ממשחקים שבהם יריביה נהגו בה באלימות מופרזת והיא לא הורשתה להיכנס למלתחות. היא גם נתבקשה ללבוש חצאית "בשביל הסקס-אפיל" אך סירבה. לאחר פרישתה מספורט עבדה כאחות. ב-1985 הוכנסה סטון להיכל התהילה הבינלאומי של הספורטאיות, ובעיירת הולדתה נחנך איצטדיון על שמה.

ויקיפדיה

פייסבוק

רגיל

אן אסקיו

אן אסקיו, 1546-1521

היום, לפני 471 שנים, הוצאה להורג אן אסקיו, סופרת, משוררת ומרטירית פרוטסטנטית אנגלייה. היא חותנה בגיל 15, ובעלה, שהיה קתולי, נהג בה באלימות. היא הייתה האישה האנגלייה הראשונה שתבעה גירושין, ובעקבות זאת נמלטה ללונדון והפכה למטיפה. אסקיו הייתה גם אחת המשוררות המוקדמות ביותר שידוע שכתבו בשפה האנגלית. ב-1546 נכלאה ועונתה במשך חודש אך סירבה לחזור בה מאמונותיה, האישה היחידה שישנו תיעוד לגבי מסכת העינויים שעברה במצודת לונדון הידועה לשמצה. לבסוף הואשמה בכפירה ונגזר עליה לעלות על המוקד.

ויקיפדיה

פייסבוק

בתמונה הגדולה: חיתוך עץ שמתאר את עלייתה על המוקד ב-1546
בתמונה הקטנה: אילוסטרציה מספר על קדושים מעונים משנת 1869

רגיל

בהיה ח'אנם

בהיה ח'אנם, 1932-1846

היום, לפני 85 שנים, נפטרה בהיה ח'אנם, מנהיגה וקדושה של הדת הבהאית. ב-1852 הוגלתה משפחתה מאיראן לבגדד, ובהמשך לקונסטנטינופול, ובגיל 21 הגיעה כאסירה לעיירת העונשין בעכו. שם קיבלה את פניהם של עולי הרגל הרבים שהגיעו אל אביה, בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית. רק ב-1908, בהיותה בת 62, שוחררו כל האסירים הפוליטיים באימפריה העות'מאנית, והיא קיבלה לידיה את הנהגת הדת הבהאית. במקביל, הקימה בי"ס ובית מחסה ליתומים, ובמהלך מלחה"ע ה-1 חילקה מזון לרעבי חיפה. נדיבותה הקנתה לה אהדה אדירה בקרב הבריטים והיא אף זכתה בתואר אצולה בשל כך.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הגדולה: עם משלחת עולות רגל, בהיה במרכז השורה הראשונה (ללא כיסוי ראש)

רגיל

רוזה גינוסר

רוזה (שושנה) גינוסר, 1979-1890

היום, לפני 127 שנים, נולדה רוזה גינוסר, עורכת הדין הראשונה בישראל ופעילת ציבור, יו"רית ונשיאת ויצו העולמית בשנות ה-50 וה-60. היא סיימה לימודי משפטים בפריז, אך כשפנתה ב-1922 לשלטונות המנדט הבריטי וביקשה לעמוד לבחינת עורכי הדין בישראל, נענתה בשלילה בנימוק ש"עורך דין" הוא תואר בלשון זכר, ולכן מיועד לגברים בלבד. שמונה שנים נאבקה עד שבג"ץ המנדטורי פסק כי לנשים ישנה זכות לעסוק בעריכת דין, וכך, ב-1931 הייתה האישה הראשונה בישראל שפתחה משרד עורכי דין עצמאי. היא נאבקה למען ייצוג שווה לנשים בכל גופי השלטון ונגד הכנסת המשפט העברי כחוק המדינה, בידיעה שהדבר יפגע בזכויות נשים.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הקטנה: עם אחיותיה, גינוסר במרכז

רגיל

סימון וייל

דיים סימון וייל, 2017-1927

היום, לפני 90 שנים, נולדה סימון וייל, משפטנית ופוליטיקאית יהודייה-צרפתייה, שכיהנה בממשלות צרפת והייתה נשיאת הפרלמנט האירופי – האישה הראשונה בתפקיד זה. במלחה"ע השנייה גורשה מצרפת ונשלחה עם אמה ואחותה לאושוויץ-בירקנאו. לאחר המלחמה החלה לפעול בבתי המשפט ובפוליטיקה. בשנות ה-70 כיהנה כשרת הבריאות, ובמסגרת זו הרחיבה את היתר השימוש באמצעי מניעה וחוקקה לראשונה היתר לבצע הפלות. בשנות ה-90, לאחר כהונתה כנשיאת הפרלמנט האירופי, שבה לממשלת צרפת כשרת הרווחה. בשנת 2000 מונתה לנשיאת המוסד לזיכרון השואה בצרפת.

ויקיפדיה

פייסבוק

 

בתמונה הגדולה: עם אליס סואניר-סיט, מזכירת המדינה להשכלה גבוהה

בתמונה הקטנה: בסיור באושוויץ עם פוליטיקאים צרפתים בכירים

[דיים סימון וייל נפטרה לפני שבועיים, יהי זכרה ברוך]

רגיל

חואנה אזורדוי דה פאדייה

חואנה אזורדוי דה פאדייה, 1862-1781

היום, לפני 236 שנים, נולדה חואנה אזורדוי דה פאדייה, מצביאה בוליביאנית. ב-1810 היא הצטרפה יחד עם בעלה לתנועת המהפכה שפעלה לעצמאות בוליביה ולסילוק הכובש הספרדי. במהלך הקרבות ארגנה פלוגות לוחמות, ובזכות פעילותה האמיצה מונתה ב-1816 לסגן קולונל של צבא המורדים. במהלך אחד הקרבות, בעת שהייתה בהריונה החמישי, נפצעה ובעלה נהרג; היא נאלצה להימלט לצפון ארגנטינה, שם הצליחה ליצור אזור חיץ ולהבריח את הספרדים. בשיאה כמפקדת בצבא המהפכה פיקדה על 6,000 חיילים. היא מתה בעוני מוחלט, ורק כמאה שנים מאוחר יותר זכתה לתהילה הראויה.

ויקיפדיה

פייסבוק